‏הצגת רשומות עם תוויות נגד הזרם. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נגד הזרם. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 16 ביוני 2016

נקודה שבועית, פרשת השבוע "בהעלותך" ה'תשע"ו




לאחר הכנות רבות מוכנים בני ישראל לצאת למסע הגדול שלהם במדבר אל עבר ארץ ישראל, והם מתכוננים להם על פי תבנית המסע של השבטים שתהיה בדרך הארוכה.
רגע לפני היציאה מנהל משה רבנו שיחה עם חותנו יתרו ופונה אליו בבקשה מיוחדת: "...נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם לכה איתנו והטבנו לך כי ה' דיבר טוב על ישראל" - יתרו מקבל פניה אישית להמשיך במסע יחד עם בני ישראל, אך יתרו לא נענה לקריאה הזאת ועונה עליה בשלילה, ודווקא כהן מדיין, שראה את נפלאות ה' ביציאת בני ישראל ממצרים ונטש את עמו לטובת עם ישראל על מנת להיות עם חותנו ומשפחתו רוצה דווקא עכשיו לשוב חזרה אל ארץ מולדתו וביתו: "לא אלך, כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך".
אולם משה ממשיך להתעקש וממשיך לבקש: "אל נא תעזוב אותנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעיניים" - משה מראה שהוא זקוק ליתרו כיועץ מיוחד בעל מבט אחר על ישראל מהצד עם הסתכלות אחרת,כפי שכתוב במשרש ילקוט שמעוני: "כל דבר ודבר, שנתעלם מעינינו,תהא מאיר עינינו בהן" - משה מצפה ורוצה שיתרו ישמש כזוג עיניים חיצוניות על ישראל ומעשיהם.
אך מדוע צריך משה זוג עיניים נוספות של יתרו?
ר' יוסף חיים בספרו הבן איש חי מסביר שליתרו הייתה תכונה ומעלה שהייתה חייבת להיות נגד עיניהם של ישראל בכל המסעות. זו מעלה שהייתה דווקא ליתרו ולא הייתה לאף אדם מישראל. זה מבט שהיה רק ליתרו גם אם היה כזה שהלך נגד הזרם של ישראל.
משה מסביר ליתרו דברים חשובים ביותר לגביו, שהם כעם זקוקים לו מפני שהוא מהווה סמל להתגברות על קשיים וליכולת להתמודד איתם וכעת כאשר עם ישראל מתחיל את הליכתו במדבר הקשה הוא עלול להישאב למרירות ואולי יגרמו לכך שיירתע מהמשך הדרך, והנה דווקא בנקודה הזאת מבקש משה מיתרו שישמש לעם ישראל להיות "עיניים".  שעם ישראל יוכל לשאוב ממנו כוחות בשעות הקשות מפני שדווקא הוא יתרו הגיע והצטרף לעם ישראל במדבר בגלל הכרת הטוב ומרצונו החופשי למרות המעמד המיוחד שיש לו בארצו.
משה מבקש מיתרו שיהווה אור בעיניים לעם ישראל!

שבת שלום ומבורך!
תודות : לצחי מיכאלי


חוויית השבוע שלי
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
תבנית,מסע,שבטים,יתרו,מדיין,עיניים,הסתכלות,מצפה,נגד הזרם,להתמודד,מרירות,




יום ראשון, 8 במאי 2016

אמרי שפר א' אייר ה'תשע"ו


איך יודעים שדג חי? כשהוא שוחה נגד הזרם!


     הרה"ק רבי משה ליב מסאסוב זיע"א, היה רגיל לומר בוא וראה כמה יקר כל אדם מישראל, שכן תשעה גאוני עולם בעלי תריסין אי אתה יכול לעשות מהם "מניין" לתפילה, לקדיש ולקדושה, ולברכו, ואילו עשרה יהודים עמי הארצות פשוטים, מצטרפים ל"מניין" לכל דבר שבקדושה.


    הרה"ק רבי שלמה מקרלין אומר: "בנים אתם לה' אלוקיכם" (דברים יד,א) - החטא הגדול ביותר - כשיהודי שוכח שהוא בן של מלך.


     הרה"ק רבי שלמה מרדומסק אומר: אי אפשר להגיע לשום מעלה ומדרגה אם לא קדמה לה – ענוה.


האחים שהציבו ביניהם נחל (פרפראות וגימטריות עלון 183)
     זהו סיפור על שני אחים שחיו יחדיו במשך הרבה שנים בחוות שכנות עד שיום אחד הסתכסכו בשל ויכוח טיפשי. זאת הייתה הבעיה הרצינית היחידה ביניהם במשך 40 שנה. כל החיים הם עבדו יחד את השדות,  התחלקו בידע ובתוצרת החקלאית וידעו לעזור אחד לשני בעת הצורך. הכול התחיל עם אי הבנה קטנה שהתגלגלה למצב לבלתי נסבל, חילופי מילים פוגעות ואחר כך - שבועות של שקט. יום אחד נשמעה דפיקה על דלת ביתו של האח הבכור. בפתח עמד נגר מבוגר עם ארגז כלים. "אני זקוק לעבודה לכמה ימים" אמר הזר. " האם אדוני זקוק לכמה תיקונים בחווה?" "כן" אמר בעל החווה "יש לי עבודה עבורך. ראה את החווה מעבר לנחל שם גר השכן שלי, האמת שהוא אחי הצעיר. עד לא מזמן היה בינינו שטח ירוק מדהים אבל אז הוא הטה את אפיק הנחל על מנת שיחצה בינינו כגבול. הוא בטח עשה זאת כדי להרגיז אותי, אבל אני עוד אראה לו..."  סיפר האח הבכור. "אתה רואה את העצים שעל יד האסם? אני רוצה שתבנה מהם גדר בגובה שלושה מטרים.  אני לא רוצה לראות אותו יותר אף פעם. "הנגר שתק, ורק פלט: "אני מבין." החוואי עזר לנגר לסחוב את העצים ואת הכלים, ונסע העירה לסידורים...עד הערב, כשהחוואי חזר, הנגר כבר סיים את עבודתו.
     כשהחוואי הגיע לנחל, הוא נותר המום לגמרי. עיניו כאילו יצאו מארובות העיניים, והוא לא הצליח להוציא מילה מפיו.  במקום לא הייתה גדר, במקומה היה גשר. גשר מקסים ומיוחד, ממש יצירת אומנות, עם מעקה מעוצב ופיתוחי עץ. האח הצעיר לפתע הגיע גם הוא לערוץ הנחל. הוא חיבק בהתרגשות את אחיו המבוגר ואמר: "אתה באמת מיוחד" אמר "לבנות גשר, אחרי כל מה שאמרתי ועשיתי!" בזמן ששני האחים התחבקו זה עם זה, הנגר אסף את כליו והתכוון ללכת. האחים פנו אליו ואמרו "אנא ממך, הישאר עוד כמה ימים - יש לנו עוד כמה דברים לתקן בחווה." "הייתי מאד רוצה להישאר, אדונים נכבדים" ענה הנגר "אבל יש לי עוד הרבה גשרים לבנות..." .
     פעמים רבות אנחנו נותנים לכעס להרחיק אותנו מהאנשים שאנו אוהבים, ולגאווה לבוא לפני האהבה. אל תתנו לזה לקרות, דעו לסלוח ולהעריך מה שיש לכם. זכרו תמיד: העבר לא משנה אבל העתיד כן, שום "ברוגז" לא יקלקל קשר מיוחד, נסו לבנות את הגשרים שלכם כשצריך, ותמיד לעבור אותם בחיוך.

חוויית השבוע שלי