יום רביעי, 28 באוקטובר 2015

נקודה שבועית פרשת השבוע פרשת "וירא" ה'תשע"ו





הגמרא במסכת שבת כותבת: "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה".
על פניו זו הכרעה וקביעה מהפכנית משהו, שהרי היא היא קובעת שהאדם (אורח) קודם וגדול מהקדוש ברוך הוא (שכינה), ונראה שקצת מוזר הדבר.
אלא שדווקא האבא הראשון שלנו, האדם המיוחד, אברהם אבינו, הוא זה שלימד אותנו והביא את הגמרא לקביעה המדהימה הזאת.
אברהם, קרוב לגיל מאה, ורק עכשיו אנו זוכים לקרוא על הידור מצוות הכנסת האורחים שלו ודווקא עם מלאכים ולא עם בני אדם רגילים. הרי בטח שאברהם היה מכניס אורחים באופן מיוחד גם לפני אותם מלאכים, אז מדוע בחרה התורה לספר לנו דווקא את המקרה הזה?
שלושה ימים לפני האירוע המדובר בתחילת פרשתנו, פרשת "וירא", מבצע אברהם את צווי ה' ועובר ברית מילה. הוא כאוב וגם מבוגר והנה מספרת לנו התורה שאברהם יושב: "בפתח האוהל כחם היום" - ביום השלישי, בשיא כאביו, במקום לנוח הוא בוחר לשבת ולחכות לאורחים. אברהם חשש שבגלל  שכעת הוא שונה מכל העולם גם בגופו וגם באמונתו אולי יפסיקו לבוא אליו אורחים. הוא פחד שמא מעכשיו יסתייגו ממנו הבריות וישנו את יחסם אליו והוא רצה לדאוג ולהודיע להם במעשים שהם עדיין אורחים רצויים בביתו ולא משנה מי הם.
אברהם היה ממש זקוק בשעה זו לאורחים כדי להוכיח דבר זה.
אולם ה' רצה להקל עליו והוציא את החמה מנרתיקה כדי לא להטריחו וכדי שיוכל לנוח ולהתאושש מהברית, אך אברהם פועל אחרת בליבו ואותו החום הרחיק את הבריות מלהסתובב והוא יושב בפתח האוהל ומחכה לנס.
גילו, בריאותו, מצב החום פוטרים את אברהם מהמצווה אבל הוא מציב למצוות הכנסת אורחים קריטריונים חדשים וגבוהים שאילולי הם לא היינו כלל קוראים על המקרה הזה.
אך סיפורנו מתחיל במילים: "וירא אליו ה'" כלומר ה' מתגלה אל אברהם באותו היום. ודווקא בשעה שה' ואברהם נמצאים בשעת קירבה מביא ה' אל אברהם את אותם מלאכים כבני אדם ואברהם צריך להחליט אל מי לתת את ליבו, ומחליט אברהם לקבל את אורחיו קודם כפי שכתב רש"י: "והיה אומר לקב"ה להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים" - אברהם מודיע לעולם ולכל הדורות כי החסד אל האדם וטובת הזולת שנבראו הרי בצלם אלוקים הם הם המימוש האלוקי הזך והטהור והמעשה הזה זכה להסכמתו של ה', ולכן אמרה הגמרא את אותה האמרה בתחילת הדברים.

שבת שלום ומבורך!


תודות : לצחי מיכאלי



 חוויית השבוע שלי

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
לרפואת כל פצועי הפיגועים ולרפואת כל חולי עם ישראל.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה