נקודה שבועית, פרשת השבוע "פינחס" ה'תשע"ו
בפרשת השבוע שלנו,
פרשת "פינחס", מפרטת התורה את
קורבנות הציבור שחייבים להקריב אותם במועדים קבועים בשנה.
זו רשימה ארוכה ומפורטת לגבי כל מועד ומועד.
הקורבן הראשון הוא קורבן התמיד שמקריבים אותו מידי יום ביומו ועליו כבר הצטוו בני ישראל בחומש שמות: "וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה ליום תמיד".
שאר הקורבנות הם המוספים שמקריבים אותם בשבתות ובראשי חודשים ובמועדים וזה בנוסף לקורבן התמיד.
מהפרשה שלנו עולות שתי שאלות: הראשונה היא מדוע התורה חוזרת שוב כאן על קורבן התמיד אם כבר ציוותה עליו?, השאלה השנייה היא למה נכתבו דווקא כאן קורבנות המוסף ולא בחומש ויקרא עם כל שאר דיני הקורבנות?
הרמב"ן נוגע בשאלות האלה בפירושו כאן וגם בספר ויקרא, ולפי דעתו נאמרה פרשת המוספים דווקא פה אחרי פרשיית חלוקת הארץ, מפני שבמדבר לא הקריבו את קורבן המוסף, ולא התחייבו בנסכים ועכשיו התורה מצווה להשלים את תורת הקורבנות שיקריבו שיגיעו לארץ: תמידים, מוספים, מנחתם ונסכיהם. והתחיל בפרשה שלנו דווקא בקורבן התמיד כדי שיהיה הכול מסודר בפרשה אחת.
מכאן אפשר ללמוד לעצמנו שיש חשיבות גדולה לסדר של דברים. למיקום. לתזמון של דברים בחיים באופן כללי ואופן פרטי.
שבת שלום ומבורך!
חוויית
השבוע שלי
תודות : לצחי
מיכאלי
לע"נ
יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר
שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה