‏הצגת רשומות עם תוויות דרור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דרור. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 17 במאי 2017

נקודה שבועית, פרשות "בהר"-"בחוקותי", ה'תשע"ז


בפרשתנו השבת נקרא על מצווה מיוחדת, מצוות היובל: "וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹר בָּאָ֖רֶץ לְכָל-יֹשְׁבֶ֑יהָ יוֹבֵ֥ל הִוא֙ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל-אֲחֻזָּת֔וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ תָּשֻֽׁבוּ".
מצווה זו לפי מסכת ראש השנה כוללת מספר חוקים ושלוש מצוות: תקיעת שופר, שילוח עבדים ושמיטת קרקעות.
בזמן שקיימו את המצוות האלה יש לקיים גם את האחרות כגון "לא תקצורו, לא תזרעו ולא תבצרו נזיריה ועוד.
הגלות לפי התורה באה על עוון שלא קיימו מצוות יובל ומצוות שמיטה. הגלות לפי הדין אפילו משחררת מקיום מצוות אלה וכתב על כך הרמבם בהלכות יובל: "משגלו שבט ראובן גד וחצי שבט המנשה בטלו היובלות, שנאמר "וקראתם דרור לכל יושביה" - בזמן שיושבים עליה.
משך חכמה מסביר כשהארץ שלכם אז היא גם של ה' אולם כשאין ישראל יושבים על אדמתם גלתה גם שכינה עימהם.
הרמב"ן מפרש בדרך אחרת. לדעתו המילה "דרור" מורכבת מ"דור הולך ודור בא". גם המילה יובל לדעתו היא מלשון המילה הובלה.
הכל שב באמצעות מצווה זו אל שורשו הראשון שהוא הקדוש ברוך הוא.
רבנו בחיי מפרש את המילה "יובל" מלשון "ועל יובל ישלח שורשיו" כי על ידו נקשרים הדורות והנבראים בשורשם הראשון.
אברבנאל בפירושו אומר שמצוות יובל ושמיטה באות להזכיר שני חסדים גדולים שעשה לנו הקדוש ברוך הוא: שבת בראשית אחרי בריאת העולם ומתן תורה חמישים יום אחרי יציאת מצרים.
חמישים שנה של יובל מסמלות חמישים יום ההם. לכן באה תקיעת שופר בתחילת שנת היובל להזכיר "כי במשוך היובל המה יעלו בהר". ה' ציווה שנהיה חופשיים ביובל כמו ביציאת מצרים וכן שלא נזרע כדי שנזכור כי הלכנו בארץ לא זרועה.
קבלת התורה אחרי ספירת 7 שבועות נועד להזכיר לנו את חידוש העולם על ידי אלוקים שברא עולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי.

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית



תודות : לצחי מיכאלי

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם


יום רביעי, 18 במאי 2016

אמרי שפר י"א אייר ה'תשע"ו

אמרי שפר י"א אייר ה'תשע"ו

אין ביכולותינו תמיד לבנות את העתיד לילדנו אבל אנחנו כן יכולים
לבנות את ילדנו לעתיד (פרנקלין דלנו רוזבלט)

האדמו"ר מקוצק אמר: צדיק הוא זה שאינו מרמה את חברו, וחסיד הוא זה
שאינו מרמה גם את עצמו, בפרט בנושאים של יראת שמים, שנאמר: "ולא תונו איש
את עמיתו ויראת מאלוקיך" - אל תרמה את עצמך שהנך ירא שמים!

וקראתם דרור בארץ לכל יושביה״ (ויקרא כה,י). למה נאמר ״לכל יושביה״
ולא ״לעבדיה״? אלא אמרו חז"ל: ״כל הקונה עבד עברי קונה אדון לעצמו״
(קידושין כ), וממילא זה ״דרור לכל יושביה״ – העבד משתחרר מבעל הבית ובעל
הבית מן העבד. (פני יהושע)

חכמת נשים בנתה ביתה!!!! אתה יודע מתי זה חכמה??? רק בתנאי שהיא עושה את זה
בעקיפין ובסופו של דבר היא נותנת לו את התחושה שהוא זה שבנה !!!

האם ברכת גם היום "אתה בחרתנו מכל העמים"?

האדמו"ר מקלויזנבורג, הרב יהודה יקותיאל הלברשטאם, היה אחד האנשים
שהפסידו יותר מכל את כל מה שהיה להם בתקופת המלחמה. במהלך השואה, איבד
האדמו"ר את אשתו ואחד-עשר ילדיו, שנספו לאחר שנשלחו לאושוויץ. באחד
הימים, פגש אותו יהודי בגטו וורשה, לאחר שעבדו יום שלם ומפרך בפינוי של
ההריסות של גטו וורשה לאחר המרד, כאסירים יהודים, שגם נדרשו לחפור בין
ההריסות, ולבדוק אם נשאר שלל מהנרצחים, ולהעביר אותו לידי הנאצים.

העבודה התבצעה בתנאים קשים במיוחד, שכן מלבד היותה קשה מאוד, ששיברה
את גופו החלוש של כל אסיר ואסיר, גם מזג האוויר היה קשה מאוד, והימים היו
הימים שלאחר תום המרד בגטו, שהיה הגטו הגדול ביותר שהוקם, וכתוצאה מכל
האמור, רוחם של האסירים הייתה שפופה עליהם במיוחד.

אותו אסיר שאל את האדמו"ר: "נו רבי, האם גם היום בירכת את ברכת 'אתה
בחרתנו מכל העמים' בכוונה ובהתרגשות, כמו תמיד?'". והאדמו"ר ענה לו ללא
היסוס: "איזו שאלה, היום יותר מאי פעם! דווקא כשאני רואה את מעשיהם
המזוויעים והנפשעים של האומות בנו, אני מתחזק בכך שה' בחר דווקא אותנו
כעם הנבחר שלו, שלא מסוגל לעשות כפשעים האלה מטבע היותו רחמן, ושמח
בזה..."


חוויית השבוע שלי

לבנות,עתיד,ילדנו,מרמה,חסיד,ירא שמים,דרור,עבד עברי,אדון,משתחרר,

יום רביעי, 18 בפברואר 2015

נקודה שבועית פרשת "תרומה"

השבת נתחיל לקרוא סידרה של חמש פרשות שכולן עוסקות במשכן. בתחילת הפרשה שלנו השבוע, פרשת "תרומה", אנו מקבלים את הציווי הראשון על המשכן: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". ייעודו של עם ישראל הוא להגיע לארץ ישראל ושם לבנות את בית המקדש, ביתו של ה', אך כעת שהם נמצאים במדבר עליהם לבנות את המשכן שיהווה תחליף זמני לבית המקדש עד הגיעם לארץ ישראל. אולם, אם נשים לב למילים של הציווי, נראה שה' לא מתכוון לשכון במקדש/משכן אלא שהוא ישכון בתוך עם ישראל: "ושכנתי בתוכם". המקדש, הכלים, הבגדים וכל מה שקשור אליו יהיו קדושים על ידי ה' אך השכינה עצמה תהיה בתוך בני ישראל. זהו הייחוד של העם הזה. התכלית של היציאה האדירה ממצרים, שהייתה הגאולה הגדולה רק לפני רגע, היא עשיית המשכן. לא ההגעה להר סיני לקבל את התורה, לא ההגעה לארץ ישראל, אלא עבודת המשכן היא התכלית, כפי ששרו בני ישראל ביציאת מצרים: "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה' מקדשה' כוננו ידיך" - הקדושה של ה' שתשרה דרך המשכן, דרך המקדש ש"כוננו ידיך". הרמב"ן בהקדמה לחומש שמות מחבר בין כל הנקודות,וקורא לחומש "ספר הגלות והגאולה". הרמב"ן מסביר שהגלות היא לא רק פיזית, היא לא רק מציאות של עם שנמצא על אדמה אחרת שלא שלו. גלות היא ריחוק של האדם מהמצב המקורי שלו ולכן גאולה אינה רק שיבה למקום פיזי הוא המולדת האהובה אלא גם שיבה אל המצב הרוחני והנפשי שאליו צריך לחזור האדם. כשהתורה אומרת בשנת היובל "גאולה תהיה לארץ" היא לא עוסקת בשיבת העם לארצו אלא בשיבת האדמה לבעליה. בשיבת העבדים למצבם הטבעי כבני חורין. זו השנה בה הגאולה הגדולה מתרחשת וכל דבר שב למקומו ולכן על שנה זו נאמר "דרור בארץ לכל יושביה" - משמעות המילה דרור היא מדור לדור. כשיש חיבור בין הדורות הקודמים לדורות הבאים כשבנים חוזרים לנחלת אבותיהם ושאין דבר שמפריע לחיבור בין הדורות האלה אז נוצר בעולם "דרור בארץ לכל יושביה". דווקא פה מתגלה שהדרור הוא בחיבור בין בנים לאבותיהם ולא יציאה אל החופש. כשאדם יודע שיש לו שורש, הוא יודע שהוא יוכל לפרוח ולעלות. ה' רוצה שעם ישראל יבנה את המשכן כדי להחזיר אליו את הרוח שהעם איבד בשעבוד הגדול במצרים ובהמשך יחזור גם העם לארצו. שבת שלום ומבורך! תודות : לצחי מיכאלי חוויית השבוע שלי http://h-y.xwx.co.il/ לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם