אמרי שפר כ"ב אלול ה'תשע"ח

אכן אדם חייב לתבוע ולדרוש מעצמו רבות ולא להסתפק במה שהשיג, אבל אין זה סותר לכך שחייב להיות מרוצה ושבע רצון ממה שהשיג ... 

    בימינו, ברוב הקהילות, אין הנשים נוהגות לומר את הסליחות, לא הנשים הספרדיות מראש חודש אלול ואילך, ולא הנשים האשכנזיות מהיום הראשון שלפני ראש השנה ואילך.

     בראש השנה וביום הכיפורים אנו מבקשים מהקב"ה שיפתח לנו את כל הדלתות 'שערי אורה, שערי ברכה,  שערי פרנסה טובה, שערי רפואה שלימה וכו' ... והקב"ה אומר לנו 'בני ובנותיי אני מוכן לפתוח לכם את כל הדלתות, אבל אני מבקש מכם שתפתחו בשבילי רק דלת אחת... 'דלת' ר"ת דע לומר תודה וכן דע להודות תמיד. שתדעו להכיר לי טובה ולא להיות כפויי טובה ובכלל זה לקיים את מצוותי ולא לעבור על רצוני. נפתח דלת אחת ונקבל אין סוף דלתות פתוחות. (מתוק מדבש, הרב ברוך בוקרה שליט"א, עלון 174)

     יש לזכור, ילד שרואה את אביו שמקיים את כל המצוות במסירות נפש אבל קשה לו, רוב הסיכויים שבנו לא ילך בדרכו, רק מי שרואה את הוריו שמחים בקיום המצוות, ירצה ללכת בעקבותיהם.

ההלוואה. (ברכי נפשי(

     הסיפור הנוכחי החל כאשר אחד התושבים החרדיים במונסי ניגש לחברו, וביקש ממנו הלוואה גדולה. הוא סיפר שמדי כמה חודשים הוא נוסע לסין כדי להזמין סחורה עבור העסק שלו, ותמיד הוא משלם במזומן, ומקבל מחיר מוזל מאוד.  מחירה של הסחורה שאני רוכש בסין מגיע כל פעם לכמה רבבות דולרים, אמר הסוחר לחברו, וגם הפעם אני זקוק לסכום כזה,  אבל בשל מצבי הכספי הדחוק, אין בכיסי הפעם פרוטה לפרוטה. הוא ביקש מחברו הנאמן שילווה לו את הסכום הזה.

     החבר, שהכיר בו ובנאמנותו, וידע שאפשר לסמוך עליו במאת האחוזים, לא ראה בכך כל בעיה, ואף גילה לסוחר שבשנתיים האחרונות צבר לעצמו סכום כסף גדול לחתונת בתו, המסתכם ברבבות דולרים, ולעת עתה אין לו צורך בהם.  את סכום הכסף הסתיר האיש במרתף ביתו, ולא גילה על כך לאף אחד, אפילו לא לאשתו. הוא ירד עם חברו הסוחר אל המרתף, ניגש אל הפינה שבה החביא את הכסף, וביקש להוציאו.  בהגיעו לשם, נפלטת מפיו זעקת שבר. השקית איננה! הוא מחפש בכל החורים והסדקים, אבל לשווא! הכסף לא נמצא.  הוא עולה, כאחוז-טירוף, אל הבית, ושואל את אשתו האם מישהו היה במרתף בזמן האחרון. אשתו, שלא הבינה מדוע בעלה מבוהל כל כך, השיבה כמסיחה לפי תומה שאכן הייתה לי השבוע עוזרת, והחלטנו להתחיל לנקות את הבית לקראת חג הפסח (האירוע התרחש בחודש אדר). החלטנו שהמקום הראשון הזקוק לניקיון הוא המרתף, ואכן החילונו לנקות שם את כל השטח, ואף פינינו את כל השקיות הישנות, וכל החפצים שאין בהם תועלת. "ולאן השלכתן את הכול?" – שאל הבעל המבוהל. "מה פירוש לאן? לפח האשפה!" – משיבה האישה,  שעדיין אינה מבינה על מה הבהלה הגדולה.

     בשומעו זאת, רץ הבעל במהירות רבה אל ביתן האשפה,  ולשמחתו הוא רואה שהשקיות שפונו מהמרתף עדיין שם. לאחר שחיטט ממושכות בין שקיות האשפה, איתר את השקית עם חבילות הכסף שהייתה מונחת אף היא בפח...  היה זה ביום רביעי. האישה ניקתה את המרתף ביום שני,  והמשאיות של איסוף הזבל במונסי, אוספות את האשפה ביום חמישי! ברגע זה עמד בעל הבית נדהם ומשתאה לנפשו לראות את הנס הגדול שעשה עמו הקב"ה, ואת השכר העצום ששילם לו על רצונו לקיים מצוות הלוואה. שהרי רק בשל הסכמתו לקיים את המצווה באופן מיידי, הזדמן לו לגלות את דבר ניקוי המרתף על ידי אשתו, ואת השלכתה של שקית-המזומנים לפח הזבל.  וכיוון שרצה הקב"ה את מעשיו, עזרו גם בכך שהדבר היה יום אחד לפני שאוספים את האשפה.

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 http://dosanova.co.il/

אמרי שפר א' אלול ה'תשע"ז

אמר הגר"א, שישנם שתי דלתות אחת בלב השמים ואחת בלב האדם... וכאשר לא מקישים בדלת התחתית ולא מרחמים על הבריות נסגרים דלתות השמים ואין את העזרה מלמעלה...

     בשעת צרה אתה ב-'לחץ'. אם תוסיף את ה' לפני הלחץ ואת ה' אחרי הלחץ תקבל 'ה-צלח-ה'. (מתוק מדבש! עלון 104, הרב ברוך בוקרה שליט"א)

     בשעת צרה הדבר הכי חשוב, זה חבר.

     ''בשפה, כמו בחיים, צריך לדעת איפה לשים הדגשים"

דבר אל בני ישראל לאמר בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש" [כג, כד].  (נצוצות).

     ישנו יהודי תלמיד חכם מופלג בשם הרב מרקוביץ שליט"א שהיה לו ישיבה בירושלים, כשהמצב הכלכלי הורע נאלץ ללכת לכתת את רגליו על פתחי נדיבים שיעזרו ויתמכו בישיבתו. הוא נסע לארצות הברית בתקופת בין הזמנים של חודש אב וניסה את מזלו בגיוס כספים, אבל המזל לא האיר לו את פניו ולא הצליח לאסוף הרבה, הוא היה מאוד שבור ומיואש מה עושים?  איך מצילים את הישיבה הקדושה מקריסה?  יום אחד בעודו מהלך ברחובות בורו פארק מהורהר, פגש בחבר ילדות שהיגר לפני שנים לארצות הברית, נתן לו החבר שלום עליכם, מה נשמע? מה אתה עושה כאן? סיפר לו הרב מרקוביץ את כל תלאותיו בארצות הברית ושאל ממנו עצה ותושייה, חשב החבר כמה דקות נענה ואמר,  ישנו גביר אדיר שגר במנהטן שקוראים לו "מיסטר בלז'" הוא גביר בעל לב חם בפרט למוסדות תורה, אם תצליח לקבוע עימו פגישה הוא יתן לך סכום גדול מאד... מי זה מיסטר בלז'? איך אני מגיע אליו? מיסטר בלז' הינו פליט שואה שלאחר המלחמה עלה לארץ ישראל ובהיותו גלמוד שכל משפחתו הוכחדה בשואה, הוא ניסה את מזלו בכל מיני עבודות מזדמנות כדי להתפרנס אבל דרכו לא צלחה ולא ידע לשית עצות בנפשו, עד כדי כך שרצה רח"ל לעזוב את דרכי אבותינו ולהגר לאמריקה. יום אחד סיפר לו אחד מחבריו על האדמו"ר המופלא רבי אהרון מבלז' זי"ע מלאך א-לוקים עלי אדמות גש אליו תספר לו את קשייך וצרותיך ותזכה לברכה וישועה ממנו.  עשה כעצתו ניגש לבקש ברכה מהאדמו"ר מבלז', אמר לו האדמו"ר אם תקבל על עצמך לשמור עול תורה ומצוות בשלמות אני מבטיח לך שתתעשר, על אף שבעקבות המלחמה והניסיונות והקשיים שעבר רופפו מעט את אמונתו באלוקיו הסכים להתחזק ולקבל על עצמו עול תורה ומצוות.

     הוא נסע לארצות הברית החל שולח את ידיו בעסקים עד שתוך תקופה קצרה התעשר מאד רחובות שלימים במנהטן הם שלו כל חודש נכנס לו רק משכירות הבניינים שלו כמה מליוני דולרים וידו פתוחה ורחבה לתמוך בישיבות ומוסדות תורה.  אך דא עקא כדי להשיג אותו צריכים לקבוע פגישה עם המזכיר של המזכיר של המזכיר שלו, כי מיסטר בלז' כ"כ עסוק עד שיש לו שלושה מערכות של מזכירים ומזכירות עד שזוכים להגיע אליו. אבל אתה יודע מה, יש לי חבר שהוא יד ימינו של מיסטר בלז' נקבע פגישה עמו ואם החבר יתרשם ממך, הוא כבר ידאג להכניס אותך ישירות למיסטר בלז'. החבר קבע פגישה עם מזכירו של מיסטר בעלז' ביום חמישי הבעל"ט בשעה תשע בבוקר והבטיח לרב מרקוביץ שהוא יבוא אישית בשעה שמונה עם הרכב שלו לקחת אותו לפגישה שתתרחש במשרדיו המפוארים של מיסטר בלז' שבמנהטן.

     ביום חמישי יצאו לדרך בשעה שמונה בבוקר, והגיעו לבניין המשרדים המפואר ששכן בלב ליבה של מנהטן בשעה עשרה לתשע, הם נכנסו לחניון הבניין, והחבר הוריד את הרב מרקוביץ ליד מעליות הבניין, ואמר לו, שהוא יחפש חנייה ויבוא אחריו, תוך כדי שהרב מרקוביץ יורד מהרכב, נעצר רכב שרד מאחורי הרכב שלהם ומתוכו יצא אדם שהיה לבוש בהידור ופשטות ושניהם הלכו יחד לכיוון המעלית.  תוך כדי הליכה פונה האיש אל הרב מרקוביץ ושואל אותו ביידיש בוקר טוב מה נשמע? יהודי מארץ ישראל?  כן, ענה הרב מרקוביץ. מה אני יכול לעזור לך?... הרב מרקוביץ הגיב, לא שום דבר מיוחד אני מחכה למישהו, ואז הרב מרקוביץ, שומע צפירה חדה, והנה הוא רואה שחברו צופר לו, ולא הבין מה הוא רוצה, הוא חשב אולי הוא רוצה לרמז לו שיעלה לבד במעלית כי מאוחר, אבל הוא מסתכל על השעון והנה יש לו עוד כמה דקות.  ובינתיים האיש הפשוט שלידו שואל, אולי בכל זאת אני יכול לעשות משהו בשבילך אולי תרומה ? אבל הרב מרקוביץ לא יחס לכך חשיבות מה כבר יכול לתת לי האיש הפשוט הזה, ועונה, לא, תודה שום דבר מיוחד...  והחבר ממשיך לצפור ולצפור בכל הכח, והרב מרקוביץ לא קולט מה רוצה ממנו חבירו, תוך כדי כך הגיעה אחת המעליות והאיש הפשוט נבלע בתוכה, החבר יוצא מהרכב במרוצה ניגש להרב מרקוביץ ושואג עליו אתה יודע מי זה היה?  זה היה מיסטר בלז' בכבודו ובעצמו... מה הוא דיבר איתך ? סיפר לו הרב מרקוביץ, שהוא שאל אותו אם הוא יכול לעזור לי? לתת לי תרומה? וסירבתי.  ואז החבר שאג ותפס את ראשו בשתי ידיו וצעק, טיפש אחד יכולת לבקש ממנו כל מה שאתה צריך והוא היה נותן לך , יש לו לב זהב הבעיה רק עד שמגיעים אליו, הרי הוא ראה שאתה מארץ הקודש והציע לך עזרה... למה? למה לא ניצלת את ההזדמנות?...

     כשחזר הרב מרקוביץ לארץ ישראל, היה זה תחילת חודש אלול, הוא נתן דרשה בישיבה וסיפר את הסיפור הזה, סיים ואמר,  מוריי ורבותיי, הנה הקב"ה כל השנה יושב בהיכל מלכותו, בחודש אלול הוא יורד מההיכלות העליונים ויורד אל עבר בניו אהוביו כדי להימצא אליהם שיוכלו לשוב ולהתקרב אליו יתברך, ולמלאות את כל בקשותיהם, ואנחנו, אנחנו לא שמים לב לכך, אנחנו מתעלמים מהאפשרויות העצומות והנשגבות הללו.  ואז תוקעים בשופר כל יום מימי חודש אלול אחר תפילת שחרית, צופרים לנו כדי שאנחנו נשים לב שהנה המלך לידינו מוכן לשמוע אותנו ולתת לנו כל מה שאנחנו מבקשים, אבל אנחנו ברוב טיפשותינו לא קולטים את המסר...  רק אח"כ כשאנחנו מפסידים את ההזדמנות פז הזו, כשהעסק חורק במשך השנה כל אחד וקשייו וניסיונותיו רק אז אנחנו מתחילים להפנים את ההפסד העצום שהמלך היה לידינו והיה שומע אותנו ומוכן לתת לנו הכול, ואנחנו ברוב טיפשותינו הפסדנו את ההזדמנות הזו...  מוריי ורבותיי סיים הרב מרקוביץ את משאו בדמעות וזעק מעומק לבו בואו ונתעורר לבקש מהמלך הקב"ה כעת...  כשהוא נמצא איתנו... נשוב בתשובה שלימה ונזכה לסליחה מחילה וכפרה ולשנה טובה ומתוקה אמן... 

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/