אמרי שפר כ"ח שבט ה'תשע"ו

 אברך בר אוריין הפציר ברבי אריה לייב שפירא זצ"ל רבה של קובנא שיתן לו כתב סמיכה, בתחילה סרב הרב לכתוב אך לאחר הפצרות רבות כתב לו סמיכה אולם את חתימתו הרחיק מהכתב, ואח"כ הסביר טעם הדבר שהרי כתיב מדבר שקר תרחק. (נמלצו לחכי(    

     אם כסף תלוה. מרגלא בפי חסידים הראשונים שסעודת מלוה מלכה מסוגל לפרנסה ולעשירות ויש רמז לכך בפ', אם כסף, אם רצונך שיהיה לך כסף, תלווה את עמי, תשב ותקיים מצות סעודת מלוה מלכה ברוב עם הדרת מלך. )כרם שלמה- טענקא(      

     אשר תשים לפניהם. וברש"י ולא לפני עכו"ם. בסדר מלכי אוה"ע נהוג כי קודם מייסדים את המדינה ואח"כ קובעים את חוקיה, משא"כ אצל בנ"י שהתורה קדמה לבריאת העולם, וז"ש לפניהם שהמשפטים הם לפני בריאת העולם ולא כסדר העכו"ם. (הרה"צ מווישאווא זצוק"ל(

     ידע זה כוח והרבה ידע זה הרבה כוח (שמואל אייזיקוביץ)

המן (דברים טובים – פרשת יתרו)

     הרה''ק השפע חיים זי''ע סיפר הלצה נפלאה אותה שמע מאביו הרה''ק רבי צבי מרודניק זי''ע שהוא שמעה מפיו של רב אחד בגלילותיו. אותו רב סיפר שהכומר בעיירתו פנה אליו ביום מן הימים וצעק לעברו, הלא יהודים חוטאים ופושעים אתם שלא מגיע לכם כל טובה, כי הרי לאבותיכם הוריד הקב''ה מן בכל יומא ומזה התפרסנו והיה להם לאכלה, ואילו לכם אינו מוריד מן לחם מן השמים, אין זה אלא עבור עוונותיכם לכך אינכם ראויים לטובה זו.

     ענהו אותו רב בבת שחוק ואמר לו, מה אתה סח, הלא לכל יהודי ויהודי יורד עד עצם היום הזה לחם מן השמים, אך כיום המן יורד בהיחבא בתוך ביתו ובתוך כיסו של האדם, ואך במדבר היה יכול הקב''ה להוריד את המן לעין כול , היות ובמדבר היו בני ישראל בכנישתא חדא ומוקפים בענני הכבוד ששמרו עליהם מכל עבר. אך כיום לו יוריד לנו את המן בראש כל חוצות הלא תבואו אתם, גויי הארץ ותגנבו מעמנו את כל הטובה הרבה. והלצה אמיתית היא זו, כי אף שאין האדם מרגיש בכך, מכל מקום כל פרנסתם של ישראל הרי הוא למעלה מדרך הטבע בבחינת אוכלי המן.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

אמרי שפר כ"ו שבט ה'תשע"ו

אדם שרגיל לשקר, מוסרים אותו בידי מלאך שקרן, המלווה אותו תמיד, ואינו חדל לרמותו ולומר לו על מצווה שהיא עבֵרה, ועל עבֵרה שהיא מצווה . )תנא דבי אליהו(

     אומרים בשם הצדיק רבי שמואל ממודז'יץ זצ"ל, מה טעם דגים שבים אומרים את הפסוק "ואמת ה' לעולם" (תהלים קיז) כמבואר בגמרא (פסחים קיח:). מה ראו לשבח את הקב"ה דווקא במידת האמת ?! אלא משום שדרכם של הדגים להיות מכוסים מעיני בני אדם ולכן לא שולט בהם עין הרע כידוע. וכל עניין השקר קיים רק לעיני בני אדם, אבל בחדרי חדרים שאין לו לאדם את מי לרמות הריהו נוהג כפי שהוא באמת, ולכן הדגים שמכוסים מעיני האדם ראויים לשבח את ה' במידת האמת.

     אמרו בעלי המוסר בנובהרדוק דרך צחות: מדוע יש לרקוד לפני הכלה דוקא? מפני שהכלה "מפקרת דעתה ורצונה" בבואה להתקדש (כמבואר בר"ן נדרים ל/א), ומי שיכול להפקיר רצונותיו ולבטלם בפני האחר, ראוי לרקד לפניו.

     בשעה שאבוא לעולם הבא ישאלוני: למדת תורה? אשיב: לא. נזהרת בתפילה? אשיב: לא.  עסקת במצוות ובמעשים טובים? אשיב: לא . יאמרו לי: אם כן, אתה מקיים את "מדבר שקר תרחק", ומטעם זה בלבד ראוי אתה לחיי העולם הבא. ) רבי אלימלך מליז'נסק(

    השקר של העולם הזה הוא שקר משולש: נוח וקל לשקר; השקר מתקבל יותר מדבר אמת;  הכול חשודים בשקר . )הרבי הריי"צ מליובאוויטש(

     ואלה המשפטים.- כנגד עשרת הדברות הזהיר הקב"ה את ישראל על המשפטים עשרה לאוין ואלו הן, לא תכירו פנים, לא תגורו, לא תעשו עול במשפט, לא תטה משפט, לא תכיר פנים, לא תקח שוחד, לא תשא פני דל, לא תהדר פני גדול, לא תטה משפט אביונך, ודל לא תהדר בריבו, ולכך נסמכה פרשת משפטים לדברות. (מדרש השכם(

  

     ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה. ובמה היה עוסק משה באותם מ' יום, אלא בא ללמדך שלא היה בו שום עסק כי אם בתורה ומצוות, ואם משרע"ה ששמע מפי הגבורה היה צריך עוד לעסוק, הדיוט מהדיוט על אחת כמה וכמה. (מדרש אגדה(

"     יצר הרע נותן תגמול במזומן, ולעומתו יצר הטוב נותן את התגמול בהקפה. לכן הבריות נמשכות אחר יצר הרע, הנותן תמורה במזומן" )רבי מרדכי מצ'רנוביל(

הרכבים בעולם (נשלח ע''י ח.ש.)

     בחור יתום שסבל מרורים בחייו מקשיים בסולם העליה, ולכל מקום שפנה נתקל בקשיים רבים ומכשולים לאין ספור, נכנס אל הרה"ק ה'פני מנחם' זי"ע ובכה לפניו במר נפשו על כל הקשיים האלה המוצאים אותו בכל עת ובכל שעה, זאת בנוסף להיותו יתום ובודד בעולמו, והתבטא לאמור שהרי הוא מרגיש כאילו מכניסים לו מלעילא מכשולים באופני חייו ואינו יכול לנסוע בהם כרגיל ובמנוחה . נענה הרבי ואמר, הנה שני כלי רכב ישנם בעולם. יש רכב רגיל שבו נוסעים בני האדם ממקום למקום, ויש את הטאנק שהוא כלי רכב לעתות מלחמה . והנה בעוד שהרכב הפשוט נוסע במהירות גדולה מבלי כל קושי, הרי שהטאנק נוסע לאטו ואינו יכול למהר בדרכו כל כך, סיבת הדבר נעוץ בשרשראות הברזל הכבדים החגורים על אופני הטאנק , הם אלה המונעים מעמו את הנסיעה המהירה מחמת כובדם . אך מאידך גיסא במקום הרים וטרשים אי אפשר לרכב הרגיל לזוז ממקומו כלל, ואילו הטאנק לא די בכך שהרי הוא יכול ליסע בכל מקום שהוא, אלא יש בכוחו אף לשבר סלעים ובתים ולנסוע כאוות נפשו כשבדרכו רומס הוא את כל הבא בדרכו , ואף כוח גדול זה אין לו אלא עבור אלא השרשראות הכבדות השוברות ורומסות את הכל.

     אף אתה כן, סיים הפני מנחם לבחור, כי דוקא אלו הקשיים הנערמים בדרכך ואינם נותנים לך להמשיך בקלילות ובמהירות, דיקא הם אלה המביאים לך כוח רב בידך לשבור ולנתץ את כל כוחות הרע ולהתעלות בקרבת א-לוקים באופן שאין לשער. כי דייקא מתוך הקושי יכול האדם לצמוח ולגדול בעדי עדיים , ולפום צערא אגרא.

וואלט איך, זאלט איך – (אילו. אז). (דברים טובים –פרשת יתרו)

     מנקיי הדעת שבירושלים היה הגה''ח ר' לייב'קע גלויבערמאן זצ''ל, יהודי משכמו ומעלה שעוד זכה להסתופף בצילו של הרה''ק רבי ישראל מסטאלין [ה'ינוקא'] זי''ע. בערוב ימיו קבעו הרופאים שמחמת סכנת חייו יש לכרות את רגלו.  באמצע הניתוח שנערך על ידי כמה רופאים, יצא אחד הרופאים ונענה למול בני המשפחה שטעות היתה כאן,  וכלל לא הוצרכו לכרות את הרגל, אך את הנעשה אין להשיב. אחר גמר הניתוח משהקיץ רבי לייבק'ע, שוחח עמו אחד מבני המשפחה, ובטעות פלט מפיו שהרופאים הודו שטעות היתה בידם, ועל פי ה'רפואה' היה אפשר למנוע את הכריתה, נזדעק אותו חסיד ואמר - תוך כדי שהוא מראה על אזניו, אזניים אלו שמעו מפי רבינו הקדוש ה'ינוקא' זי''ע, שיוואלט איך, זאלט איך זה אפיקורסות גמורה (פי' אם האדם אומר אם הייתי עושה כך וכך, היה נמנע מאתי דבר פלוני, וכיו''ב - הרי זו אפיקורסות גמורה), כי אינו מאמין שהכל משמים בא. ואמר ר' לייבקע, ב'ספרי הרפואה' שלהם, יכולים הם לכתוב שרגל כעין זו אינה צריכה כריתה, אך 'רגל זאת' וודאי היתה צריכה כריתה, וראיה, שאכן כרתו אותה,  הרי שכך ציווה הבורא יתברך.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

חוויית השבוע שלי,פרשת השבוע,"משפטים",ה'תשע"ו

נקודה שבועית, פרשת השבוע "משפטים" ה'תשע"ו

נקודה שבועית, פרשת השבוע "משפטים" ה'תשע"ו

חלקו הראשון של חומש "שמות" הסתיים פחות או יותר בפרשה הקודמת, פרשת "יתרו". חלק זה של החומש היה מלא בסיפורים בעלי עלילה ותוכן "מעניינים" וכל פעם שאנו קוראים את הפרשות של החלק הראשון בחומש אנו מרגישים קריאה של סיפור ממש שמאוד נעים ונוח לקרוא.

והנה, פרשת השבוע שלנו, פרשת "משפטים", הפותחת את חלקו השני של החומש, חלק יותר טכני שמלא בפרטים אודות המשכן, בנייתו וכליו, היא פרשה המלאה במצוות, חוקים ודינים שכולם עוסקים בחיי היום יום ולכאורה זו פרשה מאוד "יבשה" בלי סיפורי ניסים ומסעות וכדו'.

אולם אותה מסכת חוקים שכתובה בפרשה באה לתת סדר ציבורי לעם שמתהווה זה עתה תוך כדי הליכתו במדבר לקראת ארץ ישראל וכל מטרתם לתת לכל השותפים בחברה מודעות מוסרית לסדר נכון וטבעי של החברה. 

אחת המצוות המוזכרות בפרשה היא מצוות ההלוואה לעני: "אם כסף תלווה את עמי, את העני עמך, לא תהיה לו כנושה" - על פניו יכלה התורה להסתפק רק בתחילת הפסוק ובסיומו, בלי המילים "את העני עמך" והיינו מבינים לבד שבהלוואה לעני לא להתנהג אליו כנושה ובעל חוב קשה, אולם בחרה התורה בכוונה לכתוב ולהוסיף את המילים האלה.

מדרש תנחומא על הפסוק אומר: "את העני עמך - הווה מסתכל בעצמך,כאילו אתה עני" - כאשר התורה כותבת לנו בפסוק את המילה "עמך" היא רוצה שתהיה הזדהות רגשית עם העני שפנה אלינו לעזרה. שלא רק נבוא לעזרתו אלא גם נחוש את הצורך שלו כעניים ממש. שנרגיש עצמנו לרגע עניים ונדע איך היינו רוצים שיתנהגו אלינו וכך אנו נתייחס אליו בהתאם..

שנזכה כולנו להיות תמיד בצד הנותן והמלווה.

שבת שלום ומבורך!

חוויית השבוע שלי  

http://h-y.xwx.co.il/

תודות : לצחי מיכאלי

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

סיפורים,עלילה,משפטים,ניסים ומסעות,סדר ציבורי,כסף תלווה,עני,נושה,מדרש תנחומא, הזדהות רגשית,

אמרי שפר כ"ה שבט ה'תשע"ו

אל תקנא בשום דבר, אלא בלב נשבר ונדכא. (ר' משה מקוברין)

     ''אמירת שקר צריכה להיות בעיני האדם כמו העבֵרות החמורות ביותר שבתורה. עליו לקבוע בנפשו שנשמתו תצא, אבל שקר מהפה – לא יֵצא'' (רבי פינחס מקוריץ)

     "אם כסף תלווה את עמי, את העני עמך" (שמות כב,כד). גדולה גמילות חסדים מן הצדקה, שבגמילות חסדים "העני עמך" – הוא יכול להוסיף ולהיות עמך , כשווה בין שווים, ולא יראה עצמו מושפל ומבויש. (ספר הדרוש)

     הגמרא (יבמות סג,א) אומרת: "המלווה לעני בשעת דוחקו, עליו הכתוב אומר 'אז תקרא וה' יענה, תשווע ויאמר הנני'". המלווה בשעת דוחקו, נוסף על כך שהוא מקיים מצווה גדולה שיצר הרע והשכל האנושי אינם מסכימים לעשייתה, וכל נתינתו היא רק מפני שזה ציווי ה', הוא גם מבטא ביטחון גדול בקב"ה, שבוודאי יעזור לו.  (אגרות קודש)

אמונת חכמים  II (אור שרה, עלון 566)

     מעשה היה בשתי משפחות ששני הצדדים ידעו מראש שמצבם הכלכלי דחוק מאוד. של תלמידי חכמים בבני ברק שהשתדכו ביניהן, למרות הייתה בכך הקרבה הן מצד החתן והכלה, שהודיעו מראש שאין להם כל תביעות ודרישות, והם מוכנים להתפשר עם כל מה שיתנו להם, והן מצד ההורים הנמנים על סלתה ושמנה של עיר התורה. הסכום שהיה בקופתם של שני הצדדים הגיע, לאחר כל המאמצים לכדי 40,000 דולר. כמי שאמונים על התייעצות עם גדולי הדור בכל דבר ודבר, הגיעו ההורים אל אחד מגדולי הדור בבני ברק, ושאלו היכן לקנות דירה לזוג הצעיר. הגאון שליט"א שמע את כל הפרטים, ופסק את פסוקו: בבני ברק, והושיט להם ידו לברכה ולהצלחה. ההורים לא היו בטוחים ששמעו היטב, ובשלב מסוים הבהירו שהם מתכוננים לרכישת דירה, ולא לשכירות... הגאון חזר על תקועה בלבן של שתי המשפחות הללו, בצורה היותר- דבריו, שיקנו דירה בבני ברק. אמונת הצדיקים הייתה חזקה. ובמקרה כזה אכן דרושה אמונה גדולה, שכן על פניו נראה הדבר כמשימה ממש בלתי אפשרית בעליל.  עכשיו, משלא היה ספק בלבם על דבר ההוראה שקיבלו, ניגשו אל כל המתווכים בעיר והודיעו שהם מחפשים דירה בסכום של 40,000 דולר. גם מי שעדיין לא קנה אף דירה בעיר זו, יודע שהסכום ההתחלתי של דירה קטנה בת 2 חדרים מגיע ללא פחות מ- 110,000  דולר. המתווכים סברו שמדובר באנשים לא רציניים, משכו בכתפיהם, אבל רשמו לפניהם את ההודעה.

     ההורים, וגם החתן והכלה, היו בטוחים מצידם שאם הגאון שליט"א אמר לקנות בבני ברק, אזי העניין יסתדר על הצד הטוב ביותר, בסיעתא דשמיא. והנה לאחר זמן מה מתקשר אחד המתווכים ומודיע בשמחה שיש לו דירה שבעליה דורש בעבורה מחיר של... 40,000 דולר ובדירתו יש שלושה חדרים גדולים. הוא מוכן למכור שני חדרים מתוך הדירה במחיר הנ"ל, בתנאי שהוא עצמו ימשיך להתגורר בחדר השלישי, ולא עוד אלא שהדיירים שייכנסו לדירה, יטפלו בו, ויעזרו לו בצרכי הקיום היומיומיים שלו. 'מי שיהיה מוכן למלא את התנאים הללו, אמר הקשיש, יקבל את שני החדרים, ובהגיע יומי לעזוב את העולם, אוריש לו גם את החדר השלישי, וכל הדירה תהיה שלו'.

     המתווך סיפר שבעל הדירה הוא יהודי ישיש, וערירי,. המשפחות ראו בכך אות משמיים, והביעו נכונות לכל התנאים, ועוד באותו יום נחתם חוזה בין הצדדים. החתונה הייתה אמורה להיערך בעוד כחודש וחצי, והחתן והכלה ידעו כבר שהם יצטרכו לטפל בקשיש, מה שיכביד מאוד על חייהם, במיוחד בתקופה הראשונה, אבל מאידך הם קיבלו כאן מתנה גדולה, וראו בכך אות ומופת שהקדוש ברוך הוא מקיים את גזירתו של הצדיק, שפסק להם לרכוש דירה בבני ברק, מה שהיה בבחינת הבלתי ייאמן. משנקנתה הדירה, או יותר נכון: שני החדרים, הוסרה הדאגה העיקרית מעל ההורים, ועתה התפנו הכל להכנות לקראת החתונה שהתקרבה ובאה. לבסוף, חמישה ימים לפני החתונה, נפטר הקשיש לבית עולמו, ועל שולחנו היה מונח החוזה שנחתם בין שני הצדדים ולפיו בפטירתו יירשו בני הזוג את כל הדירה... שימו לב: דירת שלושה חדרים גדולה, במרכז העיר בבני ברק, במיקום מעולה, במחיר 40,000 דולרים! אפילו לא סנט אחד יותר! והכל בזכות אמונת צדיקים פשוטה ותמימה. הנה, דוגמה נוספת של אמונה פשוטה של יהודים, שהגיעו בזכותה לראייה חושית של נסים ונפלאות, גם בדורנו אנו.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

אמרי שפר כ"ד שבט ה'תשע"ו

''אין שמחה אלא בבשר'' כאשר יש לב בשר ולא כאשר יש לב אבן.  (ר' אהרן מקרלין)

     אמרו חז"ל: כשאדם בא לפני בית-דין של מעלה, שואלים אותו בתחילה: "נשאת ונתת באמונה?", ורק אחר כך שואלים אותו: "קבעת עתים לתורה?". ללמדך, שאם אין אדם מקיים את הדינים שבין אדם לחברו, אין ערך לקביעת עתים לתורה שלו.

"     את העני עמך..." )כב, כד(  - אמר האדמו"ר ר' ירחמיאל משה מקוז'ניץ, אתה מחויב במצות צדקה וגמילות חסדים אפילו "את העני עמך", כשהעניות היא אתך, בביתך, אפילו בשעה שאתה בעצמך עני ואביון.

     בני זוג צריכים להיות מאוחדים לא רק שטוב – אלא גם בזמנים הקשים – ואפילו במצב של עבדות. חובה תמיד לשמור על אחדות ונשיאה בעול ולא לתת לנתוני השטח הקשים לחצוץ בין בני הזוג ולשחוק להם את הקשר. (שמואל אייזיקוביץ)

היפני שחיפש אמונה אמיתית (שיחת השבוע עלון 1517)

     שמחת החתונה הייתה גדולה. מאות חוגגים מצד הכלה באו לשמח את הזוג הטרי. מצד החתן השתתפו שני חוגגים בלבד: הוריו היפנים. האב ישב בעזרת הגברים והאם בעזרת הנשים, לא ממש מעכלים איך נקלעו לסיטואציה הזאת. זה קרה לפני כחצי יובל. החתן הוא גלעד קינן )49(, תושב בית שמש ואב לשישה ילדים. בחציו הראשון של היום הוא משמש טכנאי רנטגן ובחצי השני מתמיד בלימוד התורה. דרך ארוכה עשה מהימים שבהם היה צעיר יפני מחפש דרך, ועד הפיכתו ליהודי שומר מצוות. מאמין שאיננו מוזר הוא נולד ביפן ועבר את מסלול החינוך הרגיל. בהיותו בן עשרים החל לתהות על סודות היקום. "הגעתי למסקנה שבלי אמונה אין חיים", הוא מספר. תופעת הדתות ביפן פורחת, והוא ניסה לבדוק מה יש להן להציע. "ראיתי שם אנשים מוזרים והתרחקתי מהן".באותה תקופה החל ללמוד אנגלית בבית ספר מיוחד. "היו שם מורים ממדינות רבות, ובהם מורה מישראל. עד אז לא שמעתי על ישראל ועל היהדות. פעמים רבות שמעתי מהמורה את הביטויים 'בעזרת השם', 'ברוך השם'. הדבר סִ קרן אותי. קיבלתי הסבר קצר על משמעות המושג אלוקים ועל אמונה. שמחתי מאוד. סוף־ סוף ראיתי לפניי אדם מאמין שאיננו מוזר". אין גיור ביום אחד כעבור שלוש שנים, בהיותו בחנות ספרים, צד את עיניו ספר ביפנית על ההיסטוריה של העם היהודי. הוא קנה את הספר. "קניתי בהמשך עוד ספרי יהדות ביפנית, וקראתי אותם במשך שנה וחצי. כשנתקלתי בדברי הגמרא שאם גוי מבקש להתגייר — דוחים אותו, אמרתי לעצמי: זו האמת. כל הדתות האחרות מנסות לשכנע אותך, וכאן בדיוק להפך". הוא החליט להתגייר, אך גילה שאין זה פשוט: "כל אחד הִ פנה אותי למישהו אחר, עד שאמרו לי כי רצוי שאסע לארץ. התייאשתי. חשבתי שאפשר להתגייר ביפן בתוך יום אחד"... ההורים תומכים אך הכמיהה לאמת לא הניחה לו. הוא התפטר מהעבודה, ובכספי הפיצויים טס לארץ. כאן שקע בלימוד התורה ועבר את תהליך הגיור. "חשתי שקיום המצוות הופך אותי לאדם אנושי יותר", הוא אומר. בהמשך הקים בית בישראל. "כשבישרתי להוריי שנהפכתי ליהודי ושאני עומד להתחתן, הם קיבלו שוק. לזכותם ייאמר שקיבלו זאת בהבנה. הם מעולם לא יצאו מיפן, והפעם הראשונה שיצאו הייתה לחתונתי. רקדתי עם אבי בחתונה וכולם עמדו והתרגשו". סיפור חייו מפרנס ספר שלם. לאחר לידת בנו הראשון חזר ליפן, כדי לסעוד את הוריו. רעידת האדמה שפקדה את המדינה, לפני כשש שנים, גרמה לו להחליט לחזור לארץ. "לכל השכנים שלנו היו נזקים, ואילו אצלנו הכול נשאר שלם. היה ברור לנו שזה בזכות המזוזות. כשהחלטנו לחזור לארץ, הוריי נתנו לנו כסף לקניית בית. הקשר איתם מצויין. כשבננו הבכור חגג בר־ מצווה, באו הוריי שנית. הם שמחו והתרגשו לראות את ששת ילדינו", מספר גלעד. ה

 חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

אמרי שפר כ"ג שבט ה'תשע"ו

   ברוב הקניות וברוב האירועים שלנו, אנחנו מוצאים הרבה יותר כסף מהנצרך, וזה רק בגלל האחרים, מה הם יגידו, ואיך יסתכלו עלינו, ואיך הם יתייחסו אלינו, בקיצור חיים בבזבוז נוראי רק בשביל הרושם, ולא בשביל צרכינו האמתיים, ולכן נכנסים לחובות , או עובדים שעות על גבי שעות ולא רואים את בני הבית, ואין זמן או כוח לילדים כי חוזרים מותשים לגמרי מהעבודה המאמצת, לכן הבה נחיה רק לפי מה שנצרך לנו באמת, נקודה. (יונתן ריינר)

     הגר"מ שטרנבוך, לא גדלים תלמידי חכמים מברכות, אלא מחינוך והשקעה ותפילות של ההורים.

     המוח האנושי הוא "ספק" התירוצים הגדול ביותר. וכשהאדם סומך על שיקול דעתו הבלעדי הוא עלול להגיע לדברים חמורים מאוד.

     טוען החפץ  חיים, מי שלא מתאמץ כראוי במלחמת היצר, אז גם הקב"ה לא יעזור לו, וברור שהיצר ינצח אותו, וזה יהיה באשמת האדם.

הניצול ה"עשירי" )להגיד(

      אספר לכם עוד מעשה על "והייתם לי סגולה מכל העמים". )בחיוך(, הזמן שלי הסתיים, אבל 'מעשה' הרי לא נכנס בחשבון של הזמן... נאחר מעט, לא נורא.  מעשה ששמעתי בעצמי מפיו של בעל העובדה בליל שבת - לאחר הדרשה ב"זכרון משה". בליל שבת לפני יותר משלושים וארבע שנים, דיברנו אז בדרשה, גיוואלד, על "הפסד מצוה כנגד שכרה", דיברנו איך לכאורה אדם חושב שהוא הפסיד על ידי המצוה שעשה , אך בסופו של דבר הוא רואה את השכר "שכר מצוה". ולפעמים עוד זוכה ומקבל מלא חפניים שכר מצוה, עוד בעולם הזה.

     לאחר הדרשה בא לקראתי ושאל: "אולי רוסי?" כלומר האם אני רוסי?. " לא, אינני רוסי נולדתי במאה שערים". "אבל אני מרוסיה, ואספר לרב שבדרון עובדה", אמר.  כריתי אוזן לדבריו: כאשר הרגו את הצאר ניקולאי ימ"ש, התגוררתי ברוסיה, ואז היתה ברוסיה חצי שנה של גן עדן כביכול. (הצאר היה אכזר רוצח וכל מה שאתם רוצים, ולאחריו קמו הסוציאליסטים בראשותו של הנשיא קרינסקי, נתנו לסחור ללא הגבלות, פלאי פלאים - אנשים יצאו מכליהם ובאמת הרויחו ממון רב). פרנסתי היתה ממסחר בבורסה. אוהו,  סחרתי בזהב ובמרגליות - מבוקר עד ערב, והרווחתי יפה.  

     בוקר אחד, יצאתי מביתי בשעה שמונה לאחר תפילת שחרית, בדרכי לבורסה.  אני בדרכי עם מזוודה קטנה ביד. היה בה ממון רב. כאשר צעדתי כך ברחוב, לפתע שמעתי מאחורי קול קורא: "עשירי! עשירי!". קול זה לא היה מצוי רבות במחוזותינו, נו,  יהודי מבקש "עשירי" הסבתי את ראשי, פניתי מדרכי, חזרתי לאחורי והוא הסביר: "יש לי יארצייט של אבא, יום הזכרון שלו, אולי תיכנס לביתי להשלים מנין?" הסכמתי.  נכנסתי אחריו לחצר. הלכתי עד פתח הבית ונכנסתי, ואז כביכול נהיה לי חושך בעינים: ארבעה אנשים היו שם. "עשירי?!" שאלתי בתמיהה: "אתה אמרת שאני עשירי, והנה אני חמישי, אני הולך! )למה רימתני)" הכרזתי.  אתה לא תלך!". נעמד בפתח הדלת והתחנן: "כאשר יהיה לך יארצייט גם אתה תתנהג כך...". כאשר שמעתי דיבורים כאלו, רחמתי עליו, חשבתי: "טוב, נו, מה אפשר לעשות, אני כבר כאן, אמתין עד שיהיו עשה אנשים, שיאמר קדש על אביו" . ישבתי על קצה הכסא, בקוצר רוח. הוא יצא לחפש. מסתבר שגם לאחרים אמר "עשירי", עד שלאחר כרבע שעה בערך, נאספו עשרה. חשבתי לתומי שהנה בעוד דקה אני הולך לבורסה, האיש יאמר קדיש וגמרנו, אך לא, הוא החל "הודו" ... . "שחרית?!" שאלתי. " כן! שחרית!" השיב. חשבתי שאני מתפקע.  קמתי לצאת. והוא נעמד שוב בפתח הבית: "ר' יהודי אתה לא הולך, יש לי יארצייט של אבא!" התיאשתי והרהרתי: "אאחר שעה למסחרי, אפסיד כסף, למען מצוה עם יהודי וגמרנו". התיישבתי על מקומי. כאשר התפילה הסתיימה בירך אותי בכל הברכות וב"יישר כח!" וכמובן שכעת לאחר המצוה כבר לא התחרטתי על מה שעשיתי. יצאתי שמח וטוב לב (שמעתי כן מהרבי שלי, ר' אהרן קצנלבויגן - אומר ר' שלום - כי כלל ידוע הוא, שקודם המצוה יש יצר הרע, אבל לאחר המצוה, גם אם תתנו לאדם חמישים אלף שקל הוא לא ימכור אותה). הייתי שבע רצון. צעדתי עם המזוודה לעבר הבורסה.  כאשר ההתקרבתי, כמאה מטר לפני הכניסה ניגש אלי אדם ולחש לי בסערה: " הסתלק מכאן, הורגים בבנין הבורסה! רוצחים!, ברח!" - היה זה הבוקר שהקומוניסטים עלו לגדולה. הם נכנסו דבר ראשון לבנין הבורסה - "וכבר הספיקו להרוג שבעים סוחרים עשירים" אמר לי האיש ודחק אותי אחורה. הפניתי ראש  ונעלמתי על נפשי". "אז אני אומר לרב" - סיים את סיפורו "הפסד מצוה כנגד שכרה": "אחרתי חצי שעה , הפסדתי - 'הפסד מצוה' - ומה קבלתי בשכרה? - את החיים! קיבלתי חיים. ועד היום כאן בזכרון משה אני חי לאורך ימים". הקב"ה יעזרנו להיות עם סגולה לה', ונקיים את המצוות ברווחה, בבריאות ובחיים ונזכה כולנו לחיים ולשלום, לתשובה שלימה, לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן, חזק וברוך 

..

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/