אמרי שפר ג' כסלו ה'תשע"ט

אין ספק שתמימות מעלה נשגבה היא, אבל אין לה ערך אצל הרמאים ...

     בפסוקים הללו מובאים שבע פעולות והם: ויצא, וילך, ויפגע, וילן, וייקח, וישם, וישכב. והפעולה השמינית היא ויחלום... והנה ה' ניצב עליו.  וזה בא ללמדנו (באר הפרשה) כי האדם בעולם הזה חושב שהוא זה שפועל בכל שבעים שנות חייו בעולם. הוא חושב שהוא יוצא, הולך, פוגע, לוקח וכו'...  אבל באחרית ימיו, לפני יציאת נשמתו, האדם מבין שהכול היה בסך הכול חלום ודמיון ואת הכול עשה הקב"ה.

     "וייקח מאבני המקום וישם מראשותיו", גם האבנים בבית צריכות להיות טהורות, האבנים - הצלחות והשולחן, זה האבן אשר שמתי מצבה יהיה בית א-לקים - האבנים הרהיטים הכול צריכים לשמש בית א-לקים.

     חלום הסולם מלמדנו על הקשר בין שמים לארץ. עלינו להיות מעורבים בין הבריות בחיים הארציים ועם זאת לעבוד על המידות ולנהוג בדרך התורה.

הצלה מפלאה (פניני עין חמד, עלון 706)

     להלן סיפור מופלא, המעובד מתוך 'אביהם של ישראל', ויש בו כדי ללמדנו על חשיבות העובדה, שהאדם יהיה מקושר לצדיק:

     "הנשמה שלי קשורה למרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל. לכן הייתי רגיל להגיע אליו לבית המדרש וליהנות מזיוו למרות שמוצאי מבני עדות אשכנז. הקדושה והתורה הן כנראה מעל החילוקים הגלותיים הללו.

     כשבני הגיע לגיל שבע, הוא ביקש להצטרף אליי ולראות את פני הצדיק שתמיד אני מספר עליו בבית, ואני מצידי שמחתי לקחת אותו לראות את פני הרב. באנו למניין, שבו מתפלל הרב וישבנו בסוף בית המדרש. בסוף התפילה הרב הצביע על בני וסימן לו להתקרב אליו. הילד בן השבע התקרב לרב, והיה שם אדם מבוגר, שחשב ואולי קיווה, שהרב קורא לו. בדרכם לרב פנה המבוגר אל הבן שלי ואמר לו: "זוז, ילד, הרב קרא לי!". הבן התווכח איתו ואמר: "מה פתאום, הרב קרא לי". אבל, בכל זאת האדם המבוגר עקף אותו והגיע אל הרב.

     הרב דיבר עם אותו אדם למשך מספר דקות, בנחת, כאילו באמת התכוון לקרוא לו, ואחר כך סימן לבן שלי לגשת אליו. כשהילד הגיע, אמר לו הרב: "באמת קראתי לך, אבל לא יפה להתווכח כך עם אדם מבוגר". הרב המשיך ודיבר איתו למשך דקות ספורות, ואחר כך הבן חזר והתיישב לידי. שאלתי אותו: "מה אמר לך הרב?". הייתי מסוקרן מאוד לדעת, מה יש לרב לדבר עם ילד בן שבע, במיוחד שזאת הפעם הראשונה, שבה הוא רואה אותו. אבל בני לא השיב, ורק אמר בשפתיים חתומות: "בבוא היום תדע". לא הפצרתי בו למרות סקרנותי הגדולה.

     חלפו שנתיים מאותו מאורע, והנה בני קם בבוקר ואומר: "אבא, היום תיזהר מתאונה חזיתית!". ניסיתי להבין, על מה הילד מדבר, אבל הבנתי ממנו, שהוא מעדיף, שלא אוסיף לשאול. שמרתי את הדבר בליבי, וכך במהלך כל היום, תוך כדי נסיעה חשבתי על הדברים, אבל דבר לא קרה. בכל פעם שחלפה מולי מכונית, נכנסתי לדריכות מסוימת, אבל ב"ה, הכול היה בסדר גמור. חשבתי, כי כנראה חלם הוא חלום ולכן הזהיר אותי. אולם, חלומות שווא ידברו והסחתי את דעתי מכל העניין. בדרך לביתי,

     בסוף היום, יצאתי מחניה והנה מולי נוסע סמיטריילר במהירות גדולה. מיד נזכרתי, במה שאמר לי בני, נסעתי במהירות אחורה חזרה לתוך החניה וניצלתי בנס, כי משאית הענק הזאת כמעט שפשפה את הרכב שלי. מזל גדול היה לי, שהבן שלי הזהיר אותי ושמתי לב, כי אם לא הייתי חוזר במהירות לחניה, לא הייתי בין החיים

     היום.כשהגעתי הביתה סיפרתי לבני, מה שקרה, ושאלתי אותו, כיצד ידע להזהיר אותי. בני חייך ואמר: "זוכר את הפעם הראשונה שהגעתי איתך לבית המדרש של הרב? זוכר, שהוא קרא לי והמתיק איתי סוד? ובכן, הרב הזהיר אותי לשמור עליך, והלילה הוא בא אליי בחלום ואמר לי להזהיר אותך, כפי שהזהרתי".

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 http://dosanova.co.il/

נקודה שבועית פרשת "אמור" ה'תשע"ח

אנו חיים בעולם מאוד הישגי ותחרותי.

רוצים תמיד להגיע לתוצאות. להצלחות. לכבוש יעדים ולהגיע אליהם הכי מהר שאפשר.

בפרשת השבוע שלנו, פרשת "אמור", אנו קוראים על מצווה כזאת בה אנו נדרשים להגיע ליעד מאוד מסוים ולא רק זאת אלא שעלינו להיות סבלניים וגם לספור מידי יום עד שנגיע לסיום התהליך: מצוות ספירת העומר.

אנו נקראים לספור את כל הימים החל מיד אחרי חג ראשון של פסח ועד חג השבועות, חג מתן תורה.

וכך במשך שבעה שבועות אנו סופרים יום יום בברכה על כל ספירה יומית.

בספירה אנו מדגישים שחלף בחיינו עוד יום מהספירה אך עדיין לא הגענו אל היעד הסופי ולכן מחר נספור שוב.

שאיפתנו להגיע ליום מתן תורה שהיא הייתה ועודנה משאת נפשנו ולכן ביום זה מפסיקים לספור ולא ממשיכים הלאה כי הגענו אל יעדנו.

בעזרת המצווה הזו אנו לומדים להיות סבלניים בתהליך, אנו מבינים שיש בכל דבר כמו פה הדרגתיות, אנחנו לומדים שיש צורך כמו בכל עניין שעושים בחיים בהתמדה ודבקות בדרך שהרי מי שמפסיד יום אחד שלם בספירה לא יכול להמשיך לספור בברכה.

בספירה ההדרגתית הזו אנו מביעים את ההשתוקקות שלנו לחג מתן תורה בו זכינו לקבל את הלוחות הראשונים.

על לוחות אלה כתבה התורה: "והמכתב מכתב אלוקים הוא חרות על הלוחות", ואמרו חז"ל על כך: "חרות בלוחות - אל תקרא חרות אלא חירות" - ברגע שישראל קיבלו את התורה הם נכנסו לעידן שכולו חירות וחופש: מייצר הרע, מהגלויות, ממלאך המוות, מהייסורים". 

שנזכה להגיע לחירות שכזאת, אישית ולאומית.

שבת שלום ומבורך!

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 http://dosanova.co.il/

השקעה היום בילדי המחר

החברה הישראלית מפולגת ושסועה, הפער בין חלקים שונים של הציבור הישראלי הולך וגדל - בין דתיים לחילוניים, בין עשירים ועניים, בין עולים חדשים וילידי הארץ. קוטביות זו משפיעה על הדור הצעיר ובפרט על הילדים המשתייכים למשפחות מצוקה ומשפחות עולים החיים בריכוזי אוכלוסיה המתקשה לתפקד בחיי היומיום. בשנים האחרונות אנו עדים לבעיה חמורה של ריחוק משייכות וזהות יהודית וציונית בקרב בני הנוער והחברה הישראלית, עובדה המכרסמת רבות בהשתייכות הלאומית של רבים מהם ומובילה לזלזול בכבוד האדם. קיים צימאון משווע למידע אודות השורשים היהודיים, מנהגים ומסורת וערכים יהודיים בקרב צעירים ומבוגרים כאחד. אנו, ב"החוויה היהודית" שמנו לנו למטרה להעמיק את הקשר של ילדי המועדוניות למורשת ישראל ולערכי היהדות, בזיקה לאהבת העם והארץ, להעניק להם את החוליות החסרות במרקם הידע הקיים אצלם ובכך לתרום למניעת אלימות ומניעת נשירה ממערכות החינוך ולהשתלבות טובה בחברה הישראלית. בזכות הפעילות של "החוויה היהודית" במועדוניות, הפכו נושאי הזהות היהודית והציונית בכלל ו"חוויית השבוע שלי" בפרט, לחלק אינטגראלי מתוכנית ההדרכה במועדוניות. הפרויקט משלב העצמה אישית של המדריכות ותרומה לילדים. המדריכות במועדוניות מקבלות הנחיה והשתלמויות והן שותפות מלאות להעברת הפעילויות השונות לילדים, תוך שימוש בחומרי לימוד שאנו מספקים למועדוניות כמו: העלון השבועי "חוויית השבוע שלי", המופק ע"י "החוויה היהודית" (הכולל מידע בנושאי "פרשת השבוע" והאקטואליה שלהם בימינו, נושאים נבחרים מ"פרקי אבות", חידונים ושעשועונים נושאי פרסים ועוד), ובחומרי עזר נוספים שהן מקבלות מהמנחות בהשתלמויות ומהרכזות המבקרות במועדוניות. ההשתלמויות מקיפות קשת רחבה של נושאים כמו: סיפורי המקרא, בין אדם לחברו, אהבת העם והארץ, חגים ומועדים, אחדות ישראל, נושאים אקטואליים ועוד. העצמה אישית: כישורי הדרכה, הכרת העצמי ושיפור במיומנויות אישיות, קשרים בינאישיים, מיומנויות חברתיות במועדונית ועוד. הדבר יוצר שיתוף ואינטגרציה, וקירבה לנושאי דת ומסורת ויחס חם למורשת היהודית והציונית, ללא כל הרגשת ריחוק הן מצד המדריכות והן מצד הילדים המודרכים. הילדים מקבלים את הרכזות שלנו בשמחה ונהנים לקבל את ההדרכה בנושאים הנ"ל. הם משתפים פעולה ונלהבים להשתתף ולהביע עצמם. אנו מקבלים תגובות נלהבות מצד המדריכות, המספרות שהעיסוק בנושאים הנ"ל תורם רבות להפנמת הרגלים ומיומנויות חברתיות חשובות ובעקבות כך לשיפור האקלים הקבוצתי, תורם למניעת אלימות ומשרה אווירה יותר רגועה. המדריכות מקבלות אף הן תגובות דומות מהמחנכות של הילדים בבתיה"ס השונים, על שהילדים שחוו כישלונות לא מעטים, מפגינים ידע בתחומים הנ"ל והדבר מזמן להם הצלחות ותורם רבות להעלאת הדימוי העצמי והמוטיבציה הלימודית שלהם, לשיפור ניכר בהתנהגותם ולהשתלבותם הטובה בחברת הילדים בכיתתם. הצלחת החינוך מתבטאת בעם ערכי יותר. ההשקעה בחינוך המושתתת על ערכי המורשת היהודית בדור הצעיר יתן את אותותיו בעתיד ויתרום רבות לגיבוש, תרומה לקהילה והעצמה חברתית בדורות ההמשך. האם נוכל להעריך היום את התרומה החשובה הזאת לטווח ארוך? אנו עושים ככל יכולתנו לזרוע היום זרעים רבים ככל האפשר. מי יודע מתי ינבטו ויוציאו פרי. אנו משוכנעים שההשקעה היום תיתן אותותיה בדור המחר. "החוויה היהודית" - אתר: www.h-y1.coi.co.il נותרו 2 תקנים פנויים לשנה"ל ה'תשע"ה לתפקידי הדרכה . בעלות מוטיבציה גבוהה לתרומה לקהילה וכישורים אומנותיים (נגינה, ציור, משחק), לגרעין המוסיקלי מוזמנות לפנות, לשם תיאום פגישת היכרות וראיון התאמה, לטל': 04-8450235 או בדוא"ל: hamidrasha@walla.com ולציין בנושא: ש"ל ב"החוויה היהודית".