בשבת כתוב הלשון
"מועדי", וביו"ט כתוב הלשון "מועדם", כי שבת עשה ה' שהוא
יחיד, ויו"ט בית-דין קובעין אותם, והם רבים (חיד"א(.
המוציא
הוצאות על החגים מקבל כפול מהקב"ה, וזה מרומז בתיבה "מועד" גימטריה "מ"-40"
ועד"-80 , שאם מוציא 40 מקבל 80 )חיד"א(.
המשגיח הרב יחזקאל לוינשטיין קיבל מכשיר חשמלי ובתוך הקופסה היו
הוראות מפורטות כיצד יש לטפל במכשיר וכיצד להפעילו אמר המשגיח בהתפעלות:
"תראו, מכשיר חשמלי שנקנה, מצורפת לו חוברת הסבר והוראות הפעלה, קל וחומר
האדם שהוא מכונה פלאית שמכילה לב, כליות, טחול, קיבה, עיניים, אף, פה, ידיים! כתוב:
"ומבשרי אחזה אלו-ה". מתוך התבוננות במערכות הגוף, יעלו הרהורי תשובה.
:
:
ויהי
שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה... (לד', כח') (מתוק מדבש, הרב
ברוך בוקרה שליט"א, עלון 157)
להלן סיפור נפלא (מעובד
ע"פ סיפור ששלח לי לפני כשנה הרב בנציון סנה שליט"א( המראה
את כוחה של תפילה במשך ארבעים יום וכוחו של צדיק אמת ובעל ענווה:
בשנת תרפ"ז )1925 ) הגיע ארצה יהודי בשם ר' שלמה גולדמן. הוא עזב את
רוסיה סמוך לפרעות שערכו הרוסים בעיירתו במזרח אירופה, התיישב בירושלים בשקט
ובצנעה, ומידי יום היה משכים קום ומתיישב באחד מבתי הכנסת הקטנים שבעיר העתיקה שם
התפלל ולמד בפרישות וטהרה. יום אחד הגיע לירושלים אחד מעשירי
העיירה זוויעל, הוא שאל והתעניין אצל האנשים על רבו
האדמו"ר מזוויעל היכן הוא מתגורר ומה מעשיו? אך איש לא שמע ואיש לא ידע היכן
הוא. התפלא העשיר על כך, הוא ידע בבירור שלפני שנים רבות נפרד רבו מקהל חסידיו
ומעריציו ושם פעמיו אל ארץ הקודש אל עיר הקודש והמקדש, והנה עתה מחפש הוא אחריו,
אך הרבי איננו! כיתת העשיר את רגליו בכל פינות ורחבי
העיר, אך לשווא. לא התייאש מיודענו והחל מחפש ברובע היהודי שבעיר העתיקה, ומה גדל
תימהונו כאשר גילה את הרבי בפינה נידחת בבית כנסת קטן ועתיק. הוא יצא לרחובה של עיר כולו נרגש
ונסער. הרים קולו וזעק לעבר העוברים ושבים 'היודעים אתם מי יושב פה ביניכם? איך
נתתם לאדם כה צדיק קדוש ובעל מופת לשבת בדד? הידעתם כי צדיק ובעל מופת גדול הוא!
השמועה
עשתה לה כנפיים, ועד מהרה החלו אנשים רבים לצבוא על פתחו של הרבי - זה לברכה, זה
לעצה, כל אחד עם חבילתו, והרבי הלא הוא ר'
שלומק'ה זוויעלער זיע"א בליבו הרחום לא מנע עצמו מלברכם, לעודדם ולהושיט עזרה ככל שהיה ביכולתו.
ערב
מלחמת העולם השנייה, אימא ירושלמית לארבעה ילדים רכים עמדה בפני בעיה קשה, בתה
השלישית בת השלוש טרם התחילה ללכת, חוסר היכולת ללכת פגע בכושר הניידות שלה,
והדאיג את כל בני המשפחה. כשזרחה שמשו של הרבי מזוויעל החליטה
האם הצעירה להיכנס ולבקש את ברכתו, כל ביקוריה אצל רופאים גדולים ובעלי שם הותירו
אותה עם מפח נפש. בארץ הונהגה אז 'שיטת הצנע'. מנות
מזון ניתנו על ידי תלושים בצמצום. ידעה האם ש 'כול המביא דורון לתלמיד חכם כאילו
הקריב ביכורים' ולכן קיבצה פרוטה לפרוטה, הלכה לשוק ורכשה מפירות העונה, לחם
ותבלינים, סידרה בסל מכובד ושמה פעמיה אל ביתו
של הרבי. בכניסתה לבית, הגישה את הדורון
לרבנית שהעריכה מאד את מתנתה, אפילו שמן הסתם לא ידעה כמה גדולה הייתה ההקרבה
שנדרשה לכך מצד האישה.
כאשר
ראתה את הרבי החלה למרר בבכי, מבעד לדמעות הצליחה לספר על ילדתה בת השלש שאינה מסוגלת
ללכת, והרופאים נותנים לה תקווה מועטת. הרבי הקשיב בסבלנות לדברי האם הבוכייה ושאל
'אבל מה אני יכול לעשות?... אינני יכול לעשות מאומה!' כאן כבר לא שלטה האם הצעירה על בכייה
ומיררה והתחננה לפני הרבי 'רבי, ילדתי זקוקה לברכתו, יודעת אני שאם הרבי יברך הכול
יהיה בסדר, אנא רבי...' ולא יכלה להמשיך, דיבורה נקטע מהבכי שחנק את גרונה . דממה השתררה בחדר למשך מספר דקות, הרבי היה שקוע
בהרהורים ואז אמר 'קבלה בידינו שאדם המתפלל בכותל המערבי על צרה או בעיה במשך
ארבעים יום ברציפות, זוכה שתפילתו תתקבל, לכי אל הכותל במשך ארבעים יום רצופים,
העתירי לפני בורא עולם על צרתך והוא ישמע לתפילותייך'. 'אבל רבי' קראה האישה נואשות 'יש לי ארבעה ילדים
רכים בבית, איך אוכל לעזוב את הבית? אין שום סיכוי שאצליח לעשות זאת ארבעים יום
רצופים'. היא הליטה ידיה על פניה ומיררה בבכי. ולפתע קראה במר לבבה 'אנא רבי, יהיה הוא השליח שלי, ילך הוא אל הכותל
ויעתיר עבורי ותבוא על ידך ישועה לבתי'. הרבי הרהר מעט, ומתוך מידותיו הנאצלות וענוותנותו
הגדולה אמר לה בקולו הרך 'יהי כך, אלך בשליחותך ואעתיר בתפילה ליד הכותל המערבי
ארבעים יום במקומך'. נעתקו המילים מפיה של האישה שלא ידעה כלל כיצד להודות לרבי –
המלאך שהסכים לבקשתה.
היא שבה לביתה מתוך אמונה שהכול
יסתדר, ומתוך כך החלה בספירה של ארבעים הימים. ביום הארבעים, בעודה עומדת במטבחה
הקטן, שמעה צווחה מחדר הילדים, היא נחפזה אל החדר ושם נדהמה לראות, כיצד בתה הקטנה
בת השלוש פוסעת את הצעד הראשון ומתאמצת לעשות צעד שני. מרוב התרגשות כשדמעות שמחה
זולגות מעיניה הזעיקה את בעלה מן החדר השני בו למד ויחדיו עמדו והביטו בנס המופלא, בהתגשמות ברכתו של הרבי הצדיק . האם הצעירה הייתה לאה, אחותו של ר' שלמה זלמן
אויערבך זצ"ל ואשתו של המגיד ר' שלום שבדרון זצ"ל. הבת חיהל'ה שאת צעדיה החלה בגיל שלש,
נישאה לימים ל ר' אריה מילצקי זצ"ל, שהיה ראש ישיבה בכולל 'זיכרון ראובן' בירושלים, והיה חתנו של ר' שלום
שבדרון, פעם סיפר כי שמע מחותנו אלפי סיפורים מרתקים, אולם הסיפור הזה היה אהוב
עליו מכל...
החוויה היהודית
