אדם המצווה ועושה גדול יותר
מזה שאינו מצווה ועושה ("ילקוט
הגרשני")
אתה אף פעם לא יודע מה יש לך
בבית עד שאתה מתחיל את הניקיונות של פסח.
"גם אדם שחרצו בשמים את
גזר דינו לרעה, ח"ו, יכול לבטל את גזר הדין, אם יענה 'אמן יהא שמיה רבא', בכל
כח כוונתו". (ב'היכלות רבתי')
" כהן גדול שלבש בגדי כהן הדיוט, עבודתו
פסולה". כי אסור לאדם גדול ל"שחק" בענווה יתירה. )ספרי(
כל
אלמנה ויתום לא תענון... והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים" (כב, כא-כג( )קול דודי דופק, לר' שלום שבדרון זצ"ל(
מעשה בגבאי בעיירה, איש נכבד,
בעל בעמיו, שבא פעם לראדין, אל הכהן הגדול ה״חפץ חיים״ זצ״ל. כשנכנס בדחילו ורחימו
אל הקודש פנימה, אמר לו ה״חפץ חיים״ בזעף: ״אינני רוצה להביט על פניך כלל! צא
מביתי!״ והוא גורש מביתו בבושת פנים.
היהודי נבהל לשמע הדברים, ולא
הבין מדוע קיבל יחס שכזה , נגש אליו ושאל: ״רבי, מה עשיתי, על מה ולמה
גורשתי?״ השיב לו ה״חפץ חיים: ״אשם הנך בכך ששלושה מיליון יהודים נחנקים, נאנקים,
ומובלים לכפירה תחת שלטון הבולשביקים ! ובכל שאר הצרות הרעות הגדולות - אתה האשם בהן!!״
חיל ורעדה אחזו ביהודי בשומעו אשמה כה נוראה יוצאת מפי כהן גדול. תמה ושאל: ״איך
אומר עלי הרב שעשיתי, חס ושלום, דבר
שיגרום לצרות הללו? הלא לא זו בלבד שלא עשיתי בזה כלום, ולא סייעתי חלילה לרעה,
אלא אף אני מתאנח ובוכה כל הימים, כמו כל היהודים, על כך!״ נענה ה״חפץ חיים״ ואמר:
״אכן, עכשיו אתה בוכה, אבל מה עשית בעבר? כלום גם אז בכית?! תרענן את זיכרונך,
והזכר שלפני שנים רבות אתה היית גבאי של תלמוד התורה בעיירה פלונית, והיה שם ילד
יתום מאביו. היה זה ילד שובב שהיה קשה לסבול את תעלוליו. כשפקע כוח הסבלנות שלכם,
שקלתם והכרעתם להרחיקו. בך הייתה תלויה ההכרעה, ואתה הוא זה שפסקת שיגרשו אותו
מתלמוד התורה ! זוכר אתה מה היה שמו של הילד? לייבל'ה טרוצקי!
וכיוון שגירשתם אותו מתלמוד התורה, לקחה אותו אמו, ורשמה אותו לבית הספר של גויים,
ונעשה ממנו אותו ליאון טרוצקי, מנהיג הבולשביקים!!! נו...״,
סיים ה״חפץ חיים״, ״עכשיו תאמר אתה, הלא הוא היה בעל כישרון, ואילו לא הייתם
מגרשים אותו מה״תלמוד תורה״, הוא
היה יכול להיות ראש ישיבה גדול, ולהציל רבים מישראל, ואילו
עכשיו, כשגירשתם אותו שלא כהלכה, נהיה עוכר ישראל. נמצא,
שאתה הוא זה שאשם בכל אותן צרות רבות ורעות, שהמיט
אותו ליאון טרוצקי על שלושה מיליוני יהודים! ועתה, איני
רוצה לראותך! כלך לך מביתי! די
במעשה נורא זה,
ישמע חכם וייזהר שבעתיים על
מעשיו.
החוויה היהודית
