כרגיל,
גם השנה, פרשת "דברים", הפותחת את חומש "דברים", נקראת בימי
האבל של תשעת הימים, והשנה אף נקרא אותה ממש בתאריך ט' באב.
ימים
אלה של בין המצרים ובטח הימים האחרונים מאז ראש חודש אב, אלו ימים של חשבון נפש
פרטי ולאומי על מצבנו כבני אדם כלפי חברנו, כחברה כוללת וכעם, ולהיזכר ולהבין כיצד
הביאה אותנו שנאת החינם לחורבנו של בית המקדש וללמוד ולדעת כיצד אנו צריכים בכל
יום ויום לשוב ולתקן את דרכנו ולהרבות בכל יום ויום באהבה זה כלפי זה.
גם
בפרשת השבוע,שבה נפתח הנאום הארוך של משה, שנמשך לאורכו של החומש,פותח משה בתוכחה
אל עם ישראל,ובה הוא מספר להם על הליכתם במדבר ועל כל הניסים שעשה עבורם ה' שם,
ואת כל אשר ארע להם, ולמרות כל אלה הם סירבו לשמוע בקול ה' ולהאמין בו, ולאורך כל
הדרך הרבו בתלונות על הנהגתו של ה' והדרך שלו.
התוכחה
פותחת במצווה שציווה אותם ה' שיעלו לארץ ישראל ויירשו אותה כי היא הנחלה שהובטחה
לאבותיהם.
משה
מזכיר להם את ימי מינוי השופטים עוד בימי יתרו, כדי שיוכלו להיכנס לארץ כשהצדק שורה
בתוכם.
והנה,
כשהתקרבו אל גבולות הארץ חלה אצלם נפילה באמונתם בה', והתרבו בהם הספקות האם
יכולים לסמוך על ה' וביקשו לשלוח מרגלים כדי להפוך את הארץ, וכשתשובת המרגלים לא
הייתה טובה הם החלו למרוד וסירבו לעלות לארץ ישראל.
והוכיח
אותם משה גם על מרים אחותו והודיע להם שרק הדור שאחריהם הוא זה שיזכה להיכנס אל
הארץ הקדושה.
וגם
כשניסו להתחרט על דרכם ויצאו להילחם במלחמות הם נפלו והוצרכו לסור מהמקום שבו היו
מיועדים להיכנס שם אל הארץ ומסעם התארך.
כל
זאת אמר להם משה כדי לעורר אותם. להזכיר להם שלא התבוננו בכל הטובות שעשה להם ה'
ואת כל חסדיו, ולכן הזהירם שתהיה האמונה שלהם בו שלימה וירבו בו את ביטחונם ורק כך
יזכו שיקיים בהם ה' את הבטחתו.
כך
אנו בימים אלה צריכים לזכור היכן עמדנו לפני כאלפיים שנה וללמוד מכך את תיקון הדרך
כדי שנוכל כולם ביחד להתקדם מזיכרון בתי המקדש הקודמים אל בניית בית המקדש הבא.
שבת
שלום ומבורך!
חוויית השבוע שלי
תודות
: לצחי מיכאלי
לע"נ
יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר
אחרון למשפחתם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה