יום ראשון, 29 במרץ 2015

אמרי שפר י' ניסן ה'תשע"ה



הדין הוא שאם בלע מצה יצא, בלע מרור לא יצא, ובודאי שאם בלע הגדה לא יצא (הגר"ח פלאג'י)   

     יש גורסים כהא לחמא עניא. והמכוון, שהגם שכל מערכות העולם מתקדמות בצעדים ענקיים עם הטכנולוגיה המתקדמת עם כל המכשירים המתקדמים למיניהם, אבל מצוות התורה לא נשתנו מאומה ולא תהא תורה אחרת, וזה "כהא" לחמא עניא ללא שום שינוי.

     יש 15 סימני הסדר כנגד ט"ו ניסן. צדיק אחד אמר אחרי הסדר, רבש"ע אנחנו אמרנו 15 סימני סדר, מבקשים ממך רק מילה אחת שתאמר "נרצה".

     כל ימי חייך להביא לימות המשיח. יש לפרש, שכל ימי החיים יש לפעול ולצפות תמיד לימות המשיח, אחכה לו בכל יום שיבוא.

הפתק הישן (מתוך העלון 'אהבת ישראל' גיליון 517)
      המעשה שלפנינו אירע לפני עשרות שנים בלבד , כאשר יום אחד הופיע בביתו של ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי יוסף ש. כהנמן זצוק"ל וזיע"א בחור צעיר אשר עלה לא מכבר ממדינת שוויץ, ובפיו בקשה להיכנס ללמוד בישיבה המעטירה כתלמיד מן המניין... ראש הישיבה קיבלו בסבר פנים יפות והחל תוהה על קנקנו, שואל ודורש כפי שהיה עושה עם כל בחור . לבסוף מצא שהוא אמנם בחור מעולה אך ללמוד בישיבה המצויינת הזו אינו מתאים כל כך... רמתו התורנית לוקה בחסר ובוודאי לא יבין הוא את השיעורים הנמסרים בישיבה , מניסיונו של ראש הישיבה דבר זה מביא את הבחור לכדי ייאוש ועלול לפולטו מן הישיבה. לכן, חיבקו הרב בחביבות עצומה כפי שהיה מחבק כל אחד , ובעדינות מופלגת החל להסביר לבחור מדוע אין זה מקומו, ומה עליו לחפש על מנת להצליח בישיבה אחרת...
     מה עשה הבחור ?שלף פתק קטן מאמתחתו והניחו לפני ראש הישיבה. כשהציץ ראש הישיבה בפתק, החווירו פניו... הוא קם ומיהר אל רעייתו הרבנית וביקש ממנה לסדר מיד לבחור הזה חדר בפנימייה, ומקום בשולחן בחדר האוכל, הוא אף הראה לה את הפתק. לאחר מכן מיהר הרב לכולל האברכים ובחר משם שני אברכים מצוינים, אחד שילמד עם הבחור לפני הצהריים והאחר ללמוד עמו אחר הצהריים, וכמובן בישר לבחור בשמחה כי התקבל לישיבה.
     שואלים אתם את עצמכם מה היה כתוב בפתק? ובכן , נשוב חמש עשרה שנה אחורה, ראש הישיבה היה צריך לטוס יום אחד בדחיפות לשוויץ. הוא הגיע לשם עם הרבנית באמצע הלילה ונכנס לבית מלון יהודי. פקיד הקבלה הודיעו בצער כי התפוסה במלון מלאה, וכל שנשאר הוא ללון בפרוזדור, אך זה כמובן לא ראוי לכבוד התורה. ניסה מנהל המלון למצוא בכל זאת מקום כל שהוא. הוא עבר על הרשימה ומצא שיש משפחה שתפסה שני חדרים, אחד להורים והשני לילד... הוא מיהר להתקשר אליהם ולספר על הבעיה שנוצרה. כעת שאל האם יסכימו לצרף את ילדם אל חדרם ולפנות את החדר השני לרב מפוניבז' והם אכן הסכימו. למחרת בבוקר פנה הרב מפוניבז 'אל המשפחה שפינתה לו את החדר, הודה להם על החסד הגדול שעשו עמו ושאל אם חסר להם משהו שיוכל להשיב להם טובה . מיד אמר האב כי ברוך ה' יש הכל ולא חסר להם מאומה... אלא שאז התפרצה האמא, הצביעה על בנה הקטן ואמרה: "בעזרת ה' הילד הזה יגדל וירצה להיכנס ללמוד בישיבה קדושה, האם תקבל אותו לפוניבז'?" אין בעיה, בשמחה!" השיב הרב. אך האמא בחוכמתה לא הסתפקה בזאת. היא הגישה לרב נייר ועט וביקשה ממנו לכתוב את הבטחתו... כעבור 15 שנה הוגש הפתק, כשטר חוב של 'הכרת הטוב' לפירעון. ואכן מיהר ראש הישיבה להשיב טובה ולגמול חסד עם הנער...



 חוויית השבוע שלי


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה