האויב ההרסני ביותר שלנו הוא התירוץ.
המחשב הכי חזק בעולם הוא המוח
שלנו.
העבודה המספקת ביותר היא לעזור לאחרים.
הרגש המיותר ביותר הוא רחמים עצמיים.
להפסיד
את החיים.
דייג ופרופסור שטים בסירת הדייג .
הפרופסור: "סלח לי, האם אי פעם למדת
פיזיקה?"
הדייג: "לא"
הפרופסור: "אז כנראה שהפסדת רבע
מהחיים שלך. ומתמטיקה למדת?"
הדייג: "גם לא"
הפרופסור: "אז תדע לך שהפסדת חצי
מהחיים שלך! מה עם מחשבים?"
הדייג: "גם לא"
הפרופסור: "אז תתבייש לך! הפסדת שלושה
רבעים מהחיים שלך!!"
לפתע מתחילה סופה שמרסקת את הסירה לחתיכות
ומעיפה את שני האנשים למים. הדייג שוחה לעבר קרש צף ונתפס עליו בזמן שהפרופסור
מתחיל לפרפר.
הדייג: "תגיד לי, אתה יודע
לשחות?"
הפרופסור (בולע מים):"ל...ל.. לא"
הדייג: "אז אני שמח להודיע לך שהפסדת את כל החיים שלך!!!"
גלגול הסוס (דברים טובים – שלח)
מעשה בשני אנשים שביקשו לעצמם מלאכה שלא דרושה לה תעודת בגרות. מאחר שתרו בשווקים
וברחובות ולא מצאו, מה עשו? לשלוח יד בעירם לא יכלו, מחמת המשטרה המקומית
שירדה לחייהם. שלא לשלוח יד כלל גם כן אי אפשר, מחמת הרעב המציק. נטלו מקל והחלו
נודדים בדרך לעיירות אחרות. ויהי בחצי הדרך, והנה רואים הם מרכבה הדורה, רתומה לסוס אביר, נוסעת לה לאיטה, ובעל העגלה מנמנם. החליטו להחרים
לעצמם את הסוס ההדור. אלא שהחשש גדול, שבעת שייטלו את הסוס, יתנער בעל הבית
מנמנומו. מה עשו? בעוד האחד לקח את הסוס, החזיק השני במוטות העגלה והובילה על דרך המלך. כך
לא תעמוד העגלה ממסעה, והבעלים לא יתעורר.
ויקום המנמנם
מתנומתו. משפשף הוא את עיניו, והנה, רואה הוא כי במקום סוסו האביר, שהיה מוביל את
עגלתו ההדורה, הרי היא מובלת ביד הולך על שתיים, המדדה על רגליו, זיעה נוטפת ממנו
ומותירה עקבותיה על דרך המלך. כעסו גבר, ואילולא שנכמרו רחמיו על אותו בר-נש הולך על
שתיים, היה מכה בשוט שבידו חבטה שיש בה ממש. פתח את פיו וקרא: "הי, סוס
בן-אדם, מי אתה? מה מעשיך? וסוסי האביר היכן הוא? ומה מעשיו?" ברגע הראשון
כמעט התבלבל ידידנו מהקול הקורא, אלא שנתעשת מיד, הניח את מוטות העגלה בנחת,
הסתובב ואמר: "שמע ואספר לך את העניין כולו על בוריו: היה זה לפני שנים רבות
מאד. בביתי לא הייתה פרוטה לפורטה, ולי אישה וילדים להאכילם לחם. עמדתי ושלחתי יד
בגניבה, ומגניבה אחת באה השנייה, עד שנעשיתי לגנב ממש.
ויהי היום, ויתפסוני שומרי החוק, והובילוני לבית האסורים, שם ישבתי גם בכיתי, עד
אשר הנשמה שבי פרחה מאפי ותעל אל מקום המשפט. ובמקום המשפט העלו על כף מאזניים את כל מסכת עוונותי,
וייגזר גזר דיני לשוב אל העולם הזה בגלגול, אולם לא סתם גלגול, אלא גלגול בגופו של
סוס לחמישים שנה. היום", הרים הגנב את קולו, " מלאו חמישים לגלגולי, ומשום כך נעלם הסוס, והנה אני תחתיו לסחוב את עגלתך. ועתה, אם תעשה
עמדי חסד, והנחתני לנפשי". שמע זאת בעל הסוס וייכמרו רחמיו. הן לא ייתן לאדם
מסכן להוביל את עגלתו כסוס. פנה אליו ואמר: "ראה, משחרר אני אותך. אולם אך ורק בתנאי שתבטיח לי
נאמנה שלא תשוב לגנוב". הבטיח לו הגנב את דברתו, וילך לדרכו. אך נשתחרר מעולו
של זה, פנה אל חברו עם הסוס, ויחדיו פנו בצחוק מתגלגל אל העיירה הסמוכה כדי למכור
את הסוס ביריד שהתקיים שם.
עומדים הם ביריד
ומכריזים על סוס אביר העומד למכירה. והנה, עיניהם רואות את מיודעם, משחרר
הגלגולים, מתקרב כדי למצוא סוס תחת סוסו הפורח. מיהרו ותפסו מחסה, והמתינו לראות
כיצד ייפול דבר. ניגש הלה לראות את הסחורה המוצעת למכירה, ולפתע משפשף הוא את
עיניו, רואה הוא לפניו את סוסו משכבר הימים, עומד ומנפנף בזנבו לכל עבר. בלא להתבלבל, שולף את
חגורת העור ממכנסיו, ומתחיל להצליף בסוס הלוך ושוב. הסוס מנתר וקופץ, וזה מצליף.
פניו מאדימות, הזיעה נוטפת, והוא ממשיך להצליף. לאחר דקות ארוכות של הצלפה, נאנח ואמר באכזבה:
"יום אחד, כבן אדם, וכבר הס??קת לחזור להיות גנב". כמה פעמים הבטחנו
לעצמנו, שזהו זה. ולמרות הכל, זה קרה שוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה