ההרגשה זו שמחויב האדם לברך את הקב"ה על כל החסדים שעשה אתו
השי"ת, צריך להרגיש גם בשעה שהאדם מרגיש שחסר לו הרבה דברים ומבקש מאת
השי"ת שיעשה עמו חסד ויושיעו, גם אז אסור לו לשכוח שמחויב הוא לא רק להכיר
אלא לברך את הקב"ה על החסדים שעשה עמו.
)לב
מרדכי(
ילד פוגע הוא ילד פגוע.
"עצבות פירושה: חייבים לי, חסר לי. האדם
חושב כל הזמן על עצמו, ואין ליבו לשמים. מי אמר שחייבים לך ואתה אינך חייב?!" (רבי
אהרון מקרלין)
” עצה זה מה שאנחנו
מבקשים כשאנחנו כבר יודעים את התשובה אבל מקווים שלא ידענו.“
יגיעה בלימוד תורה (דברי יונה, גליון צח)
מסופר שהיה רב עני אחד באיזה עיר שישב ועסק
בתורה מתוך יגיעה, כשמצא פעם את הרש"ש שוחח עמו בלימוד, ואמר להרש"ש
איזה הערה במסכת חולין, הרש"ש מאד נתפעל מן ההערה הזו, אבל זה כאב לו מאד למה
הוא לא חשב על זה בעצמו, ואמר לו הרש"ש אני כבר למדתי הגמרא הזו יותר ממאה
פעמים, ובכל זאת לא עלה בדעתי הערה זו, ודווקא אתה נפל זאת בדעתך, אמר לו היהודי
הזה, במחילת כ"ת אגיד לך את ההבדל ביני לבינך, אמר לו אתה לומד תורה מתוך
עושר, שהרי כידוע הרש"ש הייתה לו עשירות, ואני לומד תורה מתוך עוני,
והקב"ה נותן מפעם לפעם מתנה למי שהוא עני כי התייגעתי, והקב"ה נתן לי
מתנה שמצאתי.
ואל תחשבו שהרש"ש לא התייגע בתורה,
הוא בודאי חיפש ומצא את היגיעות שלו, אחרת לא היה מגיע למדרגות כאלו בתורה, אבל
הכוונה היא שהיה חסר לו איזה חלק של יגיעה שלהרב ההוא כן היה, ולכן הוא זכה להארה
מסוימת בתורה שלא זכה לה הרש"ש, לכן צריכים להתבונן וכי אפשר לומר שאין
לומדים, הרי בודאי יושבים ולומדים, יש הרבה שלומדים בהתמדה, אבל בכל זאת אין רואים
את חלק זה של הצלחה שהיה צריך להיות, וחושבני שהסיבה לזה היא, כי בחור בשנותיו בישיבה
חסר ממנו הרצון והחשק או ההוה אמינא שיכול לגדול תלמיד חכם גדול, וממילא אינו
מתאמץ ביותר, וחסר ממנו עמל התורה הראוי.
חוויית השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה