בשעה
טובה ומוצלחת הגענו אל החומש הרביעי הוא חומש "במדבר".
למעשה
עם ישראל בנקודת הזמן הזאת לא נמצא הרבה אחרי יציאת מצרים ולמעט מעמד הר סיני שהם
חוו הם עדיין עם הזיכרונות הקשים ממצרים וחשוב מאוד לגרום לעם ישראל לזקוף מחדש את
קומתו.
אחד
מהגורמים שיכולים לבנות אישיות של עם זה עריכת מפקד בו כל חלקי החברה זוכים לתחושת
חשיבות ראשונית כחלק ממרכיבי העם.
פרשת
"במדבר" הפותחת את החומש עוסקת בכך: "וידבר ה' אל משה במדבר
סיני...שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבותם במספר שמות" -
רש"י בשם המדרש מסביר מדוע נערכת הספירה: "מתוך חיבתן לפניו (לפני
אלוקים) מונה אותם כל שעה. כשיצאו ממצרים מנאן. וכשנפלו בעגל, מנאן לידע מנין
הנותרים. וכשבא להשרות שכינתו עליהם - מנאם" - הספירה הזאת נתנה לעם צורה
ועיצוב אחרי שאיבדו את האישיות הלאומית שלהם כשהיו במצרים. זו ספירה מדויקת
ומחושבת עד האדם האחרון שבכל שבט.
ודווקא
אלוקים שהרי יודע את מניינם הוא זה שמחייב לבצע את המניין אולם הספירה הזאת נעשית
עבור העם, עבור התחושה האישית שלהם כדי שירגישו את הערך העצמי שלהם. "מתוך
חיבתם מנאם" כפי שכתוב במדרש.
כאשר
בני ישראל ערכו מפקדים במדבר הם קיבלו את ההרגשה "שסופרים אותם"
שמתייחסים אליהם. שיש להם כל אחד מהם ערך וייחוד.
הם
ראו בהתעניינות בהם מעלה חשובה מאוד שהביאה אותם להשתחרר לאט לאט מהעבדות ששנות
העבדות הטמיעו בהם.
אלא
שציווי הספירה הוא מיוחד, לא נאמר סתם לספור אלא: "שאו את ראש בני
ישראל" - והרמב"ן כותב: "ואין לשון שאו אלא לשון גדולה" -
הספירה הזאת תביא את העם להרים את הראש, לזקוף קומה, ולהגיע לתחושת ערך עצמי שהיא
כה חשובה כעם שמתהווה.
הספירה
הזאת הייתה קשורה ישירות למשפחות שבתוך השבטים עצמם. כשהיו עבדים הם היו למעשה
נעדרי משפחות במובן המקובל של המושג וכעת הם בונים מחדש את התאים המשפחתיים שלהם והם זקוקים לרוממות
המשמעות של המשפחה פנימה.
שבת
שלום ומבורך!
חוויית
השבוע שלי
תודות
: לצחי מיכאלי
לע"נ
יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו
במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.
טובה,מוצלחת,במדבר,הר
סיני,זיכרונות,מפקד,ספירה,עגל,מונה,תחושה,להשתחרר,גדולה,השבטים,המשפחה,
