מנהיגות של קנאה קצף ונקמה ?...

רק לפני קצת יותר משבוע הביא עם ישראל לקבורת עולמים את שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו. הארץ כולה געשה ועדיין רועשת. הכעס והתסכול נוראיים. מצד אחד האחדות והתפילות שהקיפו את כולנו ומצד השני הרצון הגדול לראות את העונש הראוי ביותר שהמרצחים צריכים לקבל. ידוע וברור לנו שיד ה' המכוונת היא שתפעל ותיתן לנו כאומה את הכלים והדרכים כיצד לפעול ולהביא את רצונו לידי ביטוי. פנחס, נכד אהרון הכהן, מבצע ומקיים את רצון ה', אך בדרך המיוחדת דווקא לו. בסוף פרשת בלק, עם ישראל חוטא עם בעל פעור, ישראל זונים עם בנות מואב ובראשם נשיא שמעון זמרי בן סלוא. פנחס שייחוסו המשפחתי מוזכר כאן בכוונה, נוקם במפורש את נקמת ה' והורג את זמרי ואת המידיינית ובזכות כך נעצרת המגפה בעם ישראל. וכך כותבת התורה בתחילת פרשתנו: "פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי" - כעסו של ה' היה גדול מאוד על ישראל וכפי שמתאר זאת רש"י בפירושו על הפסוק: "בנקמו את נקמתי בקצפו את הקצף שהיה לי לקצוף, כל לשון קנאה הוא המתחרה לנקום נקמת דבר" - תכונת הקנאה פה חוזרת בפסוקים מספר פעמים ובאה לתאר לנו את רצון ה' בנקמה על מעשה ישראל. עלינו לזכור ולהבין שמדובר פה בנקמת ה' בלבד ולא נקמה של מישהו אחר. מידת הקנאה אצל בני האדם היא תכונה קשה לביצוע. איננו יכולים לומר עליה שהיא מידה רעה שהרי אנו לא יכולים לומר על מידה שנתן לנו ה' כמשהו רע ושלילי אבל עלינו לדעת שזו תכונה שקשה לעשייה. הרב קוק כותב על הקנאה: "צריך לזקק את מידת הקנאה כשהיא באה אל גבול הקודש שתהיה קנאת ה' נקייה. ואם אי אפשר על פי רוב בלא צחצוחים של חולשת בשר ורוח מכל מקום צריכה הביקורת העצמית לברר את בסיסה העיקרי שלא יהיה קנאת איש מרעהו, המביאה רקב עצמות כי אם קנאת ה', הנותנת לבעליה ברית שלום" - האדם צריך לנקות את מידת הקנאה שבו שהיא תהיה מכוונת תמיד לשם שמים. היסודות כמו צרות עין, שנאה וכעס שקיימים בתכונת הקנאה הטבעית צריכים להעלם מול הקנאה העניינית שמגיעה מתוך אהבת אמת כדי שהקנאה תהיה אכן נקייה. קנאה שנובעת מדחיקת האחר ומקומו, גורמת לאישיות שלנו להירקב כפי שכתוב במשלי: "רקב עצמות - קנאה", וכאן מתחבר הרב קוק למעשיו של פנחס, שכאשר הקנאות נובעת מרצון עז להיות דבק בה' בלי כל נגיעה אישית, היא מביאה אותך אל השלום האמיתי, גם כשיש מחלוקת קשה. פנחס התגלה כמקנא קנאת אמת לעם ישראל ולה' ולכן בחר בו ה' "הנני נותן לו את בריתי שלום" - הוא יקבל גם כתר כהונה ויביא כפרה ושלום על ידי ברכותיו על כל עם ישראל. לכל חברנו ומכרנו בכל קו האש באשר הם מתפללים וחושבים עליכם! תמשיכו להיות חזקים! שבת שלום ומבורך! תודות לצחי מיכאלי אתר "חוויית השבוע שלי" : http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/ לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב

חז"ל מפרשים, שכוונת הפסוק היא להזכיר את הייחוס של עם ישראל: "כי מראש צורים אראנו" הכוונה לשלושת האבות, אברהם, יצחק ויעקב, המשולים ל"צור" (סלע), "ומגבעות אשורנו" הכוונה לאמהות: שרה, רבקה, רחל ולאה - המשולות לגבעות. ידוע שנמנע מהאבות והאמהות פרי בטן ורק לאחר תפילות ובקשות נענה ה' להם ופקדם בצאצאים. נשאלת השאלה: מדוע היה על אבות ואמהות האומה לעבור את דרך החתחתים של עקרות? התשובה לכך היא: כאשר אדם מביא ילדים לעולם, הוא יוצר שרשרת דורות של בנים, נכדים, נינים וכו'... עד סוף כל הדורות, ובכך האדם יוצר את הקשר הנצחי עם כל יוצאי חלציו והם מהווים חלק בלתי נפרד ממנו. תרח לבן ובתואל היו הוריהם של אבות ואמהות האומה ויש להם כביכול "זכויות יוצרים" על עם ישראל בהתהוותו. כדי למנוע מהם זכות זו, יצר ה' מעין "ניתוק" של הולדה בקרב האבות והאמהות ע"י אי יכולתם ללדת ובכך ניתק את שושלת הדורות שלהם. לאחר הניתוק מהקשר והזיקה לאבותיהם הביולוגיים, נתן להם כח הולדה מחודש מאתו יתברך ויצר בכך שושלת דורות חדשה. בלעם בקללתו ניסה להתחכם וכביכול לקלל את זרעו של תרח,לבן ובתואל, על כך עונה לו ה' "...לא תאור העם כי ברוך הוא" (כ"ב/יב'): ייחוסו ההיסטורי של עם ישראל אינו מתחיל מתרח לבן ובתואל, שהרי ה' יצר מין "חיץ" בינם לבין שושלת אבותיהם הביולוגיים, ולכן הייחוס מתחיל מהאבות - אברהם יצחק ויעקב והאמהות - שרה, רבקה רחל ולאה עצמם, ולא שייך שתחול עליהם קללה, כי הם מבורכים. ועתה מובנים דברי הפסוק "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו..." - הייחוס של עם ישראל מתחיל "מראש צורים" והכוונה כנאמר לעיל - אבות האומה, "ומגבעות אשורנו" - הכוונה לאמהות האומה ולא הקודמים להם. בנוסף, עם ישראל הוא "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" - לא יעזרו לך בלעם כל התחבולות שבעולם, עם ישראל אינו שייך לאומות העולם ואין לאומות העולם שום זכות על ישראל. עם ישראל מודע למשוואה אם הוא ינסה להתמזג עם העמים האחרים בעולם, הוא יאבד את הייחוס המיוחד שקיבל מאת ה'. אך אם ישמור על צביונו המיוחד כנאמר: "עם לבדד ישכון", בעל ייחוס עצמי משלו, תעמודנה לו זכויות האבות והאמהות. דוד דרומר מתוך עלון "חוויית השבוע שלי " של "החוויה היהודית" אתר אינטרנט: http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/

נקודה שבועית - פרשת השבוע "בלק " ה'תשע"ד

עם ישראל נמצא רגעים ספורים לפני כניסה לארץ ישראל. הוא יושב בערבות מואב, מול העיר יריחו, ומכין את עצמו לקראת הכניסה. לאחר שישראל נחשפו לעמים שונים ולמלכים שונים ומגווניםו לקרבות ומלחמות מסוגים רבים במהלך הדרך הם נתקלים במלך שפונה למאבק מסוג אחר. בלק, מלך מואב, שמע אודות מה שאירע לישראל עד כה ומעשיו של ה' כלפי עמו, ומחליט שהוא יילחם בישראל בדרך אחרת: בעזרת קללה. במשך כמעט פרשה שלימה מתואר על נסיונות של בלק לקלל את עם ישראל בעזרת הנביא בלעם, כדי שאולי בדרך זו יקבל העם המואבי דחיפה בקרב ויחליש במקביל את ישראל. בלק עושה הכל כדי לשכנע את בלעם לקחת על עצמו את המשימה. הוא שולח אליו פעמיים שליחים ורואה בכך ערך רב. בלק והקוסמים שלו האמינו שגם האלילים עצמם כפופים לכוחו של הקסם ולכן בלק מתקשה להאמין כשבלעם מודיע לו שיוכל לומר רק מה שה' יצווה אותו. הוא משתכנע לאט לאט ומבין שאין ברירה, ורק צו ה' ייעשה בסופו של דבר, ולכן מבקש שבלעם ינסה להשיג הסכמה מה' לקללה. ככל שבלעם חוזר ומנסה לקלל אך לא מצליח, בלק יותר ויותר מביע אי שביעות רצון מכך. לעומת בלק, בלעם, יותר מורכב: הוא נביא שכפוף למרות ה' ואינו עושה דבר נגד רצונו, אך דרגתו נמוכה משל נביא. אם היה יכול, היה מקיים את בקשת בלק ומקלל. לצורך העמדת מקומות בעולם ה' משפיל אותו בדרכו אל בלק כדי להראות לו שהוא מוגבל בכוחות: הוא סופג עלבון מהאתון ואף מוכרח להודות שראייתו פחותה משל האתון. למרות כל זאת, הוא מנסה לרצות בכל הזדמנות את בלק ומקים איתו מזבחות ומקריב בהם קורבנות כדי למלא את רצונו. כאן באה לידי ביטוי יד ה' ופועלת למעשה לשמירה על ישראל ובמקום קללות יוצאות מפיו רק ברכות. למרות כתר הנבואה שלו הוא נמנה עם ההדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא. רק לאחר שהוא "יורד מהבמה" והא לובש בגדי רשע ומושל משלים בהם הוא רואה את ישראל כשאר העמים ולא כעם קדוש. מניעת קללת בלעם על ידי ה' מונעת פרסום עניין מבעל פעור שבסוף הפרשה מלהתפרסם בהדים חזקים בעולם האלילי שאילולי כן, היו מייחסים זאת לקללת בלעם. ה' מונע מבלעם להוציא מפיו דבר רע על ישראל, ואנו נקראים וצריכים ללמוד ממעשה זה ולהמנע מלומר או לכתוב כל דבר רע על חברנו ועל עמנו ותמיד שנדע להשתדל לראות הכל בעין טובה. כל דבר. שבת שלום ומבורך! תודות לצחי מכאלי אתר "חוויית השבוע שלי" http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/ לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם ולע"נ אייל יפרח, גיל-עד שאער ונפתלי פרנקל שנרצחו והובאו לקבורה אתמול

נקודה שבועית- חוקת

פרשת חוקת לכאורה נמצאת רק בתחילתו של החלק השני של חומש במדבר אלא שבפרשה זו אנו מתחילים לקרוא את החלק השלישי של הליכתם של ישראל במדבר לקראת הכניסה לארץ ישראל. החלק הראשון היה בפרשות הראשונות שעסקו בעיקר במפקדים ובחנוכת המשכן וזמנם היה בשנה הראשונה להליכה במדבר. החלק השני התחיל באמצע פרשת "בהעלותך" עד לפר שה שלנו, פרשת "חוקת", ועסק בעיקר בתנועה ערה ותוססת עם הרבה אירועים במדבר. זמן התקופה הזאת ארך למעשה את רוב ההליכה של בני ישראל במדבר, כ - 38 שנים אך בפועל אנו לא קוראים הרבה אודות הזמן הממושך הזה. החלק השלישי של ההליכה מגיע באמצע פרשתנו עם הבשורה על מות מרים בשנה הארבעים להליכתם במדבר ותלונות ישראל על מחסור במים. במהלך הליכתם במדבר מתלוננים בני ישראל פעמיים על צורך במים: בתחילת המסע ברפידים, וכאן בפרשה לקראת סיום ההליכה כשהם בקדש שבמדבר צין. שני המקרים על אף הדמיון בתלונה למים שונים זה מזה וכך גם בעונש. ברפידים משה נצטווה להכות בצור לאחר שאסף איתו את זקני ישראל וכאן משה נקרא עם אהרון לדבר אל הסלע כדי להוציא מים, אך הם לא קיימו את הציווי במדוייק ומשה היכה את הסלע ונענש על כך עונש חמור, אי כניסה לארץ ישראל, וכך גם נענש אהרון אחיו. ניתן להבחין שברפידים ובשאר תלונות העם בזמן ההליכה במדבר פנה העם אל ה' בכעס וטרוניה. כל פניה שנעשתה אל אהרון ומשה למעשה היתה מכוונת אל ה' על כך שהוציא את אותם ממצרים. נוצר פה רושם שהתלונות נעשו כשגרה בפיהם ולא משנה אם הם זכרו מה היה במצרים או אם הם מתגעגעים אלא זו חזרה על הדברים ששמעו מאבותיהם דור יוצאי מצרים. בפרשה שלנו העניין שונה. עכשיו התלונה לא מופנית לה' אלא למשה דווקא: "ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרון, וירב העם עם משה ויאמרו לאמרו ולו גוענו בגוע אחינו לפני ה', ולמה הבאתם אות קהל ה' אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו" - ומתוך כך בהמשך המקרה הזה לא העם הוא שסופג את העונש על כפיות הטובה שמאפיינת אותו לאורך כל הדרך אלא דווקא המנהיגים, משה ואהרון, שנענשים על שינוי מסויים של הפעלת הנס שרצה ה' לעשות, שתפקידו היה להיות מופת חינוכי לעם. המנהיגים, משה ואהרון, על אף העונש הסופי שלהם, לא זונחים את העם וממשיכים לעמוד בראשו עד שתגיע שעתם להעביר את התפקיד לממשיך הבא אחריהם. נלמד מכאן שככל שגדולתו של האדם תעלה במרום התפקיד והמעלה הוא מראה שהוא רק כלי לביצוע רצון ה' בעולם, ואם ייקרא להחלפתו, מכל סיבה שהיא, הוא יפנה את מקומו לבא אחריו וקיום העם והנהגתו תמשך על ידי אחרים. שבת שלום ומבורך! תודות : לצחי מיכאלי אתר : חוויית השבוע שלי http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/ להצלתם וחזרתם הביתה של החטופים והצלחת ושמירתם של חיילי צה"ל ומערכת הביטחון במשימתם. לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס ושמואל פולק שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

נקודה שבועית - פרשת קורח

לצערנו עם ישראל נמצא בשעה קשה, שלושה צעירים, נערים, נמצאים להם אי שם בידי חבורת מחבלים שפלים שחטפו אותם רק בגלל היותם יהודים בארץ ישראל. דווקא בשעה קשה זו זכינו לראות התאחדות שלימה ואמיתית בתפילות, בקשות ובכיות למען חזרתם לביתם מצד כל חלקי העם. זוהי שעתו היפה של עם, של חברה. אחדות העם וקירוב הלבבות מתרחש בתווך שבין שתי פרשות שמפלגות ומחלקות את העם, פרשות "שלח לך" ו"קרח". בשבוע שעבר, בפרשת "שלח" קראנו על המשבר האמוני בין העם לה', על כעסו לקראת הליכה לארץ ישראל באומרם שהיא ארץ שאוכלת יושביה. חולשת העם התגלתה לעומת בודדים ככלב ויהושע שהיו צריכים לחזק את רוח העם. בפרשת השבוע שלנו, פרשת קרח", מתגלה מחלוקת חדשה ועוצמתית לא פחות: קרח עם עוד מספר לא מועט של אנשים מחליטים לנסות לערער את מנהיגותו של משה ואהרון בקרב העם. בפרקי אבות "זוכה" קרח לאזכור שלילי על מעשיו: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים וכל מחלוקת שאינה לשם שמים אין סופה להתקיים, מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי, ואיזו היא מחלוקת שלא לשם שמים זו מחלוקת קרח ועדתו" המלבי"ם בפירושו שואל: היה ראוי לומר שזו מחלוקת קרח ומשה, כפי שרשום על המחלוקת השניה "הלל ושמאי" אז מדוע אמרו חכמים "קרח ועדתו"?. ומיד עונה על כך: "מחלוקת שהיא לשם שמים כל כת משני צדדי החולקים מתאחדת בעצמה כי כולם מתכוונים לתכלית אחת לשם שמים, אולם במחלוקת שאינה לשם שמים רק מפני אהבת הכבוד ואהבת עצמו, אז יש מחלוקת וניגוד גם בין האנשים שהתאחדו לעמוד בצד אחד כי כל אחד מן היחידים מכוון תועלת עצמו ומתנגד לכוונת חברו שהוא גם כן מכוון תועלת עצמו" בעדה הגדולה שאסף לעצמו קרח במחלוקת מול משה ואהרון היו הרבה כוונות לתועלת אישית מצד הרבה צדדים: קרח רצה בכהונה גדולה שהתקנא בנשיאותו של אליצפן וזה עורר אותו לחלוק על משה בנושא כהונת אהרון, דתן, אבירם ואון בן פלת התלוננו על שניטלה הבכורה מראובן והיה ראוי שתצא דווקא משבט ראובן המלוכה והתלוננו על הכהונה ועבודת ה' שניתנו לשבט לוי, ומאתיים וחמישים נשיאי העדה התלוננו על משה על כך שלא היה מתייעץ איתם בכל דבר ועניין. הנה ראינו לפנינו שכאשר קהל מסוים בא בטענה שאין בה דבר מעבר לרצון וטובה אישית עבור כל אחד מהטוענים, קורסת לה בסופו של דבר העדה כולה. מתבטלת מאליה טענתם והאמת תצוף ותעלה ולא תאפשר לכוחם המשקר לגבור על הקיים. עלינו להפנים וללמוד דווקא מטעותו של קרח, ומקריאתם של חכמים בפרקי אבות ולדבוק באמת וביושר כלפי שמים וכלפי עצמנו וחברנו ולמען אחדות כל עם ישראל. שבת שלום ומבורך! תודות לצחי מיכאלי להצלתם וחזרתם הביתה של החטופים והצלחת ושמירתם של חיילי צה"ל ומערכת הביטחון במשימתם. לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס ושמואל פולק שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם אתר "חוויית השבוע שלי" http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/

חוויית השבוע שלי

: "חוויית השבוע שלי " הינו עלון שבועי חינוכי - ערכי נושא פרסים,הכולל מידע בנושא "פרשת השבוע" והפעלה חווייתית לכל המשפחה. הגיליון עשיר בתוכן וחושף את הקוראים למגוון רעיונות והגיגים הקשורים ל"פרשת השבוע", לאירועים מיוחדים ומועדים החלים באותו שבוע הקשורים לעם ולארץ, תוך הדגשת הצד הערכי. בכך תורם העלון לחינוך יהודי מתוך מידות טובות ודרך ארץ ולהעמקת הקשר של הקוראים למורשת ישראל ולערכי היהדות תוך זיקה לאהבת ישראל ולאחדות העם. הנושאים והמדורים בעלון מגוונים ומעסיקים את הקוראים בדרך חווייתית, יצירתית מרתקת ומעניינת. עלון "חוויית השבוע" מיוחד בעיצובו הצבעוני והמרשים ומעוטר בציורים בלעדיים שלנו המרהיבים ביופיים. אנו מקבלים תגובות נלהבות ביותר מכל המגזרים והגילאים. עלון "חוויית השבוע" מופץ במועדוניות נוער ברחבי הארץ ובבתי ספר ממלכתיים בהם מוקדש שיעור ללימוד המידע ופתרון החידות והשעשועונים, המועבר ע"י מדריכי ומדריכות "החוויה היהודית" לתלמידי הכיתות השונות או בלימוד משותף להורים וילדים. לפרטים: 04-8450235 , 052-5990071 http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/

חוויה מוסקלית בחוויה היהודית

החוויה המוסיקלית: המהפכה של מרכזי "החוויה היהודית" – גרעין מוסיקלי קהילתי של בנות שירות לאומי יוקם בקרית אתא המיזם התקדימי ישלב העברת תכנים בנושאי זהות יהודית וציונית עם הופעות מוסיקה של בנות השירות הלאומי * המנהלת החינוכית של "החוויה היהודית": "התכנית תצמיח מנהיגות בקרב מתנדבות השירות הלאומי" נדמה היה שכבר ראינו ושמענו הכל בגזרת התוכן של מערך השירות הלאומי בהדרכה ברחבי הארץ. בנות שירות לאומי מעבירות פעילויות שעוסקות במוטיבים יהודיים ומסורתיים. הפעילויות כוללות משחקים והפעלות שונות, שימוש במיצגים ססגוניים וכל אלמנט ייחודי שיעזור לילדי בתי הספר ללמוד ולהתחבר למושגים היהודיים והלאומיים בקלות. אולם, במרכזי זהות "החוויה היהודית" בקרית אתא, מצאו דרך לגרום לפעילות בנות השירות הלאומי להיות לא רק חוויה יהודית אלא גם חוויה מוסיקלית. בשנה"ל הבאה, יקדמו ב"החוויה היהודית" תהליך חינוכי מקצועי בתחום המוסיקה, ע"י גיוס בנות מנגנות ויביאו לידי ביטוי את כישוריהן בבתיה"ס ובקהילה. הבנות תפעלנה בגרעין מוסיקלי קהילתי שידגיש את נושאי הזהות היהודית והציונית בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים, ויחבר אותם אל המוסיקה לאורך ההיסטוריה היהודית, בדרך חווייתית מיוחדת ומעצימה - רגשית, שכלית וערכית. הגרעין המוסיקלי של "החוויה היהודית" בשיתוף "זהות" - איגוד המרכזים לזהות יהודית ובפיקוח האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך ימנה מוסיקאיות המנגנות במגוון כלים ויתגבש ל"תזמורת השירות הלאומי". אנסמבל השירות הלאומי ייתן מענה לבנות מוסיקאיות דתיות המחפשות מסגרת שתשמר ותקדם אותן מבחינה מוסיקלית בזמן השירות ותתרום למימוש עצמי, תוך כדי שמירה על צניעות ועל ייחודן כבנות דתיות התורמות לקהילה ומיצוי יכולותיהן האישיות. מיכל דרומר, המנהלת החינוכית של "החוויה היהודית" מדגישה: "פעילות זו תוביל את המשתתפים לחוות חוויה יהודית ייחודית, בשירה, פרקי תפילה, פיוט בעדות ישראל, מוסיקה ארצישראלית ואוניברסאלית ותיצור דינמיקה מרתקת, בלימוד נושאי הזהות היהודית והציונית, בליווי כלי נגינה ושירה בשיעורים - במסגרת המותרת על פי ההלכה. ההרכב המוסיקלי של גרעין "החוויה היהודית" יפעל בגנים, בתי ספר, כפרי נוער, מועדוניות לילדים בסיכון, "האזנה פעילה" בחינוך המיוחד, תוכנית "מדור לדור" בבתי אבות - "אני והסב(ת)א מבלים בצוותא" ובמרכזי קהילה ברחבי הארץ סביב אירועים במעגל החיים היהודיים, בר/בת מצוה לילדי הרווחה ושילוב בטקסים ואירועים בבתיה"ס ובמועדוניות. האנסנבל המוזיקלי יבצע יצירות מוסיקליות מוכרות ומקוריות במגוון כלים. עבור ההרכב ייכתבו עיבודים חדשים וייחודיים. בנות הגרעין תקבלנה שיעורי הדרכה בנגינה בהרכב ושיעורי תיאוריה וסולפז'. זאת, בנוסף להכשרה מקצועית כמדריכות חינוכיות, המעבירות שיעורי זהות יהודית וציונית במערכת החינוך. מיכל דרומר, המנהלת החינוכית: "אני רואה בשילוב השירות הלאומי תוך מתן ביטוי לכישורי נגינה, אתגר מיידי לפיתוח ותנופה. המיזם יתן מענה להעצמה אישית וקבוצתית, התמקצעות בנושאים פדגוגיים ודידקטיים וישמש פלטפורמה להצמחת עתודה מנהיגותית מיוחדת בקרב בנות השירות הלאומי ויעצים אותן אל מול הקהילה כחלק תורם ומפעיל. מי שרוצה לקחת חלק במיזם החשוב הזה מוזמנת לפנות אלינו ולהצמיח יחד איתנו דור של ילדים המחוברים למורשת אבות ואהבת העם והארץ". אתר "החוויה היהודית": www.h-y1.coi.co.il