‏הצגת רשומות עם תוויות ליצנות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ליצנות. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 30 ביוני 2016

אמרי שפר כ"ד סיון ה'תשע"ו

״את מחתות החטאים האלה בנפשותם״ (במדבר יז,ג). בעלי המחלוקת הגרועים ביותר הם מי שמערבים בכך את הנפש; שמנהלים את המחלוקת כביכול בשם תיקון הנשמה, בשם יראת שמים. (רבי נפתלי מרופשיץ)
     ''ויקהל עליהם קרח״ (במדבר טז,יט). מפרש רש״י: ״בדברי ליצנות״. שיטה זו מחרחרי הריב נוקטים עד היום – בשעה שאין בידם האשמות של ממש כדי לפגוע בשמו הטוב של מתנגדם, הם נלחמים בו על-ידי ליצנות, כשהם מנסים לעשותו ללעג ולקלס. (דברי שלמה)
     ״ותבלע אותם... ואת כל הרכוש״ (במדבר טז,לב). לכן נבלע גם הרכוש, כי הוא גרם למחלוקת העגומה. העזתו של קורח לקום כנגד משה באה מרוב עושרו, שכן ״עשיר יענה עזות״. (מאוצרנו הישן)
     "חז"ל מספרים שכאשר יעקב היה בדרכו לחרן ושכב לישון, התחילו האבנים לריב זו עם זו, וכל אחת טענה: 'עליי יניח צדיק את ראשו'. עשה הקב"ה נס והפך את כל האבנים לאבן אחת. נשאלת שאלה: אם כבר עשה הקב"ה נס, הלוא היה יכול לחולל נס גדול יותר, שהאבנים יֵהפכו לכר רך ונוח? אלא שהתשובה היא שממחלוקת וממריבה יכולה להיווצר לכל היותר אבן גדולה, אבל כר רך ונוח לעולם לא יצמח ממחלוקת". (רבי מאיר שפירא מלובלין)
חוש ריח (מאורות הדף היומי,עלון 837)
     איש כבר לא האמין לו.  הוא חושב שהוא רבי עקיבא, שיכול היה להבטיח שהקב"ה והים ערבים להחזרת חובותיו, לעג לו מאן-דהוא בשנינות.  אך הוא לא שת לבו לדבריהם, ידֹע ידע כי העתיד הוורוד מובטח לו אי שם במרחקים. כשהיו הנושים דוחקים בו ומשתרגים על צווארו היה מעודד את עצמו בידיעה הכמוסה עמו על הדוד ההוא שמימיו לא ראה . לא דוד ממש, דוד של אמו.
     לפני שנים רבות סיפרה לו אמו בעיניים דומעות, כי יש לה דוד אי שם במרחקים. לפני המלחמה התגוררנו באותו רחוב.  בעודנו ילדים שיחקנו תופסת. מי היה מאמין שכך חלפו השנים.  המלחמה חצתה את הכל, הוא והיא היחידים שנותרו מכל המשפחה. לאחר המלחמה נוצר ביניהם קשר טלפוני בו הבהיר לה הדוד כי מצא לו פינה להתבודד בה ביגונו ונא ונא תכבד את רצונו ותואיל להותירו בדד בלא ביקורים. אין הוא רוצה לראות איש. את כל מרצו הטביע במלאכה מפרכת מן הבוקר עד הערב, אשר היה בה כדי לבתק את פתילי מחשבותיו. כך נודע לה מפי יודעי דבר. פעם אחת צלצל הטלפון, אחרי עשרים שנות ניתוק. קול שבור בקע מן השפופרת: זוכרת? היום לפני ארבעים שנה נולדת. לא אשכח את אושרו של אחי - אביך. מזל טוב.  קול בכי שנוק סיים את השיחה.
     כשבגר נזכר באותו דוד ומיזמתו החליט ליצור עמו קשר. התרגשות רבה שררה משני עברי הקו. זקנתי,  הפטיר הישיש. -  עד מאה ועשרים, דוד. -  אמך עודנה עמנו? -  כבר לא. -  טוב שהתקשרת. אתה קרוב המשפחה היחיד שיש לי בעולם. אנא שגר לכתובתי את פרטיך כדי שארשום אותך בצוואתי. בכספי אשר צברתי תחתן את ילדיך ואת נכדיך ויהיה זה זכרי בעולם.  הוא נאלם דום, לא זו הייתה כוונתו והוא לא העלה על דעתו כי לדוד יש על מה לרשום צוואה.  כשתקבל הודעה בדואר רשום תבין שכבר אינני כאן, וכל רכושי - שלך! היה שלום, סתם הדוד ולא יסף.
     פעמים רבות היה חשק עז תוקפו לעלות על מטוס ולדפוק בהפתעה על דלת ביתו של הדוד,  אך חזקה עליו הוראתו לבל יעשה כן. הצוואה הממתינה הייתה עבורו עוגן הצלה בסערות החיים.  פרנסה לא הזדמנה לו, הוצאות היו לו בשפע, ואיש לא האמין לו כי יבוא היום שבו יפרע את חובותיו בהינף יד.  הופעת הדוור על מפתן ביתו העידה באלם על הפטירה.
     לאחר שהקיף חצי גלובוס הגיע אל בית החולים,  טיפל בצרכי הקבורה וערך לו הלוויה כדת וכדין. לקבלן המצבות הורה להכין מצבה: פה נטמן הר"ר... אשר נשמת חייו נגדעה על ידי הנאצים ימ"ש, וסבל בדומיה את ייסוריו במשך ארבעים שנים.  רוח של בית עלמין - נוזפת, קרה, גדושת תוכחה על בני-אדם שאינם מנצלים את דרכם מבית היולדות אל בית הקברות - הדפה אותו החוצה והלאה.
     נהג מונית בהה בפתק שהושיט לו והובילו אל מעונו של הדוד. הוא פשפש בכיסיו ומצא את המפתח שקיבל בבית החולים, וכשהרים את עיניו נתקף תדהמה. בית עלוב, ישן נושן, דהוי, גדר סדוקה, ועזובה בכל פינה. הוא לא היה מופתע אם היה מגלה כי דודו חי בבית מידות מפואר,  הרי עשיר היה, והנה... הוא התקרב באיטיות וגילה להוותו כי אפילו בית לא היה זה כי אם מעין שילוב לא מוצלח בין בקתה לצריף. בייאוש-מר דחק את הדלת העלובה וקול חריקתה נשמע באזנו כגיחוך על חלומותיו רבות בשנים.
     קול ניפוץ העירו משנת-ביעותים. פרצוף גרום נדחק דרך הזכוכית השבורה, וכשהבחין בו נמלט כל עוד נפשו בו. גנבים? כאן? התפלא לעצמו בעגמומיות, הלוואי היה מה לגנוב. הבוקר אור והוא יצא לסיור בעיירה, כדי לדלות פרטים על הדוד העלום. איש המכבסה ניאות להקדיש לו מזמנו, שלף תמונה נושנה משכבר הימים והצביע על דודו עומד במרכזו של מגרש ריק,  למרגלות מנופי ענק. שם, הצביע הכובס, על הקרקע ההיא הוא הצטלם, היכן שבנה את גורד השחקים בעיר הסמוכה. אומרים שהיה עשיר גדול, אבל זו רק שמועה. לא יודע. גדוש פליאה הוא נכנס אל סניף הבנק המקומי, הציג את המסמכים הדרושים וגילה כי בחשבון הבנק ממתינה לו 'ירושה' - קצבת הזקנה של החודש האחרון …
  דלת הבקתה הייתה פרוצה. אי-סדר שרר בכל, חפצים הפוכים ותמונות שנתלשו מן הקיר גדשו את הרצפה, אך מאומה לא נעלם. המחזה חזר ונשנה במשך ימים אחדים, עד שהחליט לעשות מעשה. אם הם מחפשים כאן משהו - אני אמצא אותו. והוא מצא. ידית ברזל עקומה שהסתתרה מאחורי התנור, הייתה דלת המסתורין לאוצר שמימיו לא ראה.  חוש הריח של הגנבים היה סימן הדרך שלו.
 חוויית השבוע שלי



יום ראשון, 20 במרץ 2016

אמרי שפר ח' אדר ב' ה'תשע"ו



 

·         אם תלמד לתת כמו שאתה לוקח, אם תדע להקשיב לפני שתתווכח, אם תשקול שנית בטרם תתרתח, אם לעיתים תוותר ותהיה זה שסולח, אם תשתדל מעט גם אחרים לשמח, אם תזכור שהסבלנות עוזרת לנצח אז תדע סוף סוף וידעו כולם- שגדלת באמת ובגרת בן אדם-- {רבי קיפלינג}

·         יש בעיות שאין צורך לפתורן--

·         אם דלת אחת נסגרת דלת אחרת נפתחת--

·         לא כובד המשא מכריע אותנו, אלא איך שאנו נושאים אותו--

·         במקום להתפלל שיהיה לך טוב בגן עדן, הפסק לעשות לעצמך גיהנום--

·         החטא הגדול ביותר של אדם מישראל הוא כשהוא שכוח שהוא בן מלך-- {רבי מקרלין}

·         הגאווה היא שורש לכל המידות הרעות והענווה היא שורש לכל המידות הטובות--

·         מי שמגביל את כוחך תגביל את השפעתו עליך-- {האדמור מרחלין}

·         האושר לא במרחקים ולא מעבר לים כי אם בתוך ליבו של האדם פנימה-- {הרמב"ם}

·         נתנו לו לאדם שתי עיניים שיראה בעינו האחת מעלות חברו ובעינו השנייה מומי עצמו-- {רבי מאיר מפרשמישלן}

·         זהירים הם בני אדם שלא לבלוע נמלה חיה ואין הם זהירים שלא לבלוע אדם חי-- {רבי ברוך ממזבוז}

·         עיקר המצוות ליישר את הלב-- {רבי אבן עזרא}

·         כשאדם מתעלה העולם מתעלה עימו-- {הרמח"ל}

·         סוכר, המתבטל לחלוטין ונעלם לגמרי במים-ממתק. כך אדם המבטל את ישותו-מסוגל לעזור לזולתו-- {רבי יצחק מוורקה}

·         כשם שהנך יכול לסבול שפרצופו של חברך אינו דומה לשלך, כך תסבול שדעותיו של חברך אינן דומות לדעותיך-- {רבי מנחם מנדל מקוצק}

·         הסתכלות בדבר לא צנוע פוגמת את הנשמה וגורמת להסתלקות השכינה והאור האלוקי מהלב-- {האדמור מרחלין}

·         או שאתה השליח של בורא העולם או שאתה שליח של היצר הרע-תבחר!-- {רבי מרחלין}

·         מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד-- {רבי נחמן מברסלב}--השמחה מביאה עימה התרגשות נפלאה ולחיות-לבריאות--

·         אלמלא מוראה של מלכות איש את אחיו חיים בלעו--חז"ל--

·         עת לכל דבר אך יש דברים שיפים הם לכל עת-- {אי"ה}

·         כל הכופר בטובתו של חברו לסוף כופר בטובתו של מקום--

·         קשה הליצנות שתחילתה יסורין וסופה כליה--

·         חבר נאמן נכון להקריב עצמו למען חבריו--בעת התלאות יכיר האדם החבר הנאמן-- {אגרת המוסר}

·         שלוש מתנות נבראו בעולם זכה באחת מהן זכה בכל: זכה בגבורה-זכה בכל: זכה בעושר זכה בכל: זכה בחכמה זכה בכל. אימתי? כשהן מתנות שמיים ובאות מכוח התורה אבל גבורתו ועושרו של בשר ודם אינם כלום--

·         הטבע הוא רצונו התמידי של ה' והנס הוא רצונו של ה' באותו רגע-- {חזון איש}

·         דרשתי קרבתך בכל ליבי קראיתיך ובאתי לקחתם לקראתי מצאתיך-- {הריה"ל}

·         הסבורים כי החיים צריכים להיות מסע עינוגים שוכחים כי את קולם הראשון נתנו בבכי- {אי"ה}

·         את הגוף מטהרים במים ואת הנפש תטהר בתבונה-- {אי"ה}

·         בני אדם מרבים לתבוע את "המגיע להם" לו אך ידעו מה רב הוא המצוי ברשותם מתוך חסד-- {אי"ה}

·         שתיקה היא אמירה אצילית אם בעקבותייה מפציע אור התבונה-- {אי"ה}

·         שכחת דברים בעלי ערך? נובע מכך כי זכרונך עמוס בהבלים וזוטות-- {אי"ה}

·         האוהבים מרגישים את היקום כולו שותף להם באחווה מרגישים את ברכת אלוהים "כי טוב" ורק דרך אחת להם להודות על החסד הזה בהוסיפם להיות את שהנם ובאהבם את האחד שנתייחד ואת כל האדם והעולם-- {אי"ה}

·         כדי לאהוב צריכים ללמוד להכיר ולדעת ובמקום בו שרוייה האהבה שם גם נמצאת החכמה-- {אי"ה}

·         מה שהתורה עושה לשכל התפילה עושה לנשמה--

·         חברת הנדיב מציאה גדולה וחברת הנבל חרטה חברת השוטה סכנה ושמחתו שמחה-- {הרשב"ג}

·         העושר הגדול עזיבת החמדה-- {הרשב"ג}

·         מי שמבקש יותר מצורכו טורד נפשו מתועלתו-- {הרשב"ג}

·         אם יכבדוך בני אדם בגלל עושר או שררה אל יערב לך כי הכבוד ההוא יפנה בהפנותם אבל יערב לך אם יכבדוך בעבור חכמה יראה או מוסר-- {הרשב"ג}

·         שאלו לחכם: האם נאה לזקן שילמד? וענה: אם הסכלות גנאי לו הלימוד נאה לו-- {הרשב"ג}

·         שאלו לחכם: את מי תאהב יותר אחיך או חברך? וענה: אינני אוהב אחי עד שיהיה חברי-- {הרשב"ג}

·         שאלו לחכם: מהי אהבה? וענה: נטות הלבבות והתחברם-- {הרשב"ג}

·         שאלו לחכם: מהו פצע שאין לו רפואה? וענה: כשיצטרך הנדיב אל הנבל וימנע ממנו-- {הרשב"ג}

·         ארץ ישראל נקראת "תבל", כי היא מתובלת בכל. שבכל הארצות יש באחת מה שאין באחרת, אבל ארץ ישראל אינה חסרה דבר. (רבי שמעון בר יוחאי).

·         כל שחכמתו מרובה ממעשיו - למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובם ושורשיו מעטים, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. וכל שמעשיו מרובים מחכמתו - למה הוא דומה? לאילן שענפיו מועטים ושורשיו מרובים, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו - אין מזיזות אותו. (רבי אלעזר בן עזריה).

·         הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה: דע מה למעלה ממך - עין רואה, ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים. (ר` יהודה הנשיא).

·         אם חברך עשה לך מעט טוב - יראה הדבר בעיניך הרבה. אם חברך עשה לך הרבה רע - יראה הדבר בעיניך מעט (ר` יהודה בן תימא).

·         אם עשית רצונו של הקב"ה כרצונך - לא עשית רצונו כרצונו; ואם עשית רצונו שלא כרצונך - עשית רצונו כרצונו (ר` יהודה הנשיא).

·         לא ידון אדם במשפט לא את אוהבו ולא את שונאו: את אוהבו - מפני שאינו רואה לו חובה. את שונאו - מפני שאינו רואה לו זכות. (רבא).

·         אברהם אבינו - אב לא לימדו, ורב לא היה לו. מאין למד תורה? אלא זימן לו הקב"ה שתי כליותיו כשני חכמים, והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה כל הלילה. (ר` שמעון בר יוחאי).

·         השקעה נבונה: לעולם ישליש (יחלק לשלושה) אדם את מעותיו: שליש בקרקע, שליש בפרקמטיא (מסחר) ושליש תחת ידו. (רבי יצחק נפחא).

·         צריך האדם לדעת, שכל דיבור ודיבור יקר וחשוב מאוד בשמים, והשם יתברך מחכה לזמן והמקום המתאים לתת לו את בקשתו. (רבי נחמן מברסלב).

·         טבע האדם למשוך עצמו אל המרה השחורה והעצבות, אך צריך להכריח עצמו בכוח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל, אפילו במילי דשטותא. (רבי נחמן מברסלב).

·         מלאכים אינם חסרים לבורא עולם. הוא זקוק ליהודים בריאים ושלמים שיוכלו לקיים את רצונו. (רבי משה מקורבין).

·         לימדו מידותי, שמידותי הנבחרות מתוך המובחרות שבמידותיו של רבי עקיבא. (רבי שמעון בר יוחאי).

·         כל המרחם על הבריות - מרחמים עליו מן השמים; וכל שאינו מרחם על הבריות - אין מרחמים עליו מן השמים. (רבן גמליאל).

·         היורש - לא בניו של משה רבנו ירשו את אביהם, אלא יהושע בן נון, שהיה משמש את משה רבנו ביום ובלילה, ולפי ששימש אדוניו, זכה לרוח הקודש וזכה לנבואה.

·         אל תפרוש מן הציבור, ואל תאמין בעצמך עד יום מותך. אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, ואל תאמר לכשאפנה אשנה - שמא לא תיפנה. (הלל הזקן).

·         יש שני סוגי אנשים: אחד שהוא רשע גמור שמכיר את ריבונו ומכוון למרוד בו. ויש שהיצר הרע סוגר את עיניו ומראה לו שהוא צדיק גמור וגם בעיני הבריות, ובאמת אף שהוא לומד בתמידות ומתפלל ומסגף את עצמו - לריק יגע. (רבי ישראל הבעש"ט).

·         לעולם יהא אדם רגיל לומר: כל דעבד רחמנא לטב עבד - כל מה שעושה הקב"ה לטובה עושה (ר` עקיבא).

·         כשם שיש יתרון בין האור לבין החושך, כך יש יתרון בין דברי תורה לדברי הבלים. (רבי מאיר בעל הנס).

·         כל חטא שאדם עובר בלילה מוכרח הוא לדבר מעבירה זו ביום, אך אזניים אין להם להבין וגם הוא אינו מרגיש בעצמו מה שפיו מעיד עליו. (ר` ישראל הבעש"ט).

·         אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש מלא ישן, וישן שאפילו חדש אין בו. (רבי מאיר בעל הנס).

·         גדול השלום - שאפילו ישראל עובדים עבודה זרה ושלום ביניהם, אומר הקב"ה כביכול: אינני יכול לשלוט בהם ולעונשם, כי שלום ביניהם. (ר` יהודה הנשיא).

·         אהבת ישראל פירושו - לאהוב יהודי בלי הבדל אם הוא למדן או יהודי פשוט, ואופן האהבה צריכה להיות בהתגלות האהבה ממש. (ר` ישראל הבעש"ט).

·         עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם. (אבות ב,יד).

·         "מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב" - חפץ - הוא בחינת הלב. חיים - הוא בחינת הדעת, כלומר שמקשר את הלב לדעת וכופף את יצרו. על כן: אוהב ימים - הוא ממשיך את האהבה מהדעת לתוך הימים ולתוך המידות. לראות טוב - ורואה ומשיג את האור כי טוב וגנוז, כלומר את התורה הגנוזה והצדיקים הגנוזים. (רבי נחמן מברסלב).

·         התורה הגיעה לסוף דעתה של עבודה זרה, עד כמה היא מסוכנת וכמה גדול פיתויה, לפיכך נתנה תורה דין בה, שאף אם יש בה, בעבודה זרה, כוח להראות אותות מופלאים, שאפילו מעמיד נביא שקר חמה באמצע הרקיע - אל תשמע לו. (רבי יוסי הגלילי).

·         אין בן-דוד בא עד שתוסר הקנאה. (שערי קדושה ב,ד למהרח"ו זיע"א).

·         אם ברצונך להגיע לבחינת נשמת אדם, תלמד לקיים שלושה דברים: אמירת פרקי תהילים מתוך חמימות הלב, עשיית טובה לזולת ע"י טרחה גם בגופך ולא רק בממונך, אהבת ישראל במסירת הנפש. (רבי ישראל הבעש"ט).

·         אין סומא כי אם הרואה בהבלי העולם.(ספר מים חיים בשם מהר"א הכהן זצוק"ל).

·         אפילו אם המילים ממאנות לבוא - אל תתייאש! חזור מדי יום אל אותו מקום בו אתה מתבודד ומתפלל והמתן. גם הרצון לשוחח עם הבורא הוא כשלעצמו דבר נשגב מאוד. (רבי נחמן מברסלב).

·         חופש הבחירה איננו מושג מסתורי ומעורפל. אתה עושה את מה שברצונך לעשות, ואינך עושה את מה שאין ברצונך לעשות. (רבי נחמן מברסלב).

·         כשאתה נשאל לשלומך, אל תתלונן על צרותיך. אם אתה משיב "רע לי!", הקב"ה אומר: "זה רע? אראה לך מהו רע באמת!". אולם כשאתה עונה "טוב", למרות הצרות, אומר הקב"ה: "לזה אתה קורא טוב? אראה לך מהו טוב באמת!" (מתוך נתיב צדק).

·         דע, שעיקר ההתחברות והדבקות בקב"ה הוא על ידי התפילה, כי התפילה היא השער שדרכו נכנסים להיכלו של מלכו של עולם. (רבי נחמן מברסלב).

·         אפילו צדיק גמור כל ימיו, ומרד באחרית ימיו - איבד את זכויותיו הראשונות. (רבי שמעון בר יוחאי).

·         דוד המלך נחל את המלכות שתי נחילות - אחת בעולם הזה ואחת בעולם הבא. וכל האומר דוד חטא (בחטא בת-שבע) - אינו אלא טועה! (חז"ל).

·         אל תחזור על שגיאותיהם של אלו הדבקים בהרגליהם מתוך מחשבה שאין ביכולתם להשתנות. אם אתה חפץ להשתנות באמת ובתמים, והנך מוכן להשקיע את כל המאמצים הנדרשים, תוכל להתגבר ולשנות כל הרגל. (רבי נחמן מברסלב).

·         צריך האדם לעשות מעשיו בהסתר, שלבני אדם יהיה נראה שהוא אינו מתנהג בחסידות. רק קודם שיבוא אל המדרגה הגדולה צריך לעשות מעשיו בגלוי, שאם לא יעשה בגלוי ירצה בפנימיות להיות חסיד, ואפשר שיהיה נמשך אחר העולם ומתוך עשייה לשמה יבוא חלילה לעשייה שלא לשמה. (ר` ישראל הבעש"ט).

·         חוויית השבוע שלי

·         http://h-y.xwx.co.il/

 

יום שבת, 31 בינואר 2015

אמרי שפר י"ב שבט ה'תשע"ה

אָמַר אוֹיֵב ְאֶרדֹּוף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק.- ראשי התיבות כולם הם באל"ף, לרמז שגם בתוך החושך של רדיפת האויב מסתתר הקב"ה - אלופו של עולם. (בעל שם טוב) דַבֵּר אֶל בּנֵי ְיִשׂרָאֵל ְויָשֻׁבוּ ְויַחֲנוּ ְלִפנֵי פִּי הַחִירֹות. - כל אחר מעבירות שבידו, שיעשו חניה, לפני שנותנים דרור וחירות לפיהם – שלא ידברו מה שלא צריך. (דבש השדה) ולא נָחָם אֱלקים דּרֶך אֶרֶץ ְפְּלִשׁתִּים - כי הפלשתים ליצנים היו, ועל ידי ליצנות אפשר להכחיש את כל הנסים והנפלאות שראו. (רבי מנחם מענדל מרימנוב) ''וירד משה מן ההר ויקדש את העם" - מנהיג הרוצה לקדש את העם, צריך לרדת מן ההר אל העם, כדי להרים ולקדש את עמו עימו. (רבי זושא מאניפולי זצק"ל) ולמוות לא נתנני (טל. ש. רחוב אברמסקי אשדוד) כחייל מילואים ביחידה מובחרת, גם אני קיבלתי צו שמונה להתייצב במיידי, ביחידתי, אי שם בדרום הארץ. הצו הגיע בעיצומו של צום שבעה עשר בתמוז, והיות שאני מקפיד מאוד על תפילה במנין, הדבר הראשון שעשיתי רצתי להתפלל במניין תפילת מנחה, בבית המדרש של חסידי בעלזא ברובע ג' הסמוך ביותר לביתי. בכניסה לבית המדרש, ראיתי שילוט נאה הודות החשיבות להתפלל במניין באופן קבוע, וסגולותיו הרבות, וכן על חומר האיסור והסכנות לדבר בשעת התפילה וקריאת התורה, ועל הזכויות וההצלחות הרבות שיש לאלה ששומרים ומקפידים לא לדבר בשעת התפילה וקריאת התורה. צילמתי את הדפים הנ"ל. ולקחתי אותם איתי לבסיס, והפצתי אותם במקום, גם בתלי' על קירות בית המדרש בבסיס, וגם בחלוקה ידנית לכל חייל וחייל מהדתיים וכו' כולל למפקדים. הגענו לשטח הכינוס, ממש לפני שער הכניסה לעזה, וקיבלנו תדרוך מדויק על מטרת המבצע, ומה עלינו לבצע נגד המחבלים, וחיכינו לכניסה, ואז מכריז המפקד של הגדוד (המג"ד) בואו נתפלל מנחה במניין, והוציא מכיסו את הדף שחילקתי בדבר חשיבות "התפילה בציבור". היינו במקום כ-300 חיילים, כמובן לא כולם דתיים, אבל כולנו נכנסנו לחדר אוכל שהיה ממוקם בסמוך לשטח הכינוס, בשביל להתפלל מנחה במניין. לאחר כדקה וחצי מכניסתנו לחדר האוכל, לתפילה. נשמע "בום" אדיר, יצאנו לראות מה קרה, ולא האמנו למראה עינינו - הטיל נפל בדיוק במרכז שטח הכינוס, שהיינו שם דקה וחצי לפני כן. ורק תפילת המנחה במניין הצילה הרבה חיי אדם, וכן פצועים רבים מאוד, כי הטיל היה טיל משופר, עם הרבה מאוד רסס... כמובן שתפילת המנחה שהתפללנו מיד לאחר האירוע יותר דמתה לתפילת נעילה ביום כיפור, הרבה בכי ודמעות של התרגשות והודיה להקב"ה על הצלתנו היה שם וכן חיילים רבים סיפרו לאחר התפילה שקיבלו על עצמם להקפיד מאוד על תפילה בציבור, וכן שלא לדבר בשעת התפילה וקריאת התורה, וגם חיילים לא דתיים התחזקו מאוד ביחס לדת לאחר שראו במו עיניהם את הנס הגדול. חוויית השבוע שלי http://h-y.xwx.co.il/