'' אל תפחד להגיד את מה שאתה חושב, אבל תחכה כמה רגעים לפני שאתה עושה
את זה "
בספר 'אבני שלמה' מסופר, כי המשגיח רבי שלמה ולבה זצ"ל לא נתן
לבני הישיבה לצאת להלוויות של כמה מגדולי ישראל [מלבד של הגאון רבי יחזקאל
לוינשטיין זצ"ל, שאמר שמכיוון שהיה ממש רבו, אם כן הוא רבי של הישיבה וצריכים
כולם ללכת [ ונימק זאת
בכך שהוא קיבל מרבותיו כיצד לפתוח ישיבה , אבל
כיצד לסגור ישיבה - לא קיבל .
בס' כסף הקדשים (חו"מ ס' ס"ו) כתב, שיש לדיין להקדים דין
שלום בית לפני דיני ממונות וזכר לדבר: בנו ערים לטפכם ואח"כ גדרות לצאנכם,
לפי שצער העדר שלום בית גדול מצער שבדיני ממונות .
העני בפתו היבשה מסוגל להיות בעל תאווה , כמו העשיר בסעודתו השמנה.
המוהל
והשוורים (סיפורי
צדיקים, עלון 280)
פעם נכנס אחד
מחסידי הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זיע"א (יומא דהילולא כ"ה
תשרי) אל הרבי. שמו היה ר' ברוך והוא היה סוחר שוורים. אמר ר' ברוך: "רבי,
אני סוחר שוורים , ולאחרונה הוזל מאד שער
השוורים, ולי יש שוורים רבים למכירה. מה אעשה? הרי צפוי לי הפסד גדול במכירתם . שהרבי ייתן
לי עצה וברכה לבל אפסיד את כספי". שאל אותו הצדיק: "האם עוסק אתה לעיתים
באיזו מצווה מיוחדת? השיב הסוחר: "אכן כן, אני מוהל". המשיך הרבי ושאל:
"ומה אתה עושה אם לפעמים יורד חלילה הרבה דם מהנימול לאחר המילה? "ענה
ר' ברוך: "יש לי תרופות כאלה וכאלה" ופירט באילו תרופות הוא משתמש. שמע
רבי לוי יצחק את דבריו ואמר לו: "אני אתן לך עשב מסוים, ואם יקרה חלילה שיקשה
לעצור את הדימום, שים את העשב במקום הפצע ובעזרת השם יתברך הכול יתרפא מיד".
שאל הסוחר: "ומה אעשה בעניין עסקי השוורים?" השיבו הצדיק: "כבר
אמרתי לך, כשיהיה דם רב מהנימול, תן שם את העשב וב"ה הכול יתרפא מיד ". הסוחר לא שאל
יותר בעניין השוורים, כי האמין שאם הצדיק עונה לו כך בוודאי יש בדבריו גם תשובה
לשאלת השוורים, למרות שלא הבין בדיוק מהי התשובה. הוא יצא מעם הצדיק ופנה לדרכו.
בדרך התעכב ויצא לו
לנוח במלון קטן על אם הדרך, והנה נודע לו כי בנו של בעל המלון אינו מהול . שאלו
הסוחר: "מדוע לא מלת את בנך?" השיבו בעל המלון: "כי בניי הקודמים
מתו מחמת המילה משום דם רב שזב מהם שאי אפשר היה לעצרו". לפתע נזכר הסוחר
בדברי רבו הקדוש רבי לוי יצחק, ואמר לבעל המלון : "כמה מוכן אתה לשלם לי על
עצה בעניין זה?" ענה לו בעל המלון: "אילו הייתי יכול למול את בני ללא
סכנה הייתי מוכן לשלם 400 רובל". אמר הסוחר " אני אמול אותו על
אחריותי ואתן לך עירבון של 400 רובל שהמילה תעבור בשלום אי"ה. ואם יקרה לו
דבר חלילה , אפסיד את
כספי". בעל המלון הסכים אבל התנה תנאי עם סוחר השוורים - שזה האחרון יישאר
בביתו ארבעה שבועות תמימים אחרי המילה, כדי לראות שהילד שלום לו ולא ניזוק מהמילה
חלילה. הסוחר שהיה בטוח בברכת רבו ובעשב שנתן לו, נתרצה והסכים לתנאי. הסוחר מל את
הילד ואכן דם רב זב ממנו ולא עצר. מיד הוציא הסוחר את העשב שנתן לו רבי לוי יצחק
והניח על המקום ומיד פסק הדם וזה נתרפא מיד . בתוך הזמן
שהתעכב במלון, עברו סוחרים והתעכבו אף הם בבית המלון, וסיפרו לסוחר שמחירי השוורים
התייקרו. רצה הסוחר לנסוע ולמכור את שווריו, אבל בעל בית המלון לא הסכים שיסע שהרי
התנו עמו שיישאר ארבעה שבועות תמימים. לאחר מספר ימים באו עוד אורחים ושמעו מהם
ששער השוורים התייקר עוד יותר. כשעברו ארבעת השבועות נפרד הסוחר מבעל המלון ונסע
לדרכו, ואחר כך מכר הסוחר את שווריו ברווח גדול מאד. וזאת בזכות קיום דברי רבו
הצדיק.
החוויה היהודית
