אין שום 'עסקא' שאין בה סרך של איסור... (הגה"צ
רבי ישראל סלנטר זצוק"ל)
אישה אומרת לארוס
שלה! ״אחרי שנתחתן ונעבור לגור יחד, אני אהיה אשֶת איש... אז אני מבטיחה לפנק אותך מא' ועד ש׳. אתה תעשה רק את ת׳ : תעבוד, תשטוף, תנקה, תגהץ, תזרוק את הזבל, תתקן, תביא, תחזיר...״
"אם
יש תשע יהיה עשר!"
בשמיעה בלבד של דברי חכמה
ומוסר, נשארים הדברים מבחוץ, וחייב האדם לעורר עצמו להחיות את
פנימיותו "שהאני'' יהיה ער לחכמה ששמע ואזי יקלטו הדברים
ויועילו.
" ואהבת לרעך" – גם אם הוא לא כמוך .
כולם רוצים
להאריך ימים, אך אף אחד לא רוצה
להזדקן ...
' מחמאות' הם דלק המניע את הבית.
מי שאוהב את המשא, לא מרגיש מעמסה.
''השעון
המעורר'' ]
…פרטית, ראש חודש
כסליו[
סיפר לי יהודי
נאמן איש עסקים נכבד מארה"ב, שיש
לו בביתו 'שעון מעורר' [וועקער
זייגער], אשר 'נתקע' על השעה '6.13' בבוקר, וכל הניסיונות לשנות בו את שעת
היקיצה לא צלחו, גם כשניסה לכבות
לו את מפסק המעורר לא עלתה בידו, השעון
התעקש לצלצל מדי יום ביומו באותה השעה בעקביות: 6.13 בבוקר! כשסיפר על כך לחברו בבית הכנסת, העלה הלה השערה, שמא רומזים לו כאן על 'עניין' מסוים. שכן '613' עולה כמניין 'תרי"ג',שהם תרי"ג מצוותיה של
תורה! וכידוע שקול 'איסור ריבית' כנגד כל מצוות התורה כולה, ['רבית' בגימטרי
בגימטריא 'תרי"ג'], ובהיותו איש עסקים אולי רומזים לו מן
השמים להיזהר מאיסור ריבית... האיש סבר
וקיבל, והגיע 'נסיעה' לארץ ישראל, ובהיותו פה עיה"ק ירושלים ת"ו
עלה לביתו של מחו' הגה"צ
הנודע רבי יעקב בלוי זצוק"ל, דיין
ומו"ץ דפה, ורב דשכונת
סנהדריה, שהיה מומחה עצום בכל
ענייני ריבית כנודע, וגם חיבר
חיבור מיוחד בזה שנתקבל בכל תפוצות ישראל. בעלותו
לבית הרב הציע בפניו בפרוטרוט את כל ענייני עסקיו, ותהליך מחזור הכספים ההשקעות התנובה
והתשלומים השונים, ולתדהמתו גילה
הגאון בעסקא מסוימת שיש בה איסור רבית דאורייתא! – התברר
אפוא שאותו סוחר נכשל בשוגג בעבירה חמורה זו שנים רבות!
אמרתי לאותו
יהודי, שכנראה היתה לו זכות מיוחדת
שעוררוהו שעוררוהו מן השמים לבדוק את מסחרו אם אין בו חשש איסור. כי בהיותו איש ירא שמים וחפץ להתהלך
בדרכי ישרים, כבר העידו חכמינו ז"ל (מכות י:) "בדרך שאדם רוצה לילך
מוליכין אותו". ולכן זכה מן
השמים שרמזו לו על כך ב 'תקלה' שבשעון
המעורר ...
זכות מֲעֵשה
חֶסד (פניני עין חמד עלון 481)
מהו השכר העצום
עבור מצוות החסד, לא ניתן לתאר
ולשער. להלן סיפור מופלא, שעובד מהספר "מגיד חדשות", שיש בו כדי ללמדנו עד כמה מצוות החסד
עצומה וחשובה בעולמות העליונים.
ומעשה שהיה - כך
היה: הגאון הקדוש רבי
ישועה בסיס זיע"א זצ"ל שמע ברוח קדשו , שמכריזים בשמים על פלוני, בעל מאפיה, שהעולם כולו מסור בידו, אשר יגזור - יקום, ואשר יברך - יבורך. לשמע דברים אלו תמה הצדיק וביקש לברר
לעצמו, מדוע זכות עצומה זו נפלה
בחלקו. לפיכך קם רבנו והלך
אליו שאלו " : אמור נא לי בבקשה, איזו מצווה עשית שזכית בגללה לכוח זה?"
. נבוך הלה וענה: "אדם פשוט
אני ועמל לפרנסתי . איני יודע מאומה" אמר לו הרב : "חשוב ונסה להיזכר". משך בכתפיו "דבר פעוט יש, אולי לכך מתכוון רבנו . ביום
שישי, לאחר האפייה, בעוד התנור לוהט, באים בני הקהילה להטמין בו את החמין
לשבת. בצהרי השבת שבים הם לקחת את
קדרותיהם . " "שבת אחת הוצאתי
קדרת אישה אחת. אולם לא החזקתי בה
כהוגן ונפלה מידי ונשברה . לתדהמתי הרבה, לא הייתה בתוכה אלא ביצה אחת שהניחה כדי
שתצטמק יפה. כה רב היה עונייה, שלא היה לה דבר נוסף לשים בקדרה.ראיתי
כמה הצטערה על קדרתה שנשברה ועל ענייה שנתגלה . " אמרתי לה : "הנה כאן קדרה אחרת, קחי אותה". ולמעשה הצעתי לה את קדרתי . אולם
היא מאנה לקחתה ואמרה : "אין
זה שלי" . בקשתי שתמתין מעט
עד שכל בעלי הקדרות נטלו את שלהם . לאחר מכן אמרתי לה: "הרואה את, איש לא באו לקחתה, כנראה הפקירוה - שלך
היא בדין ." עתה למשמע דברים אלו נאותה לקחתה. " ומאז, בכל שבת מכין אני שתי קדרות האחת לי, והשנייה -שאין איש בא לקחתה, והאישה זוכה בה בכל פעם מחדש! " שמע רבי ישועה וקרא "אכן נודע הדבר! אם כן, מחלקך יהא חלקי ומגורלך יהא גורלי
חוויית השבוע שלי
