אומר הרמח"ל: אם בעולם הזה, שהוא חולף,
אתה לא יכול לראות איך החבר שלך מצליח יותר ממך, איך יש לו מרצדס ולך יש פיג'ו...
אז איך תוכל לראות אותו מעליך בעולם הבא?! העולם הזה מקסימום 120 שנה, וגם אם יש
לו יותר ממך, תמיד הגלגל יכול להתהפך, אבל העולם הבא זה לנצח נצחים!!! שם אי אפשר
להפוך את הגלגל!!! כל אחד נכווה מחופתו של חברו – רק מלראות
את החבר שלך תהיה לך כוויה.
אחרי שגמר סעודתו שמע רבי חיים
מצאנז שאחד האנשים שעמדו לידו הרים קולו באמרו: הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד. נענה לו
רבי חיים: אדם הנחשב בעינו הוא לכלום, מאומה לא יחסר לו, כי לכלום לא חסר כלום.
אמר רשב"י:
שאילו היה בהר סיני היה מבקש שיתנו לאדם שני פיות, אחד לתורה, ואחד לדברים האחרים,
אלא מפני שחשש אילו היו לנו שני פיות, היו יכולים לקלקל את שניהם בלשון-הרע
(ירושלמי(
"והוא אשה וכו'". והוא גימטריה 18 , רמז למה
שנאמר במסכת אבות "בן שמונה עשרה לחופה" (בעל הטורים
"השבת היא מקור הברכה" (אפריון שלמה, גיליון 246)
"שבת היא" כי היא נראית
כנקבה, אבל באמת היא "מקור הברכה", היא זו שמשפיעה ולכן היא זכר.
בירוחם ישנו מפעל שמייצר בקבוקי
זכוכית – פיניציה. אחד המנהלים הבכירים שם, יהודה שמו, מנהל
את המפעל כבר 12 שנים,
כשמעליו יש רק בוס אחד. שנים שהכול הולך חלק, עד שיום אחד יהודה הסתכסך עם הבוס שלו.
אמנם הבוס לא יכול לפטר אותו, אבל הוא אמר לו: "יהודה בשבתות לך הביתה, אני
לא רוצה לראות אותך בזווית של העיניים שלי גם ב 'יום המנוחה'... טוב, יהודה שהיה רגיל לעבוד בשבת הפך להיות משועמם... מה יש לעשות כבר בירוחם ביום שבת?! יהודה התחיל להיכנס לבתי כנסיות, והוא נמשך כפרפרים אחרי
האור... אחרי שבוע וחצי הוא חזר בתשובה!
יהודה מגיע לעבודה עם כיפה וציציות,
והמנהל שלו, 'שונא ישראל' למהדרין, ראה אותו כך ואמר: "מה זה פה? נהיית לי
דתי?! יהודה, משבוע הבא אתה מגיע לעבוד בשבת !". יהודה אומר לו: "תשמע,
חזרתי בתשובה, זה לא שייך שאני אעבוד בשבת...". " זה לא מעניין אותי", שאג המנהל, "יש לך חוזה
ובחוזה שלך כתוב שאתה עובד 7 ימים בשבוע... אם אתה לא מגיע לעבודה, אתה תגיע לבית משפט לענייני עבודה"!
טוב, יהודה הולך עם הצד החזק, ובמקום
להגיע לעבוד בשבת, הוא מגיע לבית המשפט. השופט שואל אותו: "יהודה, מה יש לך לומר, אתה חתמת
לעבוד בשבת?". ענה לו יהודה: "תשמע, חתמתי בתור
חילוני, לא התחייבתי שלא לחזור בתשובה... כתוב בתורה לשמור שבת, אז אני שומר!". אמר לו השופט: "קיבלתי, אני מסכים איתך. אבל אתה גם
מסכים שמפעל שעובד בשבת צריך הנהלה. אם אתה לא יכול לשמש כמנהל, תתפטר מתפקידך
כמנהל. הבוס שלך ימשיך להעסיק אותך בכל תפקיד, רק לא בתפקיד הנהלה" . "בסדר,
אני מסכים", אמר יהודה. נו, ומה עשה אותו רשע מרושע...? ביום ראשון, מול כל צוות העובדים של המפעל, הוא מכנס אסיפה
ומודיע: "מהיום יהודה הוא לא המנהל כאן, אלא הוא המנקה של המפעל... במקום בלאנק של המפעל, אתה תקבל מטאטא וכף אשפה, ובכל פעם
שיהיו שברי זכוכיות, אתה תגיע לנקות...!". יהודה המסכן עמד בביזיונות שבוע וחצי וזה לא היה קל ...
יום
רביעי, תקלה במפעל, קו הייצור המרכזי שובת. הביאו טכנאים, עוד יום ועוד יום והמפעל כבר מושבת חמישה ימים... יום שני שלאחר מכן, מגיע מנכ"ל טמפו בכבודו ובעצמו
מחיפה עד לירוחם לבדוק מה עושים... ההפסדים עצומים! אבל יהודה בכלל לא דואג, הוא מסתובב עם מטאטא וחיוך על
הפנים, איזה מזל שהוא לא המנהל... אין לו דאגות! המנכ"ל פונה ליהודה ואומר לו: "תגיד לי יהודה מה
אתה מבסוט?! מה אתה מחויך? אתה לא רואה שאנחנו לא מתפקדים, אין לנו בקבוקים כבר חמישה ימים... אתה לא מתבייש?!". אמר לו יהודה: "שאני אתבייש?! תתביישו לכם אתם! 12 שנים
אני מנהל במפעל, ואתם בגלל ה 'שנאת ישראל' שלכם הפכתם אותי למנקה... להפוך מנהל
למנקה, זה דבר שלא נשמע כמותו בהיסטוריה!". הדברים פעלו, והמנכ"ל ביקש לשוחח עם יהודה. המנכ"ל אומר לו:
אנחנו מתנצלים, אתה חוזר להיות מנהל עם כל הזכויות של ההנהלה, ואתה לא צריך לעבוד
בשבת. אבל תגיש ידיים בבקשה, ותעזור לנו לפתור את הבעיה.
חמישה ימים מהנדסים מנסים להפעיל את
המכונה... יהודה, שהיה בעברו מהנדס חשמל, ניגש לטפל
במכונה, ותוך 22 דקות המכונה חזרה לפעול כבתחילה! הכל מוסרט!!! השבת רק נראית כמושפעת, זה נראה כאילו היא צריכה שיעזרו לה
ממקום אחר, אבל האמת היא שלא רק שהיא משפיעה, אלא היא המקור לכל ההשפעות כולם...
היא מקור הברכה!
החוויה היהודית
