אמרי שפר ט"ז אלול ה'תשע"ז

אנו מבקשים שנהיה "לראש" הם ראשי התיבות: לעשות רצון אבינו שבשמים. בשעה זו בעיצומו של יום הדין אנו מכריזים: אבינו מלכנו כל חפצינו הוא לעשות רצונך!...    בפרשתנו (כי תבוא) כתובות 98 קללות וגם עוד שתים גם כל חלי וכל מכה ביחד 100 , כנגד זה תקנו חז"ל 100 ברכות שיתגברו על הקללות.  ייתן ה' שתכלה שנה וקללותיה, ובגלל זה קורים אותן לפני ראש השנה. ומוסיף התוספות שצריך להפסיק בפרשה אחרת כגון ניצבים, שלא לכנס מהקללות לראש השנה.      הפסוק "אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי" – עומד לו יהודי מבוהל בין שני ההרים, מסתכל הוא מצד אחד על הר העבירות שעבר – "יצר הרע נדמה לו כהר" והוא מתייאש. ומצד שני מתבונן הוא על "הר ה'" – ההר של עבודת ה' נראה לו קשה עד מאוד להעפלה. עומד הוא נבוך בין שניהם, והוא זועק: 'מאין יבוא עזרי'?! והתשובה באה: "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ" – לא נאמר "אשר עשה שמים וארץ" כי אם "עושה" – בכל יום, "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". הבורא מנחמו: יהודי יקר שלי, בראתי לך מנגנון של התחדשות תמידית כדי שתוכל תמיד להתחיל מחדש      הרב מבריסק זי"ע , היה יושב ואומר תהילים בכל השעות הפנויות בראש השנה. שאלוהו תלמידיו "מדוע הרב לא לומד ?" ענה ואמר: הרי אמרנו בסליחות "כדלים וכרשים דפקנו דלתיך", והפשט הוא, כי בראש השנה כל אחד דומה למי שפשט את הרגל, דנים אותו על שנה חדשה, אין לו שום דבר אצלו, שום דבר לא נשאר לו מהשנה שעברה, בראש השנה צריכים לחדש את הפספורט, את הבריאות, הפרנסה, את הנחת מהילדים, וביום כזה אסור לבטל דקה, ולכן בחרתי לומר תהילים, כי בלימוד אני צריך להפסיק מידי פעם בכדי לקום ולהוציא ספר, ודבר זה לוקח לי זמן והרי בראש השנה כל שנייה חשובה כנצח, לכן בחרתי לומר תהילים ברצף, ללא הפוגה כלשהי! וצדקה תציל ממות         סיפר רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, נכנס לביתי גביר מפורסם וכך מספר לי: לפני שנים באו אלי שליחי מצוה ובקשוני לתרום לנישואיה של כלה יתומה שמשפחתה נמצאת במצב קשה, השתכנעתי, ולקחתי על עצמי את כל הוצאות החתונה, בהגיע יום החתונה נסעתי להשתתף בשמחה ולפתע ניגש אלי אחד מזקני ירושלים ואומר לי,  הייתה לך זכות לתרום לכלה יתומה זו וברצוני לספר לך על ההיסטוריה של משפחה זו;      הם היו עשירים מאד וביתם פתוח לרווחה, אך במשך שנים לא התברכו בילדים, והנה כשהגיע הגאון מטשיבין זצ"ל לארץ, ניגש אבי המשפחה לבקש את ברכתו של הרב לזכות בזרע של קיימא. "אני מוכן לברך אותך", אמר הגאון "אך דע לך שאם ברצונך להתברך בבנים ייקחו ממך את העשירות, לא תוכל לזכות בשני הדברים גם יחד". הבעל השיב מיד שהוא מוותר על העשירות, ושאיפתו היחידה היא לזכות בבנים, ואכן הגאון מטשיבין ברכו, ולתקופת השנה נולד לו הילד הראשון,  ולאחר מכן השני והשלישי והרביעי, ובלי עין הרע הברכה נתקיימה ונולדו לו 13 ילדים, כמובן שגם הברכה השנייה נתקיימה והוא ירד מנכסיו, ונותר בחוסר כל. אותו גביר שהגיע אל הרב זילברשטיין מספר, שבשלב זה פנה אלי אותו זקן ירושלמי ואמר לי - הכלה הזאת שנישאת עתה בזכותך,  היא הילדה ה-13 של ההורים הללו שקבלו את ילדיהם בדרך נס ומי יודע איזה זכות יש לך, ואילו דברים טובים מזמינים לך מן השמים.      לא עבר זמן רב ודבריו של אותו זקן התגלו כנבואה ממש, לאחר כמה שנים מחתונת היתומה, ממשיך הגביר לספר, תקפה אותי המחלה הנוראה רח"ל, והחילותי בסבב נדודים בחו"ל כדי לעבור ניתוחים, הניתוח הצליח,  אך כעבור שנה התגלו בגופי גרורות מהמחלה, ומצבי הפך להיות קשה יותר. כאשר הגעתי לארץ להתייעץ עם הרב פירר - יו"ר "עזרא ומרפא", הוא יעץ לי לטוס לחו"ל ולהינתח שנית אצל רופא מסוים, הפעם הציע הרב פירר לשלוח את אחד מהמתנדבים בארגון שלו, שילווה אותי ויסייע לי בבית החולים בחו"ל. בהגיע יום הטיסה, בדרכינו לשדה התעופה, שאלתי את המלווה איך קוראים לו, והוא השיב לי, וכמה תדהמה אחזה אותי כשהוא מספר לי: אני אחיו של החתן שנישא לכלה היתומה שזכית לסייע לה בחתונתה, והבנתי מיד ששיגרו לי רמז מהשמים, שאצא בשלום מהמחלה בזכות המצווה שעשיתי.  והנה, מסיים הגביר את סיפורו עברו שנים מהניתוח, וב"ה אני בריא ושלם, ואין לי ספק שזכות מצות הכנסת הכלה - שנדבתי בעין יפה לכלה היתומה - עמדה לזכותי ונשארתי בחיים בריא לחלוטין, ועל כגון זה נאמר: "וצדקה תציל ממות".

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 http://dosanova.co.il/

נקודה שבועית, פרשת השבוע "כי תבוא" ה'תשע"ו

 נקודה שבועית, פרשת השבוע "כי תבוא" ה'תשע"ו

במשך עשרים ושבע הפרקים הראשונים של חומש "דברים" נושא משה נאום ארוך וחשוב לעם ישראל. זהו נאום חייו שבסיומו כידוע ייאסף גם משה על אבותיו בטרם יכנס עם ישראל לארצו.
בנאומו הגדול לאורך החומש קורא משה לעם ישראל להקים בארץ אליה הם עתידים להיכנס חברת מופת עברית שתהיה אור לגויים בכלל ושתדע לנהל את עצמה כראוי על הצד הטוב ביותר בפרט.
רגע לפני סיום נאומו משה "ממלכד" את עצמו במודע. הוא כובל את עצמו בהבטחות שהוא כבן אדם לא יכול לקיימן מפני שהם פשוט רק בידי ה': "והיה אם שמוע תשמע בקול ה'... ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך...יצו ה' איתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידיך" - משה נוהג כמנהיג עם ביטחון עצמי גבוה מאוד. הוא אינו מדבר על הבטחות של עולם הבא שלכאורה אין הוכחות אנושיות על קיומם, אלא דווקא מדבר על הבטחות שהפירעון שלהם יהיה בעולם הזה. כאן ועכשיו.
הוא למעשה אומר לעם ישראל שהם מוזמנים "לנסות" אותו שאם אכן יתקיימו הדברים היו אלה דברי אלוקים חיים ואם לא זו תהיה הוכחה הפוכה שהכול הוא בדה מעצמו.
הוא ממשיך ומבטיח להם כלכלה לאומית חזקה, עוצמה צבאית, שלוות נפש ואיכות חיים, בריאות על כל גווניה ועוד וכל זה בתמורה לשמירת המצוות על ידי כלל האומה.
משה הלך על כל הקופה מבחינתו והוא צדק בכך, שהרי אם לא הוגשמו כל אלה הייתה קמה צעקה גדולה בקרב העם ומנהיגיו וההדים לכך היו עד ימנו.
באותה המידה מגיש משה גם תסריט הפוך של קללות קשות ביותר על עם ישראל באם לא יקיימו את המצוות כפי שהצטוו, וגם כאן משה מדבר על הבטחות שיקרו בעולם הזה שלנו ולא אי שם בעולם הבא.
ההיסטוריה של תולדות עמנו על כל דורותיה מוכיחה עד רמת דיוק את הגשמת הדברים לכאן ולכאן וכיצד המציאות התאימה את עצמה למילים הקשות שהושמעו מפי משה.
שנזכה תמיד לראות ולקבל אך ורק את הברכות!

שבת שלום ומבורך!

תודות : לצחי מיכאלי

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

נאום ארוך,ייאסף,יכנס,חברת מופת,אור לגויים,ממלכד,כובל,צעקה גדולה,כלכלה,קללות,ברכות,בעולם הבא,

נקודה שבועית פרשת השבוע בחוקותי

השבת בעזרת ה' נסיים את חומש "ויקרא" כאשר נקרא את הפרשה החותמת את החומש השלישי, היא פרשת "בחוקותי".

בחציה הראשון של הפרשה אנו קוראים את החלק המפורסם שלה בו נאמר לעם ישראל אלו ברכות יחולו עליהם אם וכאשר יעמדו בתנאי הברית עם ה' ויקיימו את מה שציווה אותם ה' ומצד שני הם שומעים שאותן ברכות יהפכו לקללות אם לא יעמדו באותם הצווים.

ה' ממש מפרט להם את הברכות והטובות שהם יכולים לזכות בהם: פוריות הארץ, שלום עם האויבים, ריבוי הצאצאים והשראת השכינה בעם כולו.

לאחר מכן מפרט להם ה' את הקללות שהם עלולים לקבל, אולם סדר הקללות נאמר מהקל אל הכבד: בריאות, בצורת, חיות רעות, מלחמה מלווה במגפות ורעב וגלות.

המיוחד בכל מה שכתוב בחלק זה של הפרשה שהוא תלוי בכל עם ישראל כולו. 

חייבת להתקיים ערבות שלימה בין כל חלקי העם כדי ליצור את התנאים לזכות בברכות מה'.

כתוב במסכת סנהדרין "כל ישראל ערבין זה לזה"  ואותה ערבות באה  לידי ביטוי בקיום כל המצוות והחוקים שיש לעם ישראל ומצד שני כשהתורה מלמדת את המצוות אחת אחרי השניה היא מזכירה את העונש האישי של כל אחד ואחד מישראל.

מכאן אנו לומדים שכאשר התורה מפרטת לנו איסורים היא מטילה באופן אישי אחריות אישית על כל אחד ואחד ואת העונש על כך, אולם בפרשת הברכות והקללות שיש בפרשה שלנו, התורה פונה לכלל עם ישראל,באחריות קבוצתית של כולם ביחד. אין בפרשה הזאת איזכור  לגמול בצורת עולם הבא.

זוהי אחריות כלל ישראלית!

לאדם מעגלים רחבים סביבו ותמיד מוטלת עליו אחריות. כלפי משפחתו הקרובה והרחוקה, כלפי חבריו הקרובים והרחוקים, כלפי שכניו, כלפי עמיתיו לעבודה, כלפי קהילתו, כלפי החברה והסביבה שברחוב וכלפי כל העולם כולו.

על כולנו מוטלת אחריות לקיום תקין,ראוי ובריא של העולם. שנזכה אכן להיות כלי לשליחותנו בעולם הזה.

שבת שלום ומבורך!

תודות : לצחי מיכאלי

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם