‏הצגת רשומות עם תוויות אילנות סרק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אילנות סרק. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 8 ביוני 2016

אמרי שפר ג' סיון ה'תשע"ו





 אומר ה"חתם סופר" זצ"ל (דרשות). ועל כן מעמידים אילני סרק בבית הכנסת ביו"ט של שבועות, לומר גם אילני סרק יש להם חלק בתורה.


      חציו לד' וחציו לכם, זוהי עבודה לחלק את מהו לד' ומהו לכם.


     המטה אפרים, מביא מנהג שנוהגים לשטוח פרחים ביום הכיפורים, על רצפת בית הכנסת, כדי לקיים את המצוה של ״ואנחנו כורעים ומשתחווים״ לא להשתטח על גבי רצפה, אלא על הפרחים.



     הרה"ק בעל ה"קדושת לוי" זי"ע אמר בראש השנה הקב"ה מלך ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, אבל שבועות הוא אב, ואב שמחל על כבודו מחול.


"ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם "("נר לשולחן שבת" יש"כ להרה"ג ר"ק)
     רבי שלום מרדכי שבדרון, אחיינו של המגיד הנודע, הגאון רבי שלום מרדכי שבדרון היתה לו מסירות נפש גדולה לקיום המצוות בימי המלחמה גורש לסיביר. בחסדי שמים הצליח להביא עמו תפילין. יום יום היה מניחם לפני שיצא לעבודה ביער ומזכה יהודים רבים להניח תפילין. בוקר אחד לא הספיק להניחם, לקחם איתו חשב אמצא זמן לכך, אחפש שעת כושר ומקום להסתתר ולהניח. פתאום באו בריצה יהודים, צועקים אליו בחרדה: 'הצריף שלך בוער, רוץ להציל את חפציך'. הם לא התכוונו לרכוש, כי איזה רכוש היה לבן אדם בסיביר... הם ידעו על התפילין שלו, הצריף נשרף כליל, אך התפילין ניצלו!
     סידור- סידור שנשמר בידי משפחתו עד היום - מיהר לעבודתו. שוב נאלץ לצאת ליער עם התפילין. הכניסם לשקית יחד עם לפתע ראה שאחד משומרי המחנה צועד במהירות אחריו. נבהל אף הוא לרוץ. רבי שלום רץ יותר מהר, פחד שעומד להכותו, והחל לברוח - 'מי יודע מה הוא מתכוון לעשות לי'. השומר החל להענישו, כיון שהיה חלוש כח החייל השיגו. הושיט לו את היה יודע אותו שומר מה יש בשקית... השקית עם התפילין והסידור... באומרו 'נפלה לך חבילה'. לו להחליף את התפילין בתפילין חדשות. לאחר שנים רבות, כאן בארץ ישראל, בני משפחתו הציעו לו רבי שלום לא הסכים, באומרו ברגש רב: "תפילין שהרבה יהודים הניחו אותם במסירות נפש, איני יכול להחליפם!" עד יום מותו הניחם. 

חוויית השבוע שלי

אילנות סרק,שבועות,לחלק,מטה אפרים,פרחים,בית הכנסת,כורעים,משתחווים,מלך,

יום שלישי, 31 במאי 2016

אמרי שפר כ"ד אייר ה'תשע"ו


   את שבתותיי תשמורו " שבתותיי לשון רבים. בשעה שאדם מישראל עושה הבדלה עליו להרגיש מיד את ההארה של השבת הבאה. כך שיהי בידו תמיד שתי שבתות זו היוצאת וזו הנכנסת.    
     הרבי ר' ברוכ'ל ממעזיבוז אמר, אני ירא לפני חג השבועות יותר מראש השנה, כי בראש השנה המשפט הוא על פרנסה, א קוליטש ארויף א קוליטש אראפ, אבל בשבועות הרי נדונים על התורה. )בוצינא דנהורא)
     התוכחה שהתקיימה... - פעם בחג השבועות היה עולם גדול אצל האדמו"ר האמצעי מבאבוב, ביניהם מספר בחורים שנסעו בלא רשות אבותם.  אמר הרבי: "היום התקיים מקרא הכתוב בפרשת התוכחה " ... התפלאו השומעים , תמהו , מה זה !? מה כוונת דברי הרבי ... הסביר הרבי: "כוונתי לפסוק "ואכלתם את בשר בניכם " בפרשת בחוקותי ההורים הכינו בביתם אוכל ליום טוב והבחורים ברחו , ואז אכלו אבותם את בשר בניהם שהכינו בעבורם ליום טוב ..". ("זיכרונות מימי קדם'')
     התורה נתנה לנו בתחילת צאתנו ממצרים, ולא היינו ראויים לזה, להורות שאל יתייאש אדם מחלקו בתורה ואף אם הוא בשפל המדרגה, מכל מקום הריהו כגדול שבגדולים. לכן נוהגים להעמיד אילני סרק, כי גם להם יש תקווה בתורה. וזהו פרוש ברכת "אשר בחר בנו מכל העמים" ולאחר שברר אותנו מן העמים "נתן לנו את תורתו" - לכולם יחד במתנה,   אף למי שאינו ראוי. (דרשות חתם סופר(


גם אני רוצָה חלק בתורה (האמנתי ואדברה ח"ב, במדבר)
'     בנות יש לי ברוך ה', אך לבנים לא זכיתי. בעלי שיחי'  משמש במשרה תורנית באחת הישיבות בארץ וכשאני 'מתלוננת' באוזניו על שאיני יכולה לקיים את 'נשים במאי זכיין' בשלמות, כי אני משלחת רק את בעלי אך לא את בניי ללמוד, הוא אומר לי: 'שלי - שלך, וכל מה שלומדים תלמידי - גם שלך'. אבל אני, מה לעשות, לא הסתפקתי בזה ורציתי לעשות עוד משהו למען התורה. וככה המשכתי לחפש לי זכויות נוספות.
     יום אחד כשחזרתי הביתה, ראיתי שני אברכים מ ה' כולל' הסמוך יוצאים לקיוסק לקנות שתייה ועוגת בוקר.  מיד אמרתי לעצמי: 'הנה לך, שרה, הזכות שחיפשת'. הרי לאברכים האלה, אין כסף מיותר. וגם לא זמן לבזבז. ואם הם יוצאים לקיוסק, סימן שצמאים הם וחסר להם משהו מתוק. אני בטוחה שנשותיהם מציידות אותם בכריכים, אך למה לא באמת שיהיה להם, ללומדי התורה האלה, פינת שתייה חמה ומאפה מסודרת ? למחרת השכם אפיתי פסי שמרים חמים, גדושים בשוקולד. צירפתי מפיות, כוסות קלקר לשתיה חמה, חבילת סוכר,  קופסת נס קפה, אבקת שוקו והורדתי למטה. אחר כך עליתי שוב וסחטתי ערימת תפוזים במסחטה ידנית עד שהצלחתי למלא שני בקבוקי מיץ תפוזים סחוט. קיררתי במקרר, ושוב ירדתי. האברכים כל-כך התלהבו ושמחו, עד שהחלטתי לעשות זאת בקביעות. שעה לפני השעה הרגילה בה תמיד העיר אותי השעון הביולוגי, מעיר אותי עכשיו השעון המעורר. אני קמה, מתפללת, מכניסה עוגות שמרים לתנור ונעמדת לסחוט תפוזים.
     הראש-כולל 'תפס' אותי ביום מן הימים בפתח והודה לי: 'האברכים לומדים ביתר חשק, ודקות יקרות של ביטול תורה בגלל יציאה לקיוסק לחפש משהו קר נחסכו בזכותך. אבל האם זה לא מטריח את הרבנית? לסחוט כל בוקר תפוזים? האברכים ישתו בשמחה גם מיץ מבקבוק קנוי.  הוא התנצל וחש לא בנוח שלא עלה בדעתו להסדיר שתייה קרה לאברכים קודם. אף רצה לממן מכספו את העלות. אך אני ביטלתי את דבריו בכל מכל והסברתי לו שכבר שנים אני מחפשת להוסיף לי זכות וחלק בתורה.  וזה שאני עומדת לסחוט תפוזים, זה כי יש בהם ויטמין  C והרבה בריאות, ואברכים שלומדים תורה במשך שעות רצופות ביום, צריכים כוח. ואת הכוח הזה אני רוצה לתת להם.
     זה סיפורי הקטן על חלקי בתורה ופרסמתי זאת כדי לומר לכל אותן נשים שאולי גם לא יכולות לממש את 'מאי זכיין' מסיבות שונות: אם תרצו, תוכלו לקחת חלק בתורה גם אתן. רק תחפשו סביב ותיכף תמצאו'.

חוויית השבוע שלי