יום חמישי, 30 בנובמבר 2017

אמרי שפר י"ג כסלו ה'תשע"ח


אמר רבי ישראל ממודזי'ץ זי''ע ''כשאני שומע ניגון יוצא מפיו של יהודי, יכול אני לקבוע עד היכן מגיע יראת השמים שלו.''
   אמר רבינו הק' מקוצק זי"ע  " כל המידות כולן צריכות כוונה, חוץ ממידת ענווה. שכן ענווה שיש עמה כוונה - שוב אין שמה ענווה !"


   אנשים חכמים אינם מנסים למצוא את הדרך בעצמם, הם מבקשים הנחיות.



     בדרכו לבקר חולה שהיה דר בקומה ברביעית והלך חסיד אחת לקראתו והביא לו כיסא לפוש על דרכו ולא חפץ, אמר לו רבי ישראל ממודזי'ץ זי''ע ''כשעולים למעלה אין להפסיק''.
      הזמן מוכיח את מה שהשכל לא השכיל לעשות


     הרה"ק רבי יצחק מוורקא היה אומר "אני משתדל להיות כמו סוכר - בכוס תה חם, מבטל את עצמי ונמס לחלוטין, ובכך ממתיק את הזולת !".
    ''ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר" (ל"ב כ"ה). כאשר יהודי מתאחד עם חבריו בעשיית המצוות ובלימוד התורה אין יצה"ר שולט בו. משא"כ אם פורש מהם והולך לבדו, אזי בודאי יצה"ר יתגבר עליו. וזה מה שנאמר: "ויותר יעקב לבדו" כאשר יעקב נשאר לבדו ולא היה עם הרבים, אזי "ויאבק איש עמו" שרו של עשו שהוא היצה"ר התחיל להיאבק עימו.  (מעש"ת (


     ישנם אנשים שצומחים לגובה, ויש כאלה שצומחים לעומק.

המלצר לא משלם    ברינה יקצורו, עלון 333)
     מסופר על ר' ישראל סלנטר זצ"ל שנסע לשליחות בצרפת   בתקופת ההשכלה הנוראה, כדי לנסות ולמנוע מסטודנטים יהודים מלהתבולל... עזב הוא את הישיבה, והלך לאסוף נשמות לה' ולתורתו ...   באחד המקומות בצרפת, הוא נכנס למסעדה כדי להיפגש עם מישהו. ניגש אליו המלצר ושאל אותו מה הוא יהיה מעוניין להזמין... "בשבילי כוס תה בבקשה ".   המלצר חוזר אחרי כמה דקות עם כוס תה וסוכר. ומיד ביקש ר' ישראל סלנטר חשבון. לאחר כמה דקות חזר המלצר עם החשבון - "עשר פרנק" (סכום עצום בכל קנה מידה ( " עשר פרנק?! זו לא טעות"?! שאל הרב את המלצר, "לא  זה החשבון" השיב המלצר. אז ממה עשוי התה? הרי זה מים חמים ומעט תה"... ענה לו המלצר: "התה הוא תה רגיל   אתה משלם לא רק עבור התה, המחיר כולל את השירות   המוסיקה, השמירה והאווירה הנעימה שבמקום  ".  בצאת הרב את המקום הבחין במלצר אחר ששותה תה   ושאלו "כמה כוסות תה אתה שותה"? ענה לו "בערך 10 ," "  ואתה משלם על זה"??? "לא, אני לא משלם, אני יכול לשתות כמה שאני רוצה"! שאל אותו ר' ישראל סלנטר  : " ולמה אתה לא משלם"??? "בגלל שאני מלצר, ומלצרים לא משלמים פה   "!
      העולם הזה, אמר ר' ישראל סלנטר, הוא מלון מאוד יקר. על כל הנאה בעולם הזה משלמים, כי העולם הזה הוא יותר מחמישה כוכבים. כל הנאה שנהנה האדם בעולם הזה, ללא צורך, יורד לו משכרו לעולם הבא. נשאלת השאלה, אם כך מה הטעם? אתה נהנה כאן בעולם הזה, ומאבד זכויות?! יש רק דרך אחת להצלת הזכויות שלך והיא להיות מלצר שלא משלם! אדם שמשרת את הקב"ה, כאן בעולם הזה, הוא לא משלם. ומי זה ה 'מלצר'? 'מלצר' הוא אדם שעושה 'זיכוי הרבים'. אדם שלא דואג רק למצוות שלו. הוא דואג לזכות את הרבים ! אדם כזה נקרא 'מלצר '!  מעלת זיכוי הרבים גדולה מאוד.
כתוב במסכת אבות  ) ה, יח (: "  כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו. וכל המחטיא את הרבים, אין מספיקין בידו לעשות תשובה", ר' עובדיה מברטנורא מפרש שלא יהיה הוא בגהינם, ותלמידיו (כל האנשים שהוא זיכה) בגן עדן   ידועה מעלת זיכוי הרבים המתפרשת ע"פ הפסוק בדניאל (יב  ג):      "וְהמַשְכִּלִּים יַזְהִּרּו כְזֹהַר הָרָקִּיעַ ּומַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַכוֹכָבִּים לְעוֹלָם וָעֶד", ופירש 'מצודת דוד': "והמשכילים" - החכמים שבהם יזהירו. "ומצדיקי הרבים" - המלמדים דרך ה' לרבים - הם יזהירו ככוכבים. "יזהירו" - מפרש ה 'מצודת ציון' - עניין הארה וזריחה    על כך אומרת הגמרא  ) ב"ב ח: (  'ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד', אלו מלמדי תינוקות, והם מצדיקי הרבים שמלמדים ומחנכים את התינוקות לדרך טובה. ועל כך פירש ה'בן יהוידע': דהדמיון לכוכבים הוא, יען שהכוכבים נראים בעינינו כקטנים מן השמש, אך באמת גדולים הם ממנה אלא שמחמת גובהם נראים קטנים .


וְאַבְרם כבֵד מְאֹד בַּמִקְנֶה בַכֶסֶף    ּובַזהב"  ) יג, ב (
      מי מיהודי וילנה אינו מכיר את הסמטה של גיטקה טויבה? אף על פי כן אין הכל יודעים מי היתה, ובמה זכתה האשה הצדקת הזאת שהסמטה תהא נקראת על שמה עד היום .
      בימיו של הגאון הקדוש רבי אליהו מוילנא זיע"א, התגוררו בעיר ווילנה הרבה למדנים וצדיקים, שהיו באים מכל קצווי תבל ליהנות מזיו תורתו. בין אלה, היה גם צדיק אחד נודע, הוא רבי מרדכי בן הגאון המפורסם רבי אריה לייב אפשטיין רבה של קניגסברג זיע"א, בווילנה קראו לו ר' מרדכילי גיטקה טויבה, על שם אשתו. מפני שהוא עצמו היה יושב יומם ולילה על התורה ועל העבודה, והיא - אשתו הייתה עקרת הבית והמפרנסת, הם חיו בדחקות גדולה, אך מפני שגיטקה טויבה הייתה אישה צנועה העושה רצון בעלה, לא התלוננה מעולם, אדרבא תמיד הייתה שמחה בחלקה ומרוצה מבעלה הצדיק, ומתאמצת למלא כל הצטרכויותיו, ומקווה לקבל חלק מחלקו בעולם הבא   פעם אחת בימות החורף, כשהתגברו ביותר הקור וסערות השלג   היה בביתו של ר' מרדכי קר מאוד, מפני שהפרנסה הייתה קשה ולא היו להם עצים להסיק בהם את התנור, גם המזון תם מביתם והגיעו עד למצב שלא היה בבית פת לחם. הילדים התהלכו עירומים ויחפים, והתרפקו על אמם כשהם רועדים ומבקשים אוכל, וגיטקה טויבא - ליבה מר עליה והיה לה קשה ביותר לראות בצער ילדיה. אף על פי כן, שתקה וקיבלה הכל באהבה. בינתיים שב הביתה ר' מרדכי מבית המדרש לאחר יום של תענית כדרכו לצום בה"ב, וביקש לטעום שהו להשיב את נפשו, אך בבית היה חושך ואין נר להדליק, ועל אחת כמה וכמה שלא היו עצים כדי להכין כוס חמין. נגע הדבר ביותר ללבה של גיטקה טויבה, ומגודל הצער פרצה ממעמקי לבה אנחה גדולה. כששמע ר' מרדכי הצדיק את אנחתה של אשתו הצדקת, ביקש להפיס את דעתה ולשדלה בדברים, ולעודדה שהשם יתברך הנותן לחם לכל בשר והזן ומפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כינים, בוודאי לא יטוש גם אותם   הוא לא הניח לה לילך ולהביא כוס חמין מהשכנים, מפני שכתוב  '' ושונא מתנות יחיה". גיטקה טויבה ועמה הילדים, עלו בלית ברירה רעבים על משכבם, אך ר' מרדכי שכח מרעבונו, מצא לו קיסם והדליקו, ולאורו ישב ולמד בהתלהבות  .
      תוך כדי לימודו שמע קול דופק על הדלת, הרים ר' מרדכי ראשו מעל הגמרא ושאל: מי שם? "אני הוא אליהו", השיב הקול, מרדכי חשב שהדופק הוא שכנו ר' אליהו המסגר, שהיה דר עמו בחצר אחת, הלך ופתח את הדלת, ואל הבית נכנס איש זר בעל זקן שיבה, נתן לו ר' מרדכי שלום וביקש אותו לישב, ושאל את האורח, מי הוא ומה הוא מבקש? "אני אליהו הנביא", השיב לו הזקן, "אנחתה הכשרה של אשתך, עשתה רושם גדול על פמליה של מעלה, ושלחו אותי לומר לך, שאם אתה מבקש עשירות, אתה יכול לקבל אותה מיד. הא לך אדרכמון של זהב, תן אותו לאשתך    והיא תעשה בו מסחר, ומיד אתם מתעשרים, אבל ידוע תדע   שאם תקבל ממני את האדרכמון, אבוא אליך בעוד שלוש שנים כעת חיה, ואדרוש ממך להחזירו לי, ויחד עם האדרכמון אתם תצטרכו להחזיר את נשמותיכם לבורא". השיב לו ר' מרדכי   הואיל וחכמינו ז"ל אמרו שבדברים הנוגעים להליכות הבית חייב הבעל להימלך באשתו, איני רשאי להחליט דבר, עד שאשאל לדעתה של אשתי. כך עשה, הלך וסיפר ר' מרדכי לאשתו את דבר אדרכמון הזהב - שהקב"ה שלח להם בידי אליהו הנביא, וכן סיפר לה את התנאי הלא פשוט, אליהו הנביא התנה עמו, שלאחר שלוש שנים יצטרכו להחזיר את האדרכמון, ויחד אתו יצטרכו גם להחזיר את נשמותיהם למי שהנשמות שלו. והמשיך וסיפר לאשתו שהוא לא רצה להסכים או לסרב, בלי שישאל את דעתה לעסקה הלא פשוטה.
     גיטקה טויבה חשבה קצת ואמרה: שמעני בעלי, מה שיהיה בעוד שלוש שנים נראה בבוא הזמן, ולפי שעה צריך לקבל ולא להרבות מחשבות, והשי"ת יעזור. חזר ר' מרדכי אל אליהו הנביא, והודיע לו על הסכמתם לקבל את אדרכמון הזהב יחד עם התנאי הנלווה אליו. מסר אליהו הנביא את האדרכמון לר' מרדכי ובירך אותו בהצלחה, וברגע אחד נעלם לו אליהו הנביא המבשר   למחרת בבוקר נטלה גיטקה טויבה את האדרכמון, שלחה ידה במסחר וההצלחה האירה לה פנים, מיום ליום רבתה הברכה במעונם, ולא חלפו ימים מרובים, עד שנעשתה עשירה מופלגת   אך עשירותה והצלחתה לא השכיחו ממנה את התנאי שהתנה אליהו הנביא, וידעה כיצד לכלכל את מעשיה, מה עשתה   כל אותו ממון שהרוויחה הייתה מחלקת בין עניים, זקנים, וחולים ובעלי מום, בין אלמנות ויתומים, והכול ביד רחבה ובעין טובה   כך חלפו להן שלוש השנים, ובבוקר בהיר אחד, בשעה שר' מרדכי הכין עצמו לתפילה, נכנס אל הבית אליהו הנביא ואמר: ר' מרדכי   היום תמו שלוש השנים שהותנה בינינו, ועליכם להשיב את אדרכמון הזהב, וכן גם את נשמותיכם כפי שהותנה בינינו. השיב לו ר' מרדכי: כשם שלא לקחתי את האדרכמון שלא בידיעתה של אשתי, כך איני יכול להשיבו בלא ידיעתה, אלך אפוא ואודיע לה שבאת לקבלו.
     גיטקה טויבה, לא התפעלה ביותר, ואמרה לבעלה שימסור בשמה לאליהו הנביא זכור לטוב, שהואיל וחכמינו אמרו , "  רבי מכבד עשירים", היא מבקשת היא שאליהו הנביא יכבד אותה, ויואיל להטריח עצמו ולהיכנס לביתה, מפני שקודם שהיא משיבה לו את ממונו, היא רוצה לעשות עמו חשבון. כשנכנס אליהו הנביא לחדרה של גיטקה טויבה ביקשה אותו לישב, ניגשה אל הארון והוציאה מספר פנקסים עבים ואמרה: נביא קדוש   רוצה אני לעשות עמך חשבון צדק, אמת נכון הדבר שקיבלתי ממך אדרכמון של זהב, ועשיתי ממנו רכוש גדול, אבל הריני מבקשת ממך במחילה מכבודך: עיין נא בפנקסים הללו, וראה נא כאן על מה הוצאתי  את כל הסכומים הללו: כאן רשום כמה חילקתי ליולדות עניות, לאלמנות ויתומים, להכנסת כלה, לבתי אבות ולגמילות חסדים, ולעניים סתם. כל זה מצטבר לסכום של אלפי אדרכמונים, מלבד אדרכמון הזהב שלקחתי ממך, שהוא שמור אצלי תמיד, ומוכן ומזומן להיות מוחזר לך בכל עת. אבל לפני שאני משיבה לך אדרכמון זה, בבקשה ממך אליהו הנביא, שאל נא בפמליה של מעלה, אם כך הוא היושר, ואם משפט צדק הוא שיפטרו אותה ממשרתה להיות גבאית צדקה נאמנה בלי שום פשיעה, ויטלו ממנה אדרכמון זהב שהופקד בידה ויחייבו אותה מיתה רח"ל?
     עלה אליהו הנביא למרום והציע את טענתה של גיטקה טויבה לפני בית דין של מעלה, יצאה בת קול ואמרה נצחוני בניי, גיטקה טויבה נשארה עם עשירותה והוסיפה לעשות חסד ולהרבות צדקה, והייתה משען ומבטח לכל נענה ונידח שבוילנה, והסמטה שבה התגוררה הייתה מהמפורסמות בכל וילנה .

החוויה היהודית



נקודה שבועית פרשת "וישלח" ה'תשע"ח



חומש בראשית לא מרובה במצוות. בפרשת השבוע, פרשת "וישלח", מוזכרת מצווה אחת, איסור אכילת גיד הנשה: "עַל-כֵּ֡ן לֹֽא-יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת-גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל-כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י נָגַע֙ בְּכַף-יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה"- לאחר שהמלאך נאבק ביעקב ונגע בגיד הנשה שלו ציוותה התורה שלא לאכול ממנו. 
רש"י במקום מפרש שהגיד נקרא גיד הנשה משום "שנשה ממקומו ועלה" - הגיד בירך יעקב קפץ וזז ממקומו הטבעי שאליו היה מחובר. כלומר נשייה לפי פירוש זה הוא ניתוק דבר ממקומו. 
ניתן לפרש את הפועל גם אחרת, לאור מה שנקרא בשבוע הבא שיוסף קורא לבנו מנשה: "כי נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי"  - נשני מלשון שכחה. יוסף מודה לה' על שניתק והוציא ממוחו את הצרות שהיו מנת חלקו בבית אביו הוא מודה על השה' סילק את הזכרונות האלה שהיו במוחו. 
אם כן השכחה גם היא באה מהמילה נשה, במשמעות שהזיכרון נעקר מהמקום בו היה בראש האדם.
השכחה היא מתנה שקיבלנו מה' וטובה היא לאדם, כמובן במינון, שאי אפשר לחיות בלעדיה. בזכות השכחה האדם מאבד זיכרונות ואירועים קשים שהוא לא רוצה שיישארו במוחו. היא מסייעת לאדם ביחסים שבין אדם לחברו שהרי אם לא היה שוכח דברים תמיד היה נשאר בכעס על מעשים כאלה ואחרים שעשו לו. 
אולם לא תמיד טובה השכחה. יש דברים שאסור לו לאדם לשכוח. השכחה היא מתנה דווקא בדברים שהשוכח לא התכוון לכך, אבל מי שמשכיח דברי תורה מלבו בכוונה זהו דבר חמור, כפי שכתוב במשנה "כל השוכח דבר אחד ממשנתו, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו"  - המשנה לא מדברת על מי שזיכרונו קצר אלא במי שיושב ומבטל זמנו לריק ומסיר דברי תורה מלבו ובטלה זו גורמת לו לשכחה.
להבדיל מהשכחה לא מעטים הפעמים בתורה שאנו מצווים לזכור. החל מזכירת השבת בעשרת הדברות, זיכרון מעשה בראשית, זיכרון העבדות והיציאה ממצרים, וכמובן לא לשכוח את עמלק ולזכור את המלחמה בו ועוד ועוד. 
זיכרון ליסוד קיומנו מחד ומינון נכון של השכחה בראשנו זה אחד מהדברים שאנו מצווים ממאבקו של יעקב במלאך. 


שבת שלום ומבורך!  


החוויה היהודית


לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם




אמרי שפר י"ב כסלו ה'תשע"ח


החתם סופר  ) דרשות, ז' אד"ש תקע"ה (  כתב :"רוב צדיקים נולדו קודם זמנם למקוטעים,  ) היינו שנולדו פגים בחודש שביעי או שמיני (  והטעם כי מיהרו לצאת אל העולם הזה לעבודת ה '.
     המהרש"ל ביש"ש הביא מעשה באדם אחד ששם אביו מאיר ושם חותנו יאיר, והיה מחלוקת בינו לבין אשתו איך יקראו לבן  , והוצרכו לעשות שם מחודש "שני-אור" דהיינו מאיר ויאיר .
     ויגע בכף ירכו. אומרים חז"ל שנגע בתומכין דאורייתא אלו תומכי התורה, שגרם שיהיה קשה לתרום כסף לישיבות ולתלמודי תורה .

          כתב בס' דרכי הגמ' (לר' יצחק קאנפטון שנת שכ"ה) "אין חכמת אדם מגעת אלא עד מקום שספריו מגיעין, ולכן ימכור אדם כל מה שיש לו ויקנה ספרים
. וְאֶת הַנֶפֶש אֲשֶר עשּו בְחרן..." (יב, ה  ( ברינה יקצורו, עלון 333
      סיפור מדהים על הרב מרדכי אליהו זצ"ל שסיפר בליל שבת הפייטן יחיאל נהרי בבית הכנסת אבוהב   ליל שבת קודש, פרשת "לך לך". קהל רב מתקבץ בבית הכנסת "אבוהב" בצפת לשירת הבקשות עם הפייטן הנודע יחיאל נהרי. אלא שיחיאל נהרי לא רק לפייט הגיע, כי אם גם לספר, וכך סיפר:
     בתקופה ששימשתי חזן בניו-יורק זכינו ואשתי נכנסה להריון. הלכנו להיבדק בבית החולים  "מיימונידס", שנחשב בית-חולים מתקדם בניו-יורק. אחרי הבדיקות, הודיעו לנו הרופאים שאשתי במצב לא טוב, כיוון שהעובר פגוע באופן שאין לה אפשרות ללדת אותו   הבשורה הזאת הכתה בנו קשות, וביקשנו שיפרטו לנו במה העניין והאם אכן המצב הוא בלתי הפיך. או אז הכניסו אותנו לפגישה עם שלושה רופאים בכירים הנושאים בתואר המכובד "פרופסור". הם חזרו על ההודעה ביתר חומרה ואמרו לנו: אל תיקחו את זה קשה. מדובר בהליך קצר של עשרים דקות וכל ה"בעיה" הזאת מאחוריכם. למה לכם לסבול כל החיים עם ילד פגוע? הם הסבירו שהבדיקות הן חד-משמעיות, אין לילד הזה סיכוי לחיות חיים נורמאליים   אבל הם לא הסתפקו בהסבר בלבד, אלא לחצו עלינו לקבל החלטה מיידית. המעמד הזה היה לנו קשה מאוד, וניסינו להסביר לרופאים הנכבדים מה עובר עלינו, במיוחד כיוון שאנחנו אנשים דתיים. בתשובה הם אמרו לנו כי אין לנו רשות מוסרית להביא לעולם ילד שבוודאות יסבול כל חייו  אמרנו להם שעל-פי היהדות אסור לקחת חיים, גם של עובר. הם התנצלו ואמרו שהם לא יהודים והם לא מכירים את ההלכה היהודית, אבל על-פי החוק האמריקאי כל עוד העובר לא נולד אפשר להפסיק את חייו. השיח הזה עם הרופאים היה לנו קשה מנשוא, אבל החלטנו לא לקבל החלטה לפני שנתייעץ עם רבנים שידריכו אותנו מה לעשות. יצאנו מבית-החולים המומים וכואבים. מה עושים עכשיו? לאיזה רב אפשר להתקשר בנושא כל כך חשוב   לשמחתנו השם היחיד שעלה בדעתנו היה שמו של מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל. בניו-יורק השעה הייתה 21:00 , אבל בארץ ישראל השעה היא 03:00 לפנות בוקר   לרגע היססתי האם נכון להתקשר בשעה כזאת, אבל ידעתי שהרב אליהו הוא צדיק ועניו גדול, ועונה על שאלות אפילו באמצע הלילה. כיוון שלא יכולתי להתאפק עוד עם הצרה הגדולה הזאת, התקשרתי ישירות לבית של הרב. אחרי צלצול אחד או שניים שמעתי את קולו של הרב מעבר לקו  ,  וסיפרתי לו בדמעות את הסיפור.
      הרב הקשיב רוב קשב ואמר לי: טוב שלא הסכמתם להפלה. אל תדאגו, הילד הזה ייוולד בריא לחלוטין והוא יהיה ילד חכם במיוחד. תרגיע את אשתך, שלא תדאג כלל כל תקופת ההיריון. אחרי שתיקה קצרה הוסיף הרב ואמר: הרופאים הללו עשו מעשה שלא ייעשה, ואתה לא הראשון שהם משכנעים אותו להפסיק חיים ולהרוג בלי שום הצדקה. הם הגדישו את הסאה, ואני רואה כי משמים נגזר עליהם כי בתוך שנה מלידת בנך הם ילכו לעולמם. הרב סיים את השיחה, ואני חזרתי מעּודד לאשתי ושיתפתי אותה בשיחה המורכבת הזו על שני חלקיה, המעודד והקשה. אנחנו לקחנו את החלק המעודד והתחזקנו מאוד בהחלטתנו לא להפיל ולא להרוג את העובר הזה, אבל זה לא היה קל. הרופאים המשיכו ללחוץ עלינו להפיל את העובר, וכאשר עמדנו על דעתנו להביא אותו לעולם הם אמרו לנו שאנחנו חסרי אחריות .
      חודשי ההיריון עברו עלינו כמטוטלת. פעם חוששים מההפחדות של הרופאים, ופעם מתעודדים מדברי הרב מרדכי אליהו המרגיעים. ככל שתאריך הלידה התקרב, כך גברו החששות. אבל בלידה התברר פעם נוספת שהרב אליהו יודע מה שהוא אומר, למרות שהוא לא ראה את אשתי ממרחק כזה גדול, מישראל, ולמרות שהרופאים בדקו אותה כמה וכמה פעמים באולטרא סאונד וכדומה. הוא צדק לחלוטין וב"ה נולד לנו ילד בריא ושלם, מתוק להפליא   לימים התברר שהוא גם חכם, כמו שהרב אמר, אבל באותה שעה חשבנו רק על דבר אחד, שיהיה בריא .
     אחרי השמחה של הלידה, נזכרנו בדברים האחרונים של הרב והבנו שכעת צריך להתממש החלק הפחות נעים מדבריו. שלושת הרופאים הללו צריכים לשלם בחייהם על הפסקות ההיריון המרובות שהם כנראה גרמו להן. ובאמת   כעבור ארבעה חודשים מהלידה נהרג אחד הרופאים בתאונת דרכים. צמרמורת עברה בנו כשהבנו שגורל דומה מצפה לשני הרופאים האחרים שלא משנים את דרכם   כעבור שמונה חודשים מצא את מותו רופא נוסף, הפעם בתאונת מסוק. אבל השלישי נותר בחיים. ידענו שדברי הרב אליהו יתקיימו, אבל לא ידענו איך ומתי. ובאמת ביום האחרון של השנה הוא לקה בדום לב ונפטר. ממש כדברי הרב, בתוך שנה שלושתם ייפטרו מהעולם   באותו יום התקשרתי לרב מרדכי אליהו לספר לו כי דבריו על שלושת הרופאים התקיימו במדויק. אבל נראה ששכחתי למי אני מתקשר, כי הרב הקדים אותי ואמר: "אני יודע ששלושתם נפטרו, והשלישי נפטר היום". איך לא עלה על דעתי שמי שרואה ממרחק לא צריך את ההודעות שלי   אבל בזה לא נגמר הסיפור. סיפרנו לכם שזכינו בבן חכם  קראנו לו בשם דניאל, שנאמר עליו ועל חבריו: "יְלָדִּים אֲשֶר    אֵין בָהֶם כָל מּום וְטוֹבֵי מַרְאֶה ּומַשְכִּילִּים בְכָל חָכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַתּ ומְבינֵי מַדָע".
     כשבננו היה בן 16 הוא בא ללמוד בישיבת "נתיב אריה" בירושלים. הרב מרדכי אליהו היה מעביר שם שיעור מדי חודש, ובפעם הראשונה שבננו היה שם, הרב אליהו קרא לו אחרי השיעור. הבן התפלא, כי עד אותו היום הוא לא נפגש עם הרב אליהו, אבל כשהוא ניגש אל הרב, הרב שאל אותו אם הוריו ספרדים או אשכנזים   הבן השיב שאביו תימני ואמו אשכנזייה. אמר לו הרב אליהו: אם כן אתה הבן של יחיאל נהרי. הבן נדהם מכך שהוא הכיר אותו בלי לדעת כלל מי הוא, אבל זו הייתה רק ההתחלה, כיוון שאחר כך הרב אמר לו כדאי שתדע איזה נס גדול היה בלידה שלך. וסיפר לו את הסיפור   בננו, שלא ידע מכל זה, התקשר אלינו מיד כולו רועד ומלא שאלות, הוא לא נפגש מעולם בדבר כזה. הוא שאל האם לרב אליהו יש רוח הקודש איך הוא הכיר אותו בין כל התלמידים וקרא לו. איך הוא ידע שהוא הבן של משפחת נהרי. ולמה לא סיפרנו לו את סיפור הפלא של הלידה שלו  אמרנו לו שלא רצינו לספר לו את הסיפור הזה עד לחתונה שלו. והנה שמעת את הסיפור מהרב מרדכי אליהו בעצמו   אמרנו לו כי זכינו לראות פעמים רבות שלרב מרדכי אליהו יש הרבה יותר מרוח הקודש, אבל הוא ענו ומסתיר את הכל. אשריו שזכה לפגוש אותו ולשמוע את הסיפור ישירות מפיו   קהל המתפללים בבית הכנסת "אבוהב" ישב מרותק, שוכח שהוא הגיע לשם לשירת הבקשות. ויחיאל נהרי, בקול נרגש   סיים ואמר: זה אחד מסיפורי הפלא של הרב אליהו זצ"ל שהייתי נוכח בהם, אחד מני רבים .


החוויה היהודית




יום שלישי, 28 בנובמבר 2017

אמרי שפר י"א כסלו ה'תשע"ח


״   טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר. מפרש המהר"ם שיק שלבן הכיר את בתו רחל שהיא צדקת ואמר שיעקב צדיק ורחל צדקת, ולכן אם ייתן את רחל לאיש אחר הרי יתוסף עוד צדיק שבודאי רחל תחזיר אותו בתשובה, לזה הוא לא הסכים שיתווסף עוד צדיק בעולם, וזהו שאמר מתתי אותה לאיש אחר .   טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר. מפרש המהר"ם שיק שלבן הכיר את בתו רחל שהיא צדקת ואמר שיעקב צדיק ורחל צדקת, ולכן אם ייתן את רחל לאיש אחר הרי יתוסף עוד צדיק שבודאי רחל תחזיר אותו בתשובה, לזה הוא לא הסכים שיתווסף עוד צדיק בעולם, וזהו שאמר מתתי אותה לאיש אחר .  
''והיה העטופים ללבן והקשורים ליעקב״ (בראשית ל,מה). ״העטופים״ – אלה המתעטפים בצביעות, מקורם בלבן הארמי; ״והקשורים״ – מי שקשורים בלב תמים לה׳ יתברך, של יעקב הם.  (רבי משה מקוברין)
     והיה זרעך כעפר הארץ"  ) כ"ח י"ד ( . רמז - מה העפר הכול דורכים עליו ברגליהם ורומסים אותו, ולבסוף נקברים תחתיו, והעפר מכסה על כולם, אף זרעך כך - תחילה רומסים אותם ודורכים עליהם ברגל גאווה ובוז, ולבסוף "ואתה על במותימו תדרֹך"  ) דברים ל"ג כ"ט (  ) צרור המור (
     ''ויאמר מה אתן לך, ויאמר יעקב לא תיתן לי מאומה״ (בראשית ל,לא). אין לך 'יעקב' שאינו נתקל ב 'לבן', אבל נדיר הוא 'לבן' שנתקל ב 'יעקב' היודע כיצד מתנהלים מולו.   (חתם סופר)
"     וידר יעקב נדר לאמור אם יהיה אלוקים עמדי"(כ"ח כ'). מדוע נאמר "לאמור"? אלא הפי' יעקב נדר "לאמר  בכל דבר "אם יהיה אלוקים עמדי" אקווה לעשות דבר פלוני.  ) תורת חיים (

וישכר ויתגל בתוך אהלה" (ט, כא    (להגיד (
     נתחיל בסיפור משל שלא שמעתם מעולם! משל מתוק שיצא מפי ה 'חפץ חיים' כך אמר רבי שבתי יודלביץ זצ"ל:
     "היה פעם רב גדול וצדיק שערך מסיבה לידידיו, בסיום הסעודה הגישו יין שרף משובח ועתיק יומין. הרב שתה 'לחיים' עם המסובין וכיון שלא הכיר את עצמו שתה והוסיף לשתות לרוויה עד שהשתכר ולא סתם השתכר אלא אף התחיל לקפץ ולרקד. בהתחלה רקד על הארץ, אח"כ עלה על השולחן, שמח ורקד כאחד השיכורים הריקים אח"כ נשכב על הארץ מתחת לשלחן ונרדם. חלפו מספר שעות, הרב קם משנתו והתפכח מיינו. אמרה לו אשתו בכאב: "בושה וכלימה, היית שיכור. רב העיר השתכר, אוי ואיך שהיית נראה... החולצה נפתחה לך... " השתומם הרב, נבהל ונדהם ושאל: "אני"? "כן"! מרוב צער התעלף. הבושה שאפפה אותו גרמה לו להחליט שלא לצאת מפתח ביתו חדש ימים. 'אני רקדתי על השולחן בצורה משפילה לפני תושבי העיר איך אסתובב ברחוב'?! אחרי חודש נחלשה הבושה וכבר היה מסוגל לצאת מהבית כשפניו כבושות בקרקע.
     הרב עשה מאמץ לטייל מעט ברחוב, צעד לאיטו ברחוב יפו. חלף הרב ליד חנות צילום והנה בחלון הראוה הייתה פרושה תמונה בגודל מטר על מטר ובה נראה רב שיכור רוקד על שלחן. "אוי" הזדעזע כולו ולא ידע היכן לטמון את בושתו. רץ הביתה בעיניים מושפלות וזולגות דמעות : "  מה יהיה? איך אוכל לחיות? איך אצא לרחוב?! האם עוד אהיה מסוגל לפסוע בסמטאות ירושלים? הרי כאן בירושלים כולם מכירים אותי"?! בחשכת הלילה יצא הרב מביתו בלוויית בני משפחתו מיהר לעזוב את העיר לברוח לבאר שבע. ביום הראשון לבואו לבאר שבע הלך ברחוב צדדי שבור ועזוב, לפתע הבחין כי גם שם מתנוססת תמונה בגודל שני מטר על שני מטר ובה נראה הרב מירושלים שיכור ומושפל. "מי הפיץ את התמונה בכל מקום? אהה.. א-לוקים... מה קורה כאן"? לקח את רגליו, ארז את מטלטליו וכל עוד רוחו בו נמלט לאמריקה. לאחר שבועיים של שהיה בארה"ב יצא לבקר בחנות ספרים והבחין כי על שלחן התצוגה מונח ספר חדש העוסק במלחמה באלכוהול ובסמים ועל שער הספר מבחוץ תמונה של 'רב רוקד שיכור'... למה? כי תמונה אחת שווה אלף מילים. מחבר הספר רצה שתמונה זו תהיה מוסר השכל לכל. 'אוי.. אהה, כל ילד באמריקה כבר מכיר אותי' הרהר וכל אבריו רעדו מבושה איומה; "בכל מקום שאלך יגידו: 'זה השיכור שלמדנו עליו בבית הספר'"... הוא ברח לשוויץ   שכר שם בית מגורים קטן בעיר ז'נבה.
     באותם ימים התקיימה בז'נבה אסיפת האו"ם והעלו לדיון את בעיית האלכוהול והסמים המתפשטת בעולם. בין החלטות האסיפה המרכזית הוחלט שבשנים הקרובות ידפיסו פעם בשנה את תמונת הרב הבזוי משתיית האלכוהול, יפרסמוה בכל כדור הארץ; ב הונלולו, בסין  ביפן, באפריקה, באמריקה... זו תהיה דוגמא 'טובה' לתלמידים צעירים איך נראה אדם נכבד שלא שמר על עצמו ושתה לשכרה   קל וחומר שלא טוב להיות מכורים ליי"ש, או לסמים. 'תמונה לדוגמא'! כאשר שמע ע"כ בכה ואמר לעצמו: "היכן אסתתר כעת? ביפן יודעים עלי, בסין שמעו עלי, בכל העולם מכירים אותי"... הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכייה גדולה. לא היה מי שיכול לנחמו והיה קול בכיו הולך וגדל ...
     ''מורי ורבותי" אמר ה 'חפץ חיים': "האם אתם יודעים שהסיפור הזה אינו סיפור חדש? הדברים כתובים בתנ"ך כבר קרוב לארבעת אלפים שנה. "נח איש צדיק" ונח הצדיק שתה; "וישכר ויתגל בתוך אהלה" מחמת היין הוא התגלגל. פעם אחת קרה לו המקרה, בבית בפנים, פעם יחידה ובחדרי חדרים ועד היום כל ילד וכל זאטוט לומד זאת בפרשת נח... בכל כדור הארץ... " ראו נא" אמר ה 'חפץ חיים': "מה קורה כשאדם עושה משגה פעם אחת. הדבר לא נשכח לו לנצח"... 


החוויה היהודית



אמרי שפר י' כסלו ה'תשע"ח


 ''אם תהיו כמונו להימול לכם כל זכר'' (לד,טו ) - מפני מה היו צריכים בני יעקב לנקום באנשי שכם בדרך מרמה ולהשיא להם את העצה שיימולו? וכי לא היה לאל ידם של בני יעקב הגיבורים לגבור עליהם אף בלא שהיו נימולים? והשיב על כך ר' יונתן אייבשיץ: אילו הרגו את אנשי שכם שאינם נימולים, היה קם רעש בעולם, סערה של מחאות: לא כן, כשאנשי שכם נימולו ונודעו כיהודים, שאז היו בני יעקב בטוחים, שלא יאונה להם כל רע: "על רציחת יהודים לא תהיה בעולם תגובה כל שהיא".   (אהרון כהן)

     ''הצילני נא מיד אחי מיד עשו" (ל"ב י"ב). מדוע אמר יעקב "מיד אחי", וכי השי"ת לא יודע שעשו הוא אחיו  אלא יעקב אבינו ביקש מהשי"ת: הצילני מאיש כזה הנראה כלפי חוץ כידידי אחי ורעי, אולם באמת בפנימיותו הוא עשו.  (אמרי חיים (
    ''ויאמר מי לך כל המחנה הזה... ויאמר למצוא חן בעיני אדני" (לג, ח    (לאור הנר (  עשו מתפלא הכיצד ליעקב יש מחנה ובו מכל טוב והלא זה  ' עולם הזה', וכבר במעי אמם חילקו עשו ויעקב את העולם הזה והעולם הבא ביניהם. ענה לו יעקב, באמת אני לא צריך 'עולם הזה', אלא שלפעמים הגויים מציקים לנו ואנו חייבים לשחד אותם, לכן אנו חייבים להחזיק רכוש כדי "למצוא חן בעיני אדני''.

     ''ויירא יעקב מאד ויצר לו" (ל"ב ח'). ידוע מאמר החסיד ב 'חובת הלבבות': אני מתבייש מהא-לקים שיראה אותי מפחד ממישהו חוץ ממנו. לכן כאשר יעקב פחד מעשו, מיד התחרט על כך וצר היה לו על זה שפחד מפני אדם חוץ מהשי"ת. וזה: "ויירא יעקב מאוד" כשראה יעקב שיש לו יראה מפני עשו, מיד "ויצר לו" צר היה לו עד למאוד על זה.  (אהבת שלום (
במי יש לבטוח
     להלן סיפור מופלא, המעובד מתוך 'ווי העמודים' ויש בו כדי להזכירנו כי עלינו לשים את כל מבטחנו אך ורק בבורא העולם באשר הוא היחיד המנהיג את העולם ולהיזהר, לבל נבטח חלילה בבשר ודם, אשר היום הוא כאן, ומחר עלול להתבקש לבית- עולמו .
     סיפר הרה״ג רבי שלמה מילר שליט"א, ששמע את הסיפור מבעל המעשה עצמו : אירסתי את בתי ב"ה והתחייבתי בסכום נכבד לטובת החתונה, המגורים וכו '.  לצערי הרב , מצבי הכלכלי לא היה בכי טוב בלשון המעטה   למעשה לא היה לי כסף אפילו לקניית השעון לחתן, ומי מדבר על ההוצאות הכבדות עבור החתונה והנדוניה הגבוה שהתחייבתי לתת, ולא ידעתי מהיכן תבוא הישועה  .  נכנסתי לאדמו"ר שלי, וסיפרתי לו על מצבי הקשה ועל התחייבויותיי. לשמע דברים אלו חשב מעט האדמו"ר ולאחר מכן אמר לי " : תיסע לחול" ושמה תגייס את הכסף , שהתחייבת לצורך החתונה  " .  התחלתי לבכות, הרי מעולם לא התנסיתי בזה, ואיך אסע ? יתר על כן, מעולם לא הייתי בחו"ל ואיך אסתדר שם בארץ ניכר  הסביר לי האדמו״ר: "ראה נא, הנסיעה היא רק השתדלות שאתה חייב לעשות. עליך לבטוח ביטחון גמור רק בבורא יתברך לעד ולעולמי עולמים. עליך מוטלת החובה של עשיית השתדלות ולכן תטוס לחו"ל ובורא העולם יהיה בעזרך  ."  שמעתי לדברי רבי ומורי וטסתי לחו״ל .
     כשהגעתי לבית  המדרש שם, ראה אותי יהודי אחד. הוא הושיט לי כרטיס ביקור ובו מופיעה כתובת המגורים שלו וביקש ממני שאבוא להתארח בביתו  .  הגעתי לביתו והוא אירחני. לאחר מכן שאל אותי לפשר מעשי בחו"ל, פרסתי לו את המצב לאשורו, שאירסתי את בתי ולרש אין כל  .  הוא התבונן בי ושאל " : לכמה כסף אתה זקוק כדי לצאת מהמצר?", אמרתי לו את הסכום המדויק . הוא הנהן בראשו ולמחרת הגיע אליי עם כל הסכום שאמרתי לו במזומן ומסר לי  .!  שמחתי מאוד הודיתי לקב״ה על כל חסדיו המופלאים וגם לאותו אדם. מיד טסתי חזרה לביתי . החתונה התקיימה  ,  ברוך השם, מתוך הרחבת הדעת, ומתוך הודאה להשי"ת על כל חסדיו .
     לאחר כשנה זכיתי לארס בן נוסף וגם כעת התחייבתי בסכום לא מבוטל. אולם, כבר לא כל כך דאגתי, אמנם התפללתי לבורא העולם מעומק ליבי, שיעזור לי עם חובותיי, אבל הייתה לי תוכנית מדויקת מה לעשות   מספר שבועות לאחר האירוסין, הזמנתי כרטיס טיסה לחו"ל  כשבדעתי לנסוע לידידי הנ"ל שעזר לי כלכלית לחתן את הבת הראשונה   וממחשבה למעשה. הטיסה ארכה מספר שעות ולאחר נסיעה קצרה הגעתי לביתו, נקשתי בדלתו . בפתח ניצב אותו יהודי בעל לב רחב שעזר לי בפעם הראשונה   הוא הביט בי ושאל " : , כן מה תבקש? האם אפשר לעזור לך במשהו? ". הזכרתי לו ששהיתי בביתו לפני כשנה והוא עזר לי מאד בסכום לא מבוטל   הוא שאל אותי " : ומה ברצונך כעת, מדוע הגעת הנה  ?",  השבתי לו כי כעת אירסתי את בני ב"ה, ואני זקוק לעזרה כלכלית כיוון שאין לי כל וההתחייבות היא גדולה עד מאוד  . הלה הוציא את הארנק , שלף ממנו... ח"י דולרים ( 18  (  בלבד ונתן לי . הייתי המום, הלם מוחלט! לא הצלחתי להוציא אפילו הגה מפי  .  כשהלה ראה את ההלם שאחז בי, אמר לי " : בא ואספר לך   אני אינני עשיר כלל . בפעם שעברה שהיית כאן לצורך גיוס כספים לחתונת בתך, הייתה לי צרה גדולה, והתפללתי רבות על כך, ונדרתי לבורא העולם, שהאדם הראשון שאראה ויש לו צרה, אעשה ככל יכולתי להושיעו  ". " עשיתי זאת משום שנזכרתי בדברי . "חז''ל אמר הקב''ה אם אתה משמח את שלי, אני משמח את שלך'' . בדיוק בגמר תפילתי ראיתי אותך  ". " המשך הסיפור ידוע לך.  נראית תושב זר ולכן הזמנתי אותך לביתי. כשספרת לי על הצרה שלך, הלכתי ושברתי חסכונות, וכך פרעתי לך את כל הסכום כדי להושיעך מהמיצר, אבל כעת, אני נותן לכל אדם שבא אלי לבקש צדק ח ''יי דולרים  .  סיים אותו יהודי : "יצאתי מביתו של האיש בפחי נפש. כידוע מחיר הטיסה אינו זול, עזבתי את משפחתי בשל העובדה שסמכתי על אותו האיש ". "  ראיתי בחוש, כשנסעתי על סמך בטחוני בבורא העולם  הגיעה ישועתי במהרה, וקיבלתי את כל מה שהייתי צריך  .  אולם, כשנסעתי עם תוכנית סדורה, וסמכתי על עצמי   יצאתי עם ח"י דולרים בלבד !


החוויה היהודית