אמרי שפר ו' אדר ה'תשע"ה

אם לא תהיה ליהודים ברירה, הם יעזבו את אירופה, אבל לאן אירופה תלך. "האורך הממוצע של חיבוק בין שני אנשים הוא 3 שניות. אבל חוקרים גילו משהו פנטסטי: כאשר חיבוק נמשך 20 שניות ומעלה, יש לו השפעה תרפויטית עמוקה על הגוף והנפש. הסיבה לכך היא שחיבוק טוב מייצר הורמון הנקרא אוקסיטוצין, המכונה גם 'הורמון האהבה'. לחומר זה יש יתרונות רבים לבריאות הפיזית והנפשית שלנו. אוקסיטוצין עוזר לנו, בין השאר - להרפות, להרגיש בטוחים ולהרגיע את הפחדים והחרדות שלנו. חומר מרגיע, טבעי ונפלא זה מוצע ללא תשלום בכל פעם שיש אדם בזרועותינו, כשאנחנו מערסלים ילד, או כשפשוט מחבקים כתפיו של חבר'' הדברי שמואל היה אומר שאומרים אמאליגע (הצדיקים של פעם) צדיקים, נכון שפעם היה אבל הקב"ה הוא אותו הקב"ה. הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין אומר: כשם שקשה לרע לב לדעת את צרכי הזולת, ככה קשה לטוב לב לדעת את צרכי עצמו. חיים של ניסים (שיחת השבוע גליון 1437) קרוב לשלושים שנה משמש ניסים קינן כתב 'קול ישראל' בדרום. הוא מלווה את כל האירועים, רואה את ההתרחשויות מקרוב ומעביר את הקולות מהשטח. בימים האלה הוא מתרוצץ במוקדי נפילות הרקטות בדרום ואין לו הגדרה למתרחש אלא נס: "אני לא מתבייש להגיד – כל מה שקורה במבצע הזה הוא נס אחד גדול. אין מקרה, יש נס". קינן מוסיף ואומר: "מי שאינו מאמין בניסים, מוזמן לבוא לדרום. רק לפני יממה נחת טיל על קרווילה בבאר-שבע. הוא פירק את כל הבית ופיזר אלף כדוריות מוות מסביב. בפנים שהתה קשישה בת 86, והיא חולצה מתוך ההריסות במצב קל. בשניות שקדמו לפיצוץ היא אמרה תהילים. זה בלתי-נתפס". שדרן וחזן קינן מוערך מאוד בעולם התקשורת, ואף זכה לפרסי הוקרה: פרס רשות השידור ופרס ירושלים. קולו נהפך לפסקול של הדרום. הוא מתגורר בבאר-שבע, אב לשלושה ילדים. בעודנו מדברים איתו שטף העדכונים זורם למכשיר הסלולרי שלו. עוד עדכון על נפילה, יירוט, פגיעה ברכבים, או שרֵפה שפרצה. העבודה האינטנסיבית שלו נגדעת בבת אחת, בערב שבת. "אני שומר על השבת כהלכתה", אומר קינן. קולו לא נשמע ברדיו במהלך השבת, אבל הוא נשמע במקום אחר: "במשך שנים אני עובר לפני העמוד בבית-הכנסת שאני מתפלל בו, 'רינת מרים' בבאר-שבע, וגם קורא בתורה". ואיך מקבלים זאת ברדיו? שאלנו. "זה תמיד היה ככה", הוא משיב. "הם מכבדים את הקפדתי על שמירת השבת". לסיים את המלאכה קינן מדבר בנחרצות: "פעם אחת ולתמיד צריך לסיים את הסאגה הזאת. שרון עשה טעות ראשונה כשניתק את היהודים מרצועת עזה, אלא שהוא לא התנתק ממש. אחרי שאחרון היהודים יצא היה צריך להפסיק את החשמל לרצועת עזה. לא כצעד מעניש, אלא לבצע פשוט התנתקות מלאה. גם לא לספק מים."הם האויבים שלנו. גם היום, בשעת מלחמה, אנחנו ממשיכים לספק להם משאיות של מוצרים אין-ספור. זה אבסורד. הכול הולך לחמאס. אנחנו אשמים בכל הסבבים הללו. היה צריך להפסיק את זה מזמן". קולות גם בעזה פעמים רבות הביע קינן בשידור את צערו על שלא סיימו את המבצעים הקודמים. במהלך אחד השידורים ב'עמוד ענן', כמו כדי להמחיש את דבריו, שיגר חמאס עשר רקטות לבאר-שבע. "לפתע שמעתי פיצוץ אדיר", הוא משחזר. "ראיתי פטריית עשן מול עיניי. הבנתי שהטיל נחת אצל השכנים. עזבתי מיד את המיקרופון ורצתי כדי לנסות ולהציל חיים. לתדהמתי ולמרבה הנס, הטיל נפל על הממ"ד שאותו סיימו לבנות שעתיים קודם לכן! חייה של המשפחה – ניצלו". על אף כל הקושי, קינן טוען כי כל התושבים דורשים שהממשלה תסיים את המלאכה. "למרות הסבל, כולם מוכנים להמשיך ולתת גב למבצע – אבל שהסיפור הזה ייגמר אחת ולתמיד. אני שומע קולות גם מקרב תושבי עזה שמתבטאים בחריפות על החורבן שחמאס המיט עליהם. אחד מהם אמר: 'המזון שלנו מגיע מישראל, ואנחנו משיבים להם ברקטות'". חוויית השבוע שלי http://h-y.xwx.co.il/

נקודה שבועית פרשת השבוע "מטות" ה'תשע"ד

בנבואתם של ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל על העמים חוזרת הקריאה לעונשים שה' יעניש אותם גם לעתיד לבוא אם יגרמו רע לישראל. בפרשתנו אנו פוגשים מקרה מיוחד שכזה עוד בטרם הנבואות האלה: מסע בני ישראל לקראת הכניסה לארץ ישראל עומד לפני סיומו. משה, מנהיגם של ישראל, יודע שימיו ספורים אך בטרם תעלה נשמתו לשמים מוטלת עליו משימה חשובה: "נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים אחר תיאסף אל עמיך" - לאחר שהמדיינים גרמו לעם ישראל להיצמד לבעל פעור ובעקבות כך מתו במגיפה עשרים וארבע אלף איש מבני ישראל, וידעו שהכוונה הזדונית לכל זה הייתה אצל בנות מדיין ולא מצד בנות מואב שהיו אלה שהתחילו בכך, ולכן היה עניין לנקום דווקא במדיין. מלחמה אחרונה זו של משה לא הייתה בתחום הכיבושים של גבולות ישראל אלא הייתה זו מלחמת עונשים. התורה, שהאריכה רבות במלחמות הכיבוש של ישראל, מצאה מקום להרחיב גם במבצע ארוך זה מפני שראתה בו חשיבות כפי שראתה במחיית עמלק. כשיצאו ישראל ממצרים תקף עמלק את ישראל ללא כל סיבה, כאשר עם ישראל היה "עייף וייגע" ולכן זכה לשתי פרשיות שמצוות את מחיית זכרו, וכאן, כשהמדיינים גרמו לישראל לאבדות קשות בנפש בעורמה רבה וללא כל התגרות מצד ישראל, הם חייבים לבוא על עונשם. ה' מכוון את ישראל על ידי משה שעם שכל מטרתו לגרום רע לישראל ללא עוול בכפו, עליו להיענש. לאחר העונש שישראל נותנים למדיינים עובר משה למאבק פנים חברתי - ישראלי. פונים אליו שני שבטים, ראובן וגד, ומבקשים ממנו להישאר בצד המזרחי של הירדן ולהתמקם בנחלתם שם. משה לא מקבל את בקשתם ואף כועס על כך. חשובה לו האחדות של כל העם בשעת מאבק, בשעת מלחמה: "ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה" - בשעת לחימה על כל ישראל להיות ביחד, ללא קולות של חולשה. משה פתח בפניהם נאום חריף כדי שיבינו את חשיבות העניין ומביא אותם לקבל תנאים חדשים בטרם יתיישבו בצד זה של הירדן. הם קיבלו על עצמם להוביל ולצאת בראש המערכה על כיבוש הארץ והמלחמות הבאות בדרך, ורק לאחר שתכבש כל הארץ וכל השבטים ינחלו את נחלתם ישובו אל עבר הצד המזרחי של הירדן. במהלך הדין ודברים עם מה הצטרפו אליהם חצי שבט מנשה וגם הם קיבלו את התנאים האלה. בפרשה זו, לקראת סיום חומש במדבר, מחבר משה בין הצורך להעניש עם שמרע לישראל ובין הצורך שעל ישראל להיות כאיש אחד. כאגרוף קמוץ שלא נפתח ומתפרד. משה,כמנהיג, ידע בכוחו המיוחד לאורך כל הדרך וגם עכשיו, להחליש ולהשתיק את הקולות שיכולים להביא לחולשה פנימית. דווקא בשעות קשות אלה שעם ישראל עומד מול אויב אכזר שרוצה ברעתנו בלבד, עלינו לדעת לא לתת לקולות שליליים להשפיע על לבבנו ועל יכולתנו ומטרתנו ולדבוק בקיום מסירות הנפש שלנו לחיות ולגור בארץ ישראל. תודות : לצחי מיכאלי אתר "חוויית השבוע שלי" : http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/ ובנוסף, נישא תפילה לשמירתם וחזרתם של כל חיילי צה"ל בשלום! ולחברנו ומכרנו אשר בכל גזרות האש השונות, ליבנו איתכם ומקווים שתדעו במהרה ימים שקטים! שבת שלום ומבורך! לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם