אדם
שלא חווה עצב, אולי לא יֵדע לשמוח, אך גם כאשר אדם יחווה עצב, עליו להבין שזה חלק
מהחיים.
אלה הדברים שאני מדבר, כך
פונה משה אל עם ישראל. ואתחנן – אני מתחנן שתקשיבו, עקב – מכיוון שראה – תראה את
המצב: הרי יש שופטים בארץ [כשם שיש דין בעולם הזה, כך בעולם הבא יש דין ויש דין,
כלומר יש שכר וענש], ועתה כי תצא מהעולם וכי תבוא אל העולם הבא, תצטרך לשלם על
מעשיך. לכן אתם ניצבים היום, אבל למחר וילך, אל תשכחו שיום יבוא ותלכו לעולם הבא,
ואז אני מבקש האזינו לדברי, ותבוא עליכם זאת הברכה... (רבי
חיים, אחיו של המהר"ל מפרג, בספרו "ספר החיים"
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל
יִשְׂרָאֵל" – אלה – ראשי תיבות אדם השומר לשונו אומר הגאון מוילנא על כל רגע
ורגע שאדם חוסם פיו בעולם הזה. יזכה לאור הגנוז בעולם הבא שאין כל מלאך ובריה יכול
לשערן.
חיים ללא יעדים משמעותיים –
יכולים להיות מקור לא רק של עצב, אלא גם של מחלת נפש. (ג‘ון ד. רוקפלר)
ארבעה וחמישה קנאים בירושלים )" נר
לשולחן שבת" מפי בנו של רבי הרשל , ידידי שליט א " והרב ישראל גליס(
הימים ימי הפגנות השבת בכביש רמות בירושלים. שבת אחת נפגשו הגאון ר ' הרשל זקס,
נכדו של "ה מרן חפץ חיים" והרב ישראל גליס, שניהם היו חברי "ועד
השכונות" שנאבק בפתיחת כביש רמות לתנועה בשבת. אך דרכי המחאה וההפגנות לא היו
לרוחם. מה יהיה פה, האם לזה התכוונו ! ? אבנים, מהומות וחילול ה . ' החליטו לעבור לצידו
השני של הכביש ' - שם ננסה לפעול בדרכי נועם . ' רבי הרשל הציע לפעול בדרך מקורית
': כשעובר , רכב
אתה הרב גליס תזכור את הספרות הראשונות שלו ואני את האחרונות . ' עברה במקום
מכונית, פולקסווגן צהובה . ביום ראשון הרב
גליס, איש מעשי ונמרץ הצליח לברר היכן גר בעל הרכב בשכונת רמות . 'ניסע אליו', אמר רבי הרשל . וכך ערב אחד בסביבות השעה תשע דפקו על
דלת ביתו של הנהג ...
ילד פתח את הדלת: ' ,אבא באו לפה שני רבנים לבקש צדקה ' ... האב ניגש לדלת.
" בבקשה מכם באנו לדבר, האם אפשר להיכנס לחמש דקות "? שאלו. האיש הכניסם
לסלון ביתו כשהוא המום, מאיפה נפלו עלי ו שני החרדים הללו ... פתח הרב גליס:
" אנו גרים על כביש רמות, קנינו דירות פה בקצה העיר, כדי לגור במקום שקט,
מבלי לראות חילולי שבת . " הוסיף רבי הרשל
בהתרגשות, בעברית אידישאית במבטא אמריקאי: " אני באתי מאמריקה לגור פה בארץ
הקודש, שם באמריקה הכול מלא בחילול שבת, ארץ מלאה בגויים וטומאה , ועליתי לארץ ישראל
לגור בירושלים, למצוא בה פינה קדושה בלי חילולי שבת, אנא ממך תעזור לי בזה ...
" והמשיכו לבקשו בדברים היוצאים מן הלב ...השיב הנהג: " מאחר שאתם מבקשים כל כך יפה, לא אסע יותר בכביש
רמות ". אמנם בכך נסתיימה
פגישתם, אך לא הסיפור...
עבר חודש, ואשתו של אותו נהג מתקשרת לרב גליס ": אנו עורכים עוד זמן מה בר מצווה
לבננו רציתי לשאול את הרב, היכן אוכל לקנות בשר כשר "? סיפר הרב גליס לרבי
הרשל על הטלפון " , יפה, יש התקדמות ... " הגיב רבי הרשל
"למה לא שאלת, מתי והיכן יערכו את בר המצווה, אנחנו נבוא "! עבר שבוע, ושוב
טלפון: " היכן אפשר לקנות תפילין "? הלכו יחד "למאה שערים , " וקנו תפילין אצל 'אייזנבאך .
אחרי זמן מה הם התקשרו שוב: " הבן שלנו רוצה שהמטבח אצלנו בבית יהיה כשר ." היה זה מחזה מפעים,
מראה מרגש לראות את נכדו של ה"חפץ חיים" - רבי הרשל מכשיר את המטבח, תוך
שהוא שר ופוסק: ' זה כשר וזה טרף, את זה צריכים לזרוק את זה
להגעיל', והכול נעשה תוך זמרה ושמחה . הבן נכנס לישיבה,
אט אט הבנות התחזקו, אחת מהן הגיעה "לנווה ירושלים ,
" וכך הבית כולו השתנה - הכול מתוך שיחת אהבה וידידות .
עברו שנים, הגיעה שנת תשס"ה. הרב גליס עובר ברחוב החבצלת, הרחוב בו שוכנים
משרדי רישום נישואין של הרבנות ירושלים. לפתע פונים אליו בבקשה ': אנא הכנס להעיד
על רווקותו של בחור ישיבה מ. ' בין הדברים נתברר לו שהכלה העתידה של הבחור היא בת
לאותה משפחה משכונת רמות...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה