היחלצו מאתכם אנשים לצבא (לא,ג( אם נחלוץ מעמנו את ה"אתכם", היינו האנכיות שבכל
אדם, אז שייך שנהיה "אנשים לצבא" ללחום מלחמת ועבודת הבורא יתברך. (ליקוטים
נפלאים(
"מוח זקוק לספרים כמו
שחרב זקוקה לאבן השחזה כדי להישאר חד."
"מוטב
להדליק נר מלקונן על חושך" (פתגם סיני עתיק)
מוטב להיכשל
במקוריות, מאשר להצליח בחיקוי...
מוכרחים לעבור
דרך החושך כדי להגיע אל האור
מומחה, הוא מי
שיודע יותר ויותר על פחות ופחות
מורה בינוני
אומר, מורה טוב מסביר. מורה מעולה מדגים. מורה גדול מעורר השראה (הגנרל
ויליאם ורד)
" מורה
שלא יכול להשיב לעצמו לשאלה, מדוע על התלמידים להקשיב לו במשך 45 דקות, אינו יכול
להיכנס לכיתה."
המזוזות (למען שמו
באהבה)
סיפור מדהים מובא בספר "טובך
יביעו , "על מנהל בנק הדם בבית חולים מעיני הישועה והשרון" ד''ר אורליך,
שעד לפני מספר שנים התגורר בקליפורניה. והכיר שם רופאים רבים דתיים ולא דתיים,
לפני כמה שנים הוא נסע לביקור בקליפורניה, והחליט להביא מתנה מאוד מקורית לשלשה חברים
שלו כולם רופאים יהודים בכירים. הוא הזמין אצל סופר סת"ם מומחה שלש מזוזות
מהודרות בשבעים דולר כל מזוזה. ולקח אותם לקליפורניה הרחוקה, כשהגיע לשם דבר ראשון
ניגש לחבריו הרופאים, ואחר שאילת שלום קצרה הגיש להם את המתנה, מזוזה מפוארת בתוך
נרתיק מפואר! כל אחד מהרופאים הגיב בצורה שונה. הראשון התייחס בזלזול גדול למתנה
והחזיר אותה ואמר "אינני מעוניין במתנות כאלו", איזה ביזיון! והשני לא
התלהב אבל גם לא ביזה, לקח את המזוזה אבל לא הסכים לקבועה בפתח הבית. השלישי הודה
מקירות ליבו נישק את המזוזה בחום רב, ומיהר לקבעה בברכה על פתח ביתו.
כאן זה לא נגמר. שבועיים לאחר מכן
החלה סופת הוריקן נוראה, סערת רוחות חזקה שלא הייתה כמוה שנים רבות, והרסה חלקים
גדולים של מדינת קליפורניה, עשרות אלפים נותרו ללא קורת גג, אחד האסונות החמורים
ביותר בהיסטוריה של אמריקה. מיודעינו, שלשת הרופאים, גרים בשכונות אחד ליד השני
ממש מטרים ספורים, מי שיש בו קצת אמונה צריך להתעורר למה שקרה שם. הרופא הראשון
שזלזל במזוזה והחזיר אותה בבוז איבד את ביתו לגמרי, פשוט הווילה שלו התעופפה כמו
עפיפון, ולא נשאר ממנה אבן על אבן, שום זכר! הרופא השני שהיה "פושר קרוב לקר,
" שהסכים לקבל את המזוזה אבל לא רצה לקבעה בביתו, הבית שלו נפגע קשות אבל
ביחס לראשון נשאר לו משהו לפליטה. אבל הרופא השלישי ששמח על המזוזה כמוצא שלל רב,
וקבע אותה בביתו יצא בלא פגע, הבית על יושביו נשארו שלמים צוותי ההצלה שהגיעו
למקום לא האמינו למראה עיניהם! הבית הזה הוא היחיד שלא נראו עליו שום סימנים של
נזק, רוחות עזות של מאה וחמישים קמ"ש כאילו פסחו על הבית.
זוהי עדות מוחשית שבורא עולם משגיח
ושומר על עושי רצונו! וכך אומר הקב''ה לישראל ''ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף
למשחית" (שמות י''ג,ב') כל הסופות שבעולם, לא הוריקן ולא טייפון, לא יזיקו כי
יש שומר בפתח, שומר דלתות ישראל - ה' יתברך שמו.
המים שהצילו (נוען
שיח, דברים)
שמעתי לאחרונה מאחד ממכרי סיפור נפלא
ביותר. לאדם זה היה בת שהגיעה לפרקה זה זמן רב, היא הייתה בת 31 שנים, והם התקשו
מאוד מאוד במציאת זיווגה ההגון. לאחרונה עזרו השי"ת והוציאו מצרה לרווחה
ומאפילה לאור גדול, וזכה לארס את בתו הבוגרת עם בחור בן 26 שנים. החתן הוא בחור
חשוב וכליל המעלות ומידות טובות, והמשפחה היא משפחה מיוחדת, ענבי הגפן בענבי הגפן.
כמובן שהשמחה היתה גדולה ביותר, וראו בחוש ובגלוי שהקב"ה מזווג זיווגים...
ממשיך האדם לספר: היה זה בשנת
תש"ח, העניות והדחקות שלטו בירושלים עיה"ק באופן נורא ביותר רח"ל -
היו משפחות שהגיעו עד לכדי פת לחם ממש - לא היו אז בבתים ברזים עם מים כמו שיש
בזמנינו אנו, והיו צריכים לטרוח וללכת לבאר מים ששם היה מים, ושאיבת המים הייתה
כרוכה בטרחה גדולה ביותר.
מספר היהודי, שאביו היה ממונה על
שאיבת המים, ופעם אחת ביום היה יורד לבאר המים לשאוב משם מים - את המים היו מחלקים
לכל המשפחות לפי מספר הנפשות - כל משפחה הביאה דלי, והיו שואבים את המים וממלאים
את הדלי. יום אחד לאחר שאבי עלה מהבאר - מתוך התאמצות מרובה בירידתו לבאר המים -
ראה שילד אחד בוכה בכי תמרורים. ניגש אליו אבי ושאלו למה הוא בוכה, אמר לו הילד
שכבר ב' ימים שלא נכנס לפיו טיפת מים, ולשונו דבק לחכו, והוא מרגיש שאם הוא לא
ישתה עכשיו הוא יגווע למות רח"ל. כששמע אבי את דבריו הנרגשים, אמר לילד שהוא
יורד עבורו עוד פעם לבאר המים שיהיה לו מים לשתות. אבי התאמץ עוד פעם, ועשה את כל
הטרחה הגדולה עבור הילד, והעלה לו כוס גדולה עם מים. הילד שתה לרוויה והודה לאבי
מעומק לבו, ואמר לו "החייתני! דע לך, שהצלת את נפשי ממות".
לפני שנתיים - מספר היהודי - קיבלתי
טלפון מאת יהודי זקן, והוא אמר לי ששמע שיש לי בת מבוגרת שלא הולך לה בשידוכים,
והוא רוצה לעזור בכל דרך אפשרי. נתתי לו את הפרטים של בתי, ומני אז היה מציע כמה
הצעות עבור בתי - ההצעות עלו וירדו לחלופין - ולא היה נראה איזה שידוך באופק. לפני
שנה הציע אותו יהודי את הבחור הזה - שבתי התארסה עמו כעת - ואדם יקר זה פעל מעבר
לכוחותיו, סיקל את המכשולים ועשה כל מה שביכלתו שהשידוך יצא לפועל, ואכן חפץ ה'
בידו הצליח וברוב סייעתא דשמיא התארסה בתי עם אותו בחור. כמובן ששמחתי ושמחת בני
משפחתי הרקיעה שחקים, אך שמחת אותו היהודי - שזכה להיות השדכן בשידוך זה - הייתה
לאין קץ - שכן עכשיו הזדמן לו מן השמים להביע את רגשי הכרת הטוב - כי אותו אדם היה
לא אחר מאשר אותו ילד שאבי הציל לפני שנים ממיתת צמא...
חוויית השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה