נקודה שבועית - פרשת השבוע "חוקת" ה'תשע"ה

פרשת השבוע שלנו, פרשת "חוקת", מסיימת תקופה ארוכה של בני ישראל במדבר  - 39 שנים של הליכה.

ההליכה במדבר לאחר קריעת ים סוף התחילה במשבר בו העם התלונן על מחסור במים וכאן בפרשתנו, בתחילת השנה הארבעים להליכתם במדבר מתלונן העם שוב על מחסור במים: "ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן".

דור שלהם שבא אחרי דור יוצאי מצרים, הולך שנים רבות במדבר החם ולמעש דרישתו די ברורה שהרי קשה לסבול את הצמא הגדול שקיים במדבר, והדרישות שלהם תמיד מופנות נגד משה אהרן וגם נגד ה' על כך שהוציא אותם ממצרים, אלא שהטענה הזאת שלהם נראית אחרי 39 שנים כמעין שגרה ששגורה בפיהם והם לא ממש זוכרים את מצרים אלא הם פשוט חוזרים על טענת דור הוריהם שיצאו ממצרים.

אולם הפעם הם לא נענשים על כפיות טובה אלא מי שסופג את העונש במקרה הזה הם המנהיגים על שינוי מסוים בהפעלת הנס שנועד לחנך את העם בשעת קבלת המים.

משה ואהרון שהיו אמורים לדבר אל הסלע הכו אותו במקל על מנת שיוציא מים ולכן נענשו בכך שלא יזכו להכניס את בני ישראל אל ארץ ישראל.

זהו גזר דין שהוא סופי בהחלט ולא ניתן לשינוי ולכאורה היינו יכולים להבין אם משה ואהרן היו כועסים על כך ומשנים את דרך התנהגותם כמנהיגים שמסיימים את השלטון שלהם בקרוב, אך להיפך, הם ממשיכים לעמוד בראש העם עד שתגיע השעה שלהם להחליף את ההנהגה, הם יחפשו בעצמם וימצאו מחליפים ראויים שימשיכו את ההנהגה הראויה לעם ישראל.

משה ואהרן מלמדים אותנו שהם מעולם לא ראו עצמם כשליטי העם וגאוותם לא עלתה לרגע, אלא הם תמיד שימשו כשליחים של ה' שמבצעים את תפקידם בעולם הזה.

הם בעלי תפקיד שזה עתה הגיע העת להודיע להם שסיימו את דרכם ובקרוב יתבקשו להחליף אותם, אולם העם עצמו, שהוא "הפרויקט" המיוחד של ה' ימשיך לפעול ולעשות גם עם שליחים הבאים של ה'.

שבת שלום ומבורך!

תודות : לצחי מיכאלי

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

נקודה שבועית- חוקת

פרשת חוקת לכאורה נמצאת רק בתחילתו של החלק השני של חומש במדבר אלא שבפרשה זו אנו מתחילים לקרוא את החלק השלישי של הליכתם של ישראל במדבר לקראת הכניסה לארץ ישראל. החלק הראשון היה בפרשות הראשונות שעסקו בעיקר במפקדים ובחנוכת המשכן וזמנם היה בשנה הראשונה להליכה במדבר. החלק השני התחיל באמצע פרשת "בהעלותך" עד לפר שה שלנו, פרשת "חוקת", ועסק בעיקר בתנועה ערה ותוססת עם הרבה אירועים במדבר. זמן התקופה הזאת ארך למעשה את רוב ההליכה של בני ישראל במדבר, כ - 38 שנים אך בפועל אנו לא קוראים הרבה אודות הזמן הממושך הזה. החלק השלישי של ההליכה מגיע באמצע פרשתנו עם הבשורה על מות מרים בשנה הארבעים להליכתם במדבר ותלונות ישראל על מחסור במים. במהלך הליכתם במדבר מתלוננים בני ישראל פעמיים על צורך במים: בתחילת המסע ברפידים, וכאן בפרשה לקראת סיום ההליכה כשהם בקדש שבמדבר צין. שני המקרים על אף הדמיון בתלונה למים שונים זה מזה וכך גם בעונש. ברפידים משה נצטווה להכות בצור לאחר שאסף איתו את זקני ישראל וכאן משה נקרא עם אהרון לדבר אל הסלע כדי להוציא מים, אך הם לא קיימו את הציווי במדוייק ומשה היכה את הסלע ונענש על כך עונש חמור, אי כניסה לארץ ישראל, וכך גם נענש אהרון אחיו. ניתן להבחין שברפידים ובשאר תלונות העם בזמן ההליכה במדבר פנה העם אל ה' בכעס וטרוניה. כל פניה שנעשתה אל אהרון ומשה למעשה היתה מכוונת אל ה' על כך שהוציא את אותם ממצרים. נוצר פה רושם שהתלונות נעשו כשגרה בפיהם ולא משנה אם הם זכרו מה היה במצרים או אם הם מתגעגעים אלא זו חזרה על הדברים ששמעו מאבותיהם דור יוצאי מצרים. בפרשה שלנו העניין שונה. עכשיו התלונה לא מופנית לה' אלא למשה דווקא: "ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרון, וירב העם עם משה ויאמרו לאמרו ולו גוענו בגוע אחינו לפני ה', ולמה הבאתם אות קהל ה' אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו" - ומתוך כך בהמשך המקרה הזה לא העם הוא שסופג את העונש על כפיות הטובה שמאפיינת אותו לאורך כל הדרך אלא דווקא המנהיגים, משה ואהרון, שנענשים על שינוי מסויים של הפעלת הנס שרצה ה' לעשות, שתפקידו היה להיות מופת חינוכי לעם. המנהיגים, משה ואהרון, על אף העונש הסופי שלהם, לא זונחים את העם וממשיכים לעמוד בראשו עד שתגיע שעתם להעביר את התפקיד לממשיך הבא אחריהם. נלמד מכאן שככל שגדולתו של האדם תעלה במרום התפקיד והמעלה הוא מראה שהוא רק כלי לביצוע רצון ה' בעולם, ואם ייקרא להחלפתו, מכל סיבה שהיא, הוא יפנה את מקומו לבא אחריו וקיום העם והנהגתו תמשך על ידי אחרים. שבת שלום ומבורך! תודות : לצחי מיכאלי אתר : חוויית השבוע שלי http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/ להצלתם וחזרתם הביתה של החטופים והצלחת ושמירתם של חיילי צה"ל ומערכת הביטחון במשימתם. לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס ושמואל פולק שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם