יום ראשון, 10 באפריל 2016

אמרי שפר ג' ניסן ה'תשע"ו


הרה"ק רבי אשר מסטאלין זצוק"ל היה קורא תיגר על חסידים הבאים אל הרבי ומבליטים את מעשיהם הטובים ומסתירים את המעשים הלא טובים, כשאני הייתי בא אל הרבי המתוק שלי (הרה"ק רבי שלמה מקארלין זצוק"ל), הייתי מסתיר את כל הטוב שלי, כי התחת א-לקים הוא לתת שכר ועונש?! אבל את הרע שלי הייתי מראה לו, שכן נאמר ַ נגע צרעת כִּי תהיֶה ְבּאדם ְוהוּבָא אל הכֹּהן - הוא הצדיק, כדי שיתקן אותי.


     וביום השמיני ימול... הפרשה הקודמת מסתיימת: להבדיל בין הטמא ובין הטהור, לכן מתחילה זאת בפרשת מילה:  אישה כי תזריע... וביום השמיני ימול, לרמז, כי מצוות מילה. היא המבדלת בין טמא לטהור ובין ישראל לעמים.  (ספרים)


     חז"ל אומרים שכתוב בפרשה חמש פעמים "זאת תהיה תורת המצורע" כדי לרמוז לנו שמי שמדבר לשון הרע נחשב כמי שעבר על חמישה חומשי תורה.


 ידועים דברי הגר"א באגרתו "בכל רגע שאדם חוסם את פיו, זוכה בשבילו לאור הגנוז שאין מלאך ובריה יכולים לשער".



השתדלות II (באר הפרשה – תזריע)
     בעיר קלם היה איש צדיק מפורסם , ושמו וכינויו רבי לייב חסיד, פעם עמד ר' לייב בתחנת הרכבת. ונעמד יחד עם כל העם בתור – לקנות 'טיקעט'  עבור הרכבת, עבר שם אחד מתלמידי בית קלם, ומשראהו עומד בין ההמון, ניגש אליו ואמר לו, רבי הלא אין זה ראוי לפי כבודכם שתעמדו כאן בינות לכולם, הבא לי את המעות ואני אעמוד במקומך לרכוש את הכרטיס עבורך, נענה רבי לייב ואמר לו , אין בידי כלל מעות, אמר לו היהודי אם כן מדוע באתם הנה כלל , אמר לו ר' לייב הנה אנכי צריך ליסע מהכא להתם, אך דא עקא שאין בידי לפורטה אפילו שווה פרוטה, אלא מחמת 'השתדלות' באתי הנה – הלך התלמיד ורכש עבורו טיקעט ממעותיו שלו, לאחר שהביאו לרבי לייב חזר לשאלו, ילמדנו רבנו, באם לא היה למע"כ מעות מדוע הטריח עצמו לבוא עד הנה , ויען ר' לייב ויאמר   כי על האדם מוטלת החובה לעשות השתדלות, שלא להישאר שאנן בביתו, אלא שעליו לידע שלא עליו המלאכה לגמור, כי ה' הטוב יגמור בעדו וימציא לו כל המעות הנצרכים לי לנסיעה .

חוויית השבוע שלי


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה