חוויית השבוע שלי,פרשת השבוע,"שמות",ה'תשע"ו

נקודה שבועית, פרשת השבוע "שמות" ה'תשע"ו

בשעה טובה סיימנו את חומש "בראשית", חומש המשפחה, ואנו מתחילים את חומש "שמות", חומש העם.

כבר בפרשה שלנו, כשמתגלה המצב הקשה בו שרוי עם ישראל, בוחר ה' במשה כמנהיגם הראשון של עם ישראל.

לאור זאת זוכה משה להיות בין הבודדים בתנ"ך שהכתוב מתאר את תהליך לידתם כולל החודשים הראשונים של חייו.

בהמשך דואגת התורה לספר לנו שמשה היה מגמגם, או כלשונה: "כבד פה וכבד לשון": "בי ה', לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך, כי כבד פה וכבד לשון אנכי" - משה רואה במום שבו מכשול גדול לקראת המנהיגות ומעלה טענה זו בפני ה'. הוא חושב, באופן טבעי יש לומר, שכמנהיג עליו להיות אדם שצריך לסחוף אחריו את ההמון, להיות כריזמטי,  לגרום גם להם וגם כמובן לפרעה (שצריך "להשתכנע" ולשחרר אותם) להתפעל מיכולותיו הדיבוריות, אך בשעה שהוא אינו מסוגל לומר משפטים שלמים באופן רצוף הוא אינו רואה איך יוכל לעשות זאת ומבקש לשחררו מהתפקיד.

אלוקים בוחר מיד לענות לו: "מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש...הלא אנכי ה'" - על פי מדרש רבה לפסוק זה, מודיע ה' למשה שהוא לעולם לא יבריא ממגבלה זו ותמיד יגמגם ועדיין עליו ללכת ולהילחם למען העם מול פרעה, שהרי אם היה רוצה ה' היה דואג שיבריא מזה, אך ה' בוחר לעשות נס דרך משה שדבריו יהיו נכונים ונשמעים.

עולה רק השאלה, למה בכל זאת ה' לא דואג להבריא את משה על מנת שדבריו יהיו עוד יותר ברורים, הרי הוא זה ששם פה לאדם?

אלא שעלינו לדעת שתורת ישראל דורשת מאיתנו להסיר כל סממן חיצוני מהאישיות של הגואל.

שהרי אם יהיה משה כל כך "מושלם" ובלי כל מום או מגבלה יאמרו כולם שהלך העם ופרעה אחרי הקסמים שמוציא פיו בזכות כושר הביטוי שלו וכך הוא כובש את לב כולם.

דווקא המום הזה של משה, הוא הוא הגרעין והעומק של שליחותו. הגמגום והכבדות הם חותם האמת של דבריו. הם מראים ומוכיחים שדבריו הם דברי אמת שבאים מעומק הלב והשכל ולא הצגה מהפה ולחוץ.

משה משמיע בפני כולם דברים שקופים ופשוטים בלי הצגות צבעוניות מסביב.

זהו הכח הפנימי והאמיתי של משה.

 

שבת שלום ומבורך!

 

 

תודות : לצחי מכאלי

 

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

 

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

 

 

 

אמרי שפר י"ח טבת ה'תשע"ו

 

אנשים שבילדותם לא היו כשרונים במיוחד השקיעו ועמלו וסופם שצמחו לתלמידי חכמים מופלגים.

 

     עולם הפוך הוא עולמנו: את ספרי התורה נוהגים האנשים לנשק בידיהם, ואילו נדרים הם נודרים בפה, אך אינם משלמים. עליהם לעשות להפך – לנשק את ספרי התורה בפה ואת הנדרים לשלם בידיים. (מלבי"ם)

 

     ''עומדים צפופים ומשתחוים רווחים'' - כאשר שני בני הזוג עומדים כל אחד על דעתו, נעשה הבית צפוף להם אך כאשר משתחוים האחד לרעהו, הופך הבית ל'' מרווח''.

 

     עיקר מלחמת האדם עם יצרו בדמיונות והרהורים שבלב והמוח (הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין)

 

·        50 חרדים גילו כי אינם יהודים כלל (נעמה גרין)

·         

·             בחורה חרדית בת 20 פנתה לאחרונה לבית הדין הרבני בנתניה, כחלק מהליך רשמי לפני נישואין. הבחורה, בת לאם גיורת, התבקשה להגיש את מסמכי הוריה, אך כאשר ראו הרבנים את מסמכי האם - נתקלו בדבר מה שאינו ברור להם. הם החליטו לפנות עם המסמכים לרבנות הראשית לישראל, על מנת להבין את תוקפם.

     הרב אלון ארביב, המזכיר הראשי של בית הדין, פנה לרבנות הראשית על מנת שיבדקו את מסמכיה של הנערה. הרב ארביב נדהם מתשובתה של הרבנות הראשית: "בית הדין שגייר אינו מוסמך לגייר. האישור שהוגש אינו בר תוקף ואינו מוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל". על פי תשובתה של הרבנות הראשית, הנערה אינה יהודיה כיוון שאימה גוירה בבית דין שאינו מוסמך לגייר.

     בית הדין נוכח לתדהמתו כי משפחה חרדית שלמה אינה יהודיה, כיוון שהיהדות נקבעת על פי האם, וכיוון שגיורה של האם לא נעשה כהלכה, היא וכל צאצאיה אינם נחשבים יהודיים. זהו אסון משפחתי של 50 איש שחשך עליהם עולמם.

     הידיעה המסעירה הועברה למשפחה, שהגיעה נסערת לבית הדין. הטרגדיה גדולה יותר כיוון שלמשפחה ילדים נשואים, אשר ילדיהם גם הם הינם בחזקת גויים. בית הדין ערך בירור מעמיק נוסף על מנת להתיר את אם המשפחה, וכל בני המשפחה טבלו ביום מרוכז, במסגרת גיור מזורז. 

     מקרה מצמרר זה מעיד כאלף עדים עד כמה חשובה השמירה על כללי ההלכה היהודית על כל פרטיהם

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

 

 

אמרי שפר י"ז טבת ה'תשע"ו

 

בפיוט 'לכה דודי' נאמר: 'שמור וזכור בדיבור אחד'. יש לפרש זאת כך:  בכל דיבור ודיבור שהאדם מוציא מפיו, עליו לזכור ולשמור את ה'אחד', את הקב"ה" (בעל התניא)

 

     גודל הצלחתך נמדדת בעוצמה של רצונך, בגודל חלומותיך, וכיצד אתה מתמודד עם אכזבות לאורך הדרך...

 

     "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" (דברים ד,לט). כאשר תדע כי "ה' הוא האלוקים", מכאן ואילך "אין עוד" – אין לך עוד צורך לדעת שום דבר בעולם. (רבי אהרון מקרלין)

 

     עולם הפוך: הגר''י גלינסקי זצ''ל היה אומר: אם תביט על חותמת מלמטה, הכל נראה הפוך, אולם אם תחתום תראה שזה ישר, כך מבטינו על החיים מלמטה הכל נראה הפוך אולם אם נשכיל להבין שהכל מלמעלה, הכל יראה ישר. ועל אותו ענין על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל זהו משום שאתה מעמיד את עצמך מול הרב, אם תעמוד לצידו תבין שהימין ימין.

 

חלון בית החולים (אברהם אבינו גיליון 320)

     שני אנשים חלקו חדר בבית החולים. אחד האנשים הורשה לשבת במיטתו במשך שעה בכל יום, כדי לנקז את הנוזלים מריאותיו. מיטתו הייתה מוצבת ליד החלון היחידי בחדר. האדם השני נאלץ לשכב במיטתו במשך כל היום, ללא יכולת לקום. שני הגברים דיברו ביניהם שעות על גבי שעות. הם דיברו על המשפחות שלהם, על העבודה שלהם, על בית הכנסת בו התפללו, מה עשו בצבא. בכל פעם כאשר האדם שליד החלון הורשה לשבת, הוא העביר את הזמן על ידי תיאור של כל המראות הנראים מהחלון לחברו לחדר.

     האדם במיטה השנייה חיכה בכל יום, לשעה בה עולמו הורחב ונמלא בצבעים ובחיים המתוארים על ידי חברו שליד החלון. החלון השקיף על פארק ירוק עם אגם יפהפה, ברווזים וברבורים שטים במים בשעה שילדים משחקים בתופסת ומחבואים. האדם שליד החלון תיאר את שראה והאדם במיטה השנייה עצם את עיניו והפליג בדמיונו אל הפארק שטוף השמש.

     בוקר אחד האחות הגיעה לחדרם של החברים ומצאה את גופתו של החבר במיטה שליד החלון. הוא נפטר בשלווה בשנתו. האחות קראה לעובדי בית החולים כדי שיפנו את גופת הנפטר. לאחר זמן מה, ביקש החבר שנשאר לבדו לעבור למיטה שליד החלון. האחות הסכימה, והעבירה אותו אל המיטה הנכספת. האיש התרומם אט אט והביט לראשונה מחלון החדר. המראה היחידי אותו ראה, היה של קיר לבנים ריק. החולה קרא לאחות ושאל אותה מה לדעתה גרם לחברו לתאר דברים נפלאים כל כך. האחות ענתה לו כי ידידו היה עיוור, וכלל לא יכל לראות את שמחוץ לחלון. ואז הוסיפה ואמרה אולי הוא רק רצה לעודד אותך. מוסר השכל: יש אושר בלתי נדלה בגרימת אושר לאחרים, למרות המצב בו אנו נמצאים. צרת רבים חצי נחמה, אך שמחת רבים מוכפלת פי כמה.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

אמרי שפר ט"ז טבת ה'תשע"ו

 

אם יש קושיות, עונים לך: בוא תעלה ונסביר הכל. אבל אם אין לך קושיות,  משאירים אותך כאן"... לא כדאי להקשות קושיות. 

     הגאון רבי מיכאל כהן , רבה של פולדא היה אומר: העולם אומרים שאי אפשר לעשות חור בקיר עם הראש, ואני אומר שהרבה פעמים צריך לדעת שהקיר אינו קיר !

     הסטמאר רבי זצ"ל אמר פעם: אנו מברכים "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא נפשות רבות וחסרונן, על כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי" פתח בנפשות וסיים בנפש?! תמוה.  הקב"ה ברא הרבה גויים, עולם שלם - "בורא נפשות רבות". לצורך מה? "להחיות בהם נפש כל חי" - בשביל היהודי - לצורך הנפש כל חי. "אתם קרויים אדם", כל עם ישראל הם נפש אחת, אבל הגויים נקראים נפשות

חינוך אמיתי

     סיפר רב מאזור המרכז, כי בצעירותו היה מוסר שיעור בגמרא מידי יום משעה 5:00 עד שעה 7:00 בערב בעיר בת ים. אחד ממשתתפי השיעור, היה מקפיד לבוא כל יום בזמן, וקנה במיוחד גמרא לשיעור, והיה מביאה עמו יום יום מביתו. אך למרבה הפלא, לא יאוחר מ-5 דקות מתחילת השיעור, כבר היה מתנמנם ונרדם עד סוף השיעור.

     לאחר שנשנה הדבר על עצמו יום אחר יום, למעלה מחודש ימים, אמר לו הרב, שמע נא ידידי, למה לך להטריח את עצמך אחר יום עבודה מייגע ומעייף לבוא לשיעור, האם לא עדיף שתישאר בבית ותנוח על מיטתך, במקום להצטער כך ולהירדם על השולחן?! ענה לו אותו יהודי: דע לך כבוד הרב, כי עובד אני קשה כל היום, וחוזר מהעבודה בשעה 4:00 אחר הצהריים, טועם משהו, בקושי רואה את ילדי, וכבר אני צריך לצאת לשיעור. ילדי אומרים לי, אבא! הישאר איתנו, אנחנו רוצים שתהיה איתנו, בקושי אנחנו רואים אותך, ואני אומר להם: "בני! כל היום עבדתי קשה, ולא זכיתי ללמוד תורה, לפחות עכשיו הולך אני ללמוד תורה". לכן, אף על פי שאני ישן בשיעור, בכל זאת - עצם הדבר שבני רואים שאבא הולך ללמוד תורה, אף שהוא עייף וקשה לו, בכך מרוויח אני כי נחקקים בליבותיהם אהבה עצומה וחשק וערך ללימוד התורה. מספר הרב, כי באמת זכה אב זה וכל בניו יצאו עוסקים בתורה ואוהבים תורה באמת.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

 

אמרי שפר ט"ו טבת ה'תשע"ו

 

אדם מוכן לעזור למי שבמצוקה, אבל אם לשני טוב והוא נמצא ברווחה כלכלית - בשום פנים ואופן לא מוכנים.

 

     אילו העץ לא היה נותן את עצמו לברזל (ממנו עושים כת לגרזן), הרי שלא היו יכולים לכרות אותו...

 

     אין אדם מכיר טובה על דבר שנראה לו טבעי ומובן מאליו.

 

     גדרות טובות מסייעות ליחסי שכנות טובים. ((פתגם אנגלי)))(

 

חיים של ניסים (שיחת השבוע גליון 1437)

     קרוב לשלושים שנה משמש ניסים קינן כתב 'קול ישראל' בדרום. הוא מלווה את כל האירועים, רואה את ההתרחשויות מקרוב ומעביר את הקולות מהשטח. בימים האלה הוא מתרוצץ במוקדי נפילות הרקטות בדרום ואין לו הגדרה למתרחש אלא נס: "אני לא מתבייש להגיד – כל מה שקורה במבצע הזה הוא נס אחד גדול. אין מקרה, יש נס". קינן מוסיף ואומר: "מי שאינו מאמין בניסים, מוזמן לבוא לדרום. רק לפני יממה נחת טיל על קרווילה בבאר-שבע. הוא פירק את כל הבית ופיזר אלף כדוריות מוות מסביב. בפנים שהתה קשישה בת 86, והיא חולצה מתוך ההריסות במצב קל. בשניות שקדמו לפיצוץ היא אמרה תהילים. זה בלתי-נתפס".

שדרן וחזן

     קינן מוערך מאוד בעולם התקשורת, ואף זכה לפרסי הוקרה: פרס רשות השידור ופרס ירושלים. קולו נהפך לפסקול של הדרום. הוא מתגורר בבאר-שבע, אב לשלושה ילדים. בעודנו מדברים איתו שטף העדכונים זורם למכשיר הסלולרי שלו. עוד עדכון על נפילה, יירוט, פגיעה ברכבים, או שרֵפה שפרצה.

     העבודה האינטנסיבית שלו נגדעת בבת אחת, בערב שבת. "אני שומר על השבת כהלכתה", אומר קינן. קולו לא נשמע ברדיו במהלך השבת, אבל הוא נשמע במקום אחר: "במשך שנים אני עובר לפני העמוד בבית-הכנסת שאני מתפלל בו, 'רינת מרים' בבאר-שבע, וגם קורא בתורה". ואיך מקבלים זאת ברדיו? שאלנו. "זה תמיד היה ככה", הוא משיב. "הם מכבדים את הקפדתי על שמירת השבת".

לסיים את המלאכה

     קינן מדבר בנחרצות: "פעם אחת ולתמיד צריך לסיים את הסאגה הזאת. שרון עשה טעות ראשונה כשניתק את היהודים מרצועת עזה, אלא שהוא לא התנתק ממש. אחרי שאחרון היהודים יצא היה צריך להפסיק את החשמל לרצועת עזה. לא כצעד מעניש, אלא לבצע פשוט התנתקות מלאה. גם לא לספק מים."הם האויבים שלנו. גם היום, בשעת מלחמה, אנחנו ממשיכים לספק להם משאיות של מוצרים אין-ספור. זה אבסורד. הכול הולך לחמאס. אנחנו אשמים בכל הסבבים הללו. היה צריך להפסיק את זה מזמן".

קולות גם בעזה

     פעמים רבות הביע קינן בשידור את צערו על שלא סיימו את המבצעים הקודמים. במהלך אחד השידורים ב'עמוד ענן', כמו כדי להמחיש את דבריו, שיגר חמאס עשר רקטות לבאר-שבע. "לפתע שמעתי פיצוץ אדיר", הוא משחזר. "ראיתי פטריית עשן מול עיניי. הבנתי שהטיל נחת אצל השכנים. עזבתי מיד את המיקרופון ורצתי כדי לנסות ולהציל חיים. לתדהמתי ולמרבה הנס, הטיל נפל על הממ"ד שאותו סיימו לבנות שעתיים קודם לכן! חייה של המשפחה – ניצלו".

     על אף כל הקושי, קינן טוען כי כל התושבים דורשים שהממשלה תסיים את המלאכה. "למרות הסבל, כולם מוכנים להמשיך ולתת גב למבצע – אבל שהסיפור הזה ייגמר אחת ולתמיד. אני שומע קולות גם מקרב תושבי עזה שמתבטאים בחריפות על החורבן שחמאס המיט עליהם. אחד מהם אמר: 'המזון שלנו מגיע מישראל, ואנחנו משיבים להם ברקטות'"

 

 

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

 

 

אמרי שפר י"ג טבת ה'תשע"ו

 

אדם שרוצה לחיות חיי מנוחה ושלווה עליו לנהוג סבלנות רבה. הוא נדרש לכוף את גבו ולהתעלם ממעשי עוול רבים. עליו לראות מעשים שליליים ולשתוק. (רבי בונם מפשיסחה)

 

      אהבה אמיתית זאת אשר מעוררת את האדם להעניק לחברו עזרה.

 

"     אם אשמע בת-קול מן השמים שמחר יבוא משיח צדקנו – לא אאמין, שהרי עלינו לחכות לו שיבוא היום ולא לדחות למחר" (רבי יצחק מסקווירה(

 

     דרכי ה' נסתרות,  לא כל מה שנראה לך טוב זה באמת וכן להיפך.

 

     הכל לטובה- גם אם אין הטובה נראית היא תעלה ותצמח לאחר זמן.

 

     חולשת אנוש גורמת לכך,  שניצחון ואמת אינם יכולים לדור תמיד בכפיפה אחת. לכן , אם אתה חייב תמיד לנצח לא תוכל תמיד להיות צודק.

 

     חזק - כשמסיימים החומש אומרים "חזק" ראשי תיבות חרישה זריעה קצירה.  להזכירנו שהלומד ואינו חוזר דומה לחורש וזורע ואינו קוצר. ועל כן לעולם בכל לימוד יחרוש - ילמד, ויזרע - ויחזור על תלמודו שיהיה זרוע בלבו, ואז יזכה לקצור - יראה ברכה בלימודו.

 

     יהודי אחד התלונן בפני רבי אברהם הזקן מסלונים זצ''ל" "חזרתי בתשובה אך איני מרגיש שינוי כלשהו לטובה. מה יהיה עלי?"  השיבו רבי אברהם: "אדם שנכנס לבוץ ומבקש לצאת, פוסע בבוץ בעמל רב.  הפסיעה השנייה אינה טובה מקודמתה. שוב נתקעת רגלו ברפש.  ואף על פי כן אין עמלו לשווא. הולך ומתקרב הוא לחוף מבטחים.

 

חייבים לשלם (בספר "עלינו לשבח" הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט''א)

     הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט''א מספר: "כאשר ישבתי ביום שישי אחד בביתו של גיסי הגר''ח" קנייבסקי, הגיע מכתב מאישה המתגוררת בארה''ב, ובו היא מספרת שקמה משנתה מבועתת כולה כתוצאה מחלום שחלמה .

     ויהי בחלומה, והנה מתגלה אליה אדם הדור פנים, לבוש חלוק לבן ובידו תיק אינני לא רופא ולא עורך דין, אמר לה, אני מוהל [וציין את שמו המלא] וברצוני להודיעך שלפני שנים קראו לי לערוך ברית מילה לאחיך. למרות שהוצאות הדרך היו גדולות מאוד, הסכמתי כמובן לבוא ולמול את האח, אבל לא שילמו לי על כך, ובאתי עתה לתבוע את המגיע לי.

     כנראה שיש אנשים מיוחדים עם זכויות לא רגילות הגורמות לכך שעוד בחיי חיותם יבואו משמים ויזכירו להם את ענין חובותיהם כדי למנוע מהם את הצער הנורא והעונש הקשה לחזור שנית לעולם הזה ולפרוע את כל חובותיהם, אך מדוע להגיע למצב כזה? מדוע שלא נקפיד לשלם את חובותינו בזמן? כמה אנשים מתקשרים ממקום העבודה בלי אישור מהמעסיק? כמה אנשים מצלמים במקום עבודתם ולוקחים ציוד משרדי בלי נטילת רשות מהממונה? כמה פועלים מאחרים לעבודה ולא מודיעים זאת בסוף החודש? כמה אנשים מזמינים בעל מקצוע ומורטים לו את עצביו עד שישלמו לו כמו שנקבע מראש! כמה אנשים לוקחים הלוואות ומתחייבים להשיבן בזמן אך המרחק מהדיבורים למעשים הוא כמרחק שמים וארץ ? וכי אין דין ואין דיין, וכי כל אין מעשה ומחשבה נרשמים בשמים? אך גם אדם שנכשל בדברים אלו וכגון אלו, יכול לחזור בתשובה שלימה ולהתחיל בדרך חדשה, להשיב את הגזלות ולמחוק עוונותיו, לפייס את הנגזל  ולבקש את סליחתו, כך נרבה בזכויות ונזכה לשפע טובה וברכה, ישועה והצלחה, שמירה, וגאולה שלמה.

 

"ח"י ח"י יודך..." (הגאון רבי זושא הורוויץ שליט"א רב קהילות החסידים באלעד)

     המעשה שלפנינו סופר מכלי ראשון על ידי הגאון רבי זושא הורוויץ שליט"א רב קהילות החסידים באלעד, בכנס שהתקיים לרכזי בני אמונים בהיכלי הישיבות הק' בחודש מנחם אב תשע''ד:

     מצבה העגום של העיירה אודותיה נסוב סיפורנו, לא היה שונה בהרבה ממצבם של עיירות רבות בסביבתה. בתקופה שקדמה לשואה הנוראהשהכחידה את יהדות אירופה. פשה נגע החילוניות בארצות אירופה והפיל חללים הרבה בקרב שלומי אמוני ישראל. רבים היו המקרים בהם דרו בבית אחד הורים וזקנים בעלי אמונה תמימה, בצוותא חדא עם בניהם ונכדיהם שסרו מן הדרך, כאשר עיניהם רואות וכלות.

     בעת שהחלה חמת המציק להציף את יבשת אירופה בדם, הלך ההבדל והיטשטש, כאשר כל יהודי באשר הוא הפך באבחת רגע למטרה נוחה לרדיפה, לעינויים ולהרג. מיליוני יהודים החלו לנדוד ממקומם אל הלא נודע, כאשר רובם הגדול נרצח באכזריות בידי הצורר ושלוחיו, רבים מאותם יהודים טועים שבו לאמונתם באותם ימים קשים, וכאשר השיבו נפשם לבורא הייתה היא כבר מזוככת וטהורה מייסורי גוף ונפש.

     כעבור חמש שנים מאז החלה המלחמה, שוב לא ניתן היה להכיר את מה שפעם היה מרכז היהדות העולמי. מתוך מאות קהילות מפוארות נותרו אך מתי מעט, אחד מעיר ושניים ממשפחה. הנשארים ניסו לאסוף את שבריהם ולבנות את חייהם מחדש הארץ הספוגה בדם יהודי אינה חפצה בהם יותר, על אדמת אבותיהם, אולם עד מהרה התברר כי סדרת פוגרומים אכזרית בהם נרצחו מאות יהודים משארית הפליטה, הבהירה לנותרים - אין לכם מה לחפש כאן יותר! תוך שנים מועטות נעזבה הארץ מרוב בניה, מהם עשו דרכם לארצות הגולה ומהם מסרו נפשם במטרה להשתקע בארץ הקודש.

     גם בעיירה אודותיה נסוב סיפורנו היכה המשחית ללא רחם, ומתוך מאות יהודיה נותרו אך מעטים, שלושים וששה יהודים, כולם בני משפחה אחת. המעשה היכה גלים והיה לפלא. רבים ביקשו להבין במה זכתה אותה משפחה, אולם התעלומה נותרה ללא מענה.

     רק לאחר שנים נודע פתרון התעלומה. אחת מניצולות העיירה אשר הייתה ילדה קטנה בתקופת השואה, גדלה לאחר המלחמה בקיבוץ חילוני מובהק, אך בהגיע עת נישואיה ביקשה שרב בן תורה יהיה נוכח במעמד החופה. באותו מעמד היא סיפרה לנוכחים את סוד הצלת בני משפחתה: בילדותי, סיפרה האשה, ביקרתי בבית סבתי שהייתה אשה שומרת מצוות, והנה צדו עיני פתק ישן ובלה מזוקן המונח על מדף הספרים. במשובת ילדות נטלתי את הפתק וקראתי את תוכנו שהסתכם בשני משפטים: "לנכדיי ולילדיי היקרים, דעו לכם כי אם רצונכם להינצל מכל צרה וצוקה עליכם להשתדל לומר בכל יום את ברכות השחר, ולהקפיד שיהיה מי שיאמר אחריהן אמן". פתק זה היה בעצם הסוד הפרטי של משפחתנו. כל בני משפחתי שניצולו, היו מאלו שקיבלו על עצמם לקיים את דברי הסבתא סיימה הילדה לשעבר את סיפורה, הם לא היו שומרי מצוות כלל אך זכות אמירת ברכות השחר ועניית אמן אחריהן עמדו להם ברבות המים להינצל, ממש כפי שהבטיחה הסבתא הצדקת.

     והראיה, הוסיפה: שלושים ושש הוא מניינם של ח"י ברכות השחר ושל ח"י האמנים שאחריהן.

 

 

 

ואכן היצר הרע אורב לנו מיום לידתנו ע"י התשוקות והתאוות השונות, אשר אפשר להסיטן לכיוון החיובי או לכיוון השלילי, ולכל אחד ניתנת בחירה בדרך הטובה או הרעה, ולכן במלחמת היצר צריך ראשית כל לגרשו בחרב מקרבנו וכשהצלחנו במשימה להמשיך ולירות בו מרחוק חיצים לבל יהין להתקרב אלינו להחטיאנו.

 

מה ההבדל בין תפילה [תפילת שמונה עשרה, שחרית, מנחה, ערבית] לבקשה אישית [תפילה במילים שלנו]?

 

ישנו הבדל בין חרב לבין קשת. לירות חץ בעזרת הקשת צריך מומחיות גדולה כדי להצליח לפגוע במטרה, לעומת זאת חרב כל אחד יכול לפצוע בעזרתה מחמת החדות שבה.

 

תפילת שמונה עשרה (שתיקנו אנשי כנסת הגדולה) היא כחרב, עוצמתה גדולה וכוחה רב לפעול ישועות רבות גם ללא כוונה רבה, וכן גם איש פשוט שמתפלל, תפילתו בוקעת רקיעים ופועלת למען ישועתו. אך בקשה פרטית היא כקשת, כדי שהתפילה תפגע במטרה ותתקבל צריך כוונה רבה מעומק הלב, וכן ככל שהמבקש יותר צדיק הסיכויים עולים שהתפילה תפעל את פעולתה.

 

אחים יקרים! כולנו זקוקים כל הזמן לסיוע משמים בכל תחומי החיים כגון: בריאות, פרנסה, הצלחה וכו'. חובתנו להתחזק בתפילת שמונה עשרה אשר עוצמתה עולה לאין ערוך על פני בקשה פרטית שלנו.

 

בעז"ה תפילותינו יבקעו את שערי השמים ויתקבלו ברצון לפני כסא הכבוד.

 

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/