‏הצגת רשומות עם תוויות צימאון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות צימאון. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 8 בינואר 2017

אמרי שפר י"א טבת ה'תשע"ז


אומר החפץ חיים שלפעמים אפשר להרוג בן אדם עם האף בלבד. ולמשל עני שרוצה להתקבל לעבודה כל שהיא לפרנסתו והבעל הבית מתעניין אצל אחרים עליו, ובעקימת האף יכול לקלקל לו את כל מחייתו.


     אל הרבי מקוצק בא זקן אחד ואמר לו שמתכונן הוא לעלות לארץ ישראל, כדי שלא יסבול אחרי מאה ועשרים שנה מצער גלגול מחילות. או ואבוי! אמר הרבי מקוצק - כמה בני אדם הללו אוהבים את גופם הרקוב והסרוח, שדואגים לו אפילו לאחר מיתה.


     בחרבי ובקשתי היא חכמתי ותפילתי.-  ונשאלת השאלה מה עניין חכמה לכאן, חכמה מה זו עושה, ולא עוד אלא שהקדים רש"י בפירושו את החכמה לתפילה? אלא, הסביר הגה"ק בעל האבן האזל זי"ע - דבר גדול בא רש"י ללמדנו: כי צריך האדם למידה נכונה של חכמה ודעת עליון לדעת על מה להתפלל. כי יש שאדם מתפלל לפני המקום שימלא רצון כלשהו משלו, שהוא בשכלו הקט חושב כי לטובתו הוא, ואינו אלא לרעתו. לכן צריך האדם חכמה מיוחדת בשביל לדעת על מה ואיך להתפלל.

     "וידגו לרוב בקרב הארץ" - מה דגים הללו גדלים במים כיוון שיורדת טיפה אחת מלמעלה מקבלים אותה בצימאון כמו שלא קיבלו טיפה של מים מימיהם, כך הם ישראל גדלים במים בתורה. כיוון שהם שומעים דבר חדש מן התורה, הם מקבלים אותו בצימאון כמי שלא שמעו דבר תורה מימיהם. (בראשית רבה צז).


המתווכים (ופריו מתוק).
     מעשה בראובן שחיפש לרכוש דירה מרווחת עם גג בעיר פלונית. התקשר למתווך שמעון, והלה סיפר לו אודות דירה נפלאה, ותיאר לו בפרוטרוט את תכונות ומידות הדירה וחדריה, את כיווני האוויר, את גודל החדר שבגג וכו'. ראובן שמע היטב את כל הפרטים , ורשם אותם בפנקסו לבסוף ביקש ראובן 'האם תוכל לציין לי רק את שם הרחוב, כמובן מבלי לנקוב במספר הבניין'. המתווך השיב, 'היות ומדובר בדירה הממוקמת ברחוב גדול מאוד (ואין סיכוי שמישהו ילך לשם על מנת לאתר את הדירה) אגלה לך - הדירה נמצאת ברחוב 'הכלנית'; כתובת מדויקת אמסור לך בע"ה כשתכנס למשרדי ותחתום על טופס התחיבות לתשלום דמי התיווך'.
     ראובן הודה לשמעון, ולאחר מכן המשיך להתעניין אצל מתווך אחר. הנה הוא מתקשר למתווך יהודה, והלה מודיע 'יש לי דירה עם גג שבדיוק מתאימה לדרישותיך', ומתחיל לתאר בפניו את פרטיה המדויקים של הדירה ומידותיה. ראובן רשם את הפרטים לצד פרטי ההצעה של המתווך הקודם, והשתומם לרגע... 'מדהים', חושב בליבו, 'הפרטים כולם תואמים בדיוק לפרטים שמסר לי המתווך הקודם'. ביקש מיהודה: 'אולי תוכל לומר לי את שם הרחוב, ללא כתובת מדוייקת?' המתווך הסכים: 'הדירה נמצאת ברחוב גדול מאוד, רחוב הרקפת'! ראובן מיד נזכר שרחוב הרקפת מצטלב עם רחוב הכלנית. חיבר אפוא בראשו את הפרטים אלו לאלו, והגיע למסקנה, שככל הנראה זו אכן הדירה שעליה שמע מהמתווך הקודם - היא פשוט ממוקמת ברחוב הכלנית פינת הרקפת!... ראובן הודה למתווך מקרב לב, ומיהר להגיע אל הצטלבות הרחובות הכלנית-הרקפת. התבונן וחיפש את הדירה שתיארו בפניו, ולא היה קשה כלל לאתרה. בא אפוא במשא ומתן עם בעל הדירה, והרכישה הסתיימה בהצלחה, והכל בא על מקומו בשלום.
     בשלום אמרנו? לא לגמרי. הנה דבר רכישת הדירה הגיע לאוזנם של שני המתווכים, וכעת הם באים ותובעים מראובן דמי תיווך ראובן טוען לעומתם, 'זכיתי בדירה רק בסייעתא דשמיא מופלאה, ולא בזכותכם; ומשכך, אני חייב תודה רק לה' יתברך, ולכם איני חייב לשלם מאומה'... עם מי הדיןובכן, לפנינו מקרה של שני מתווכים שרקמו יחד (שלא במתכוין) את התיווך, כאשר 'זה אינו יכול וזה אינו יכול', והמידע שהתקבל משני המוקדים, נתן תוצאה אחת - תיווך הדירה. והנה היה נראה לומר, שאף אחד לא יזכה בדמי התיווך, מאחר ודמי תיווך הם תשלום עבור ההתקשרות בין הקונה למוכר, וכיון שלמעשה המתווכים הנ"ל לא קישרו בין הקונה למוכר, וכפי שראינו שלא ציינו את הכתובת המדוייקת של הדירה, אלא אמרו לו אם תרצה תבוא ותחתום, כך שכל אחד בפני עצמו לא הביא בפועל את הלקוח אל הדירה, אלא הלקוח עשה 'חשבון' וכך הגיע אליה בעצמו, אם כן, לא התחילה פעולת המתווכים, וממילא אין הם פועלים. (ולמשל, אילו יראה אדם שתי מודעות בשני עיתונים, ויחבר את המידע, ויקבל תוצאה - וכי מגיע למי מהם דמי תיוך?!). והיות והמידע החלקי שכל אחד מהמתווכים מסר, עדיין אינו מחייב תשלום דמי תיווך (שכן ברור שאילו היה הלקוח הולך ומחפש בעצמו בכל הרחוב הענק את הדירה, ולבסוף מוצאה, לא היה צריך לשלם למתווך), אם כן גם עתה, שהתברר שהמידע הושלם על ידי מתווך אחר, שגם הוא מסר מידע חלקי (שאין עליו חיוב תשלומין) - ממילא ראובן אינו חייב בתשלום דמי תיווך, לא למתווך הראשון ולא למתווך השני. וכמובן ששני המתווכים אינם יכולים להיחשב כשותפים, כיון שאף אחד מהם לא התכוון לתרום לשותפות, אלא להיפך - רצה שלא יסתדרו בלעדיו. והצירוף לא נעשה משניהם, אלא ע"י הלקוח.אולם, כאשר הוצעו הדברים לפני מו"ר הגאון יצחק זילברשטיין שליט"א, ענה ואמר כדלהלן:
     נראה שבכל זאת יש לחייב את ראובן לשלם לכל אחד מהמתווכים חצי דמי תיווך, כי כל אחד פעל מתוך העסק שלו במטרה אחת ויחידה - להפיק רווחים; ומן השמים גלגלו שבהצטרפות שניהם נרקם התיווך וראובן זכה בדירה, ולכן שלם ישלם לכל אחד את חצי התשלום ואמנם המתווך שמעון חשב שהוא מגלה רק קצת, וכך חשב גם יהודה, אבל ה' יתברך גלגל שהתועלת תושלם על ידי שניהם, ולכן מגיע להם תשלום, שמעון מחצה ויהודה מחצה. ולה' יתברך השיר והשבח! 

החוויה היהודית



יום ראשון, 13 בדצמבר 2015

אמרי שפר כ"ו כסלו ה'תשע"ו


אירופה מאז ולתמיד - שנאת עולם הפקודה בדבר מס הנרות משנת 1797 תקנ"ח מס זה נשאר בתוקפו עד שנת 1848 תר"ח!!!  פירוט מס הנרות: נר לשבת ולמועד בבית המדליק 2 קרייצר . נר המודלק ליום זכרון 3-6 קרייצר. נר ליל "כל נדרי" בבית הכנסת 01 קרייצר. נר חנוכה חצי קרייצר. נר לחגים בבית הכנסת 1 קרייצר. נר לחתונה 1 קרייצר. (ס"ה)   

     באחת מקהילות ישראל הנכבדות כאן בארץ ישראל נוהגים להדליק כל אחד מבני הבית, כולל הבנות, כפשט דברי הרמב"ם 'שיהיו כל בני הבית מדליקין'. היוצא מזה שאם נולדו תינוק או תינוקת בחנוכה צריך לקנות עבורם מלבד עריסה גם חנוכיה... כמובן שלמעשה האב מדליק בשבילם. ("נר לשולחן שבת"(

     הרה"ק רבי מאיר מפרמישלן אומר: "וצרת הכסף בידך" (דברים יד,כה) - שיהא צרור הכסף צרור בידכם וברשותכם, שיהא אדם שליט על בכספו ובנכסיו ולא שיהא, חלילה, הונו וממונו שולטים בו.

     הרה"ק רבי שמחה בונים מפשיסחה אומר: העושר דומה למלח - מטעים את האוכל, אולם המרבה לשתות מים מלוחים, מגדיל את צימאונו.

"וכשם שעשית "!  ("נר לשולחן שבת"(
      היה זה לפני שנים רבות. שעת לילה מאוחרת בצומת פולג חמישה ערבים התקרבו אל חייל יהודי ובידיהם סכינים שלופות. אותו חייל בשם צחי היה כשלון בנושא של ירי מדוייק... במבחני הירי בצבא לא פגע אפילו בדמויות עומדות...  אך הפעם למרבה הנס, הצליח לפגוע בארבעה מהם פגיעות מדוייקות שהביאו למותם מיד לאחר הארוע, מרוב פחד רץ לכביש, עלה על טרמפ וברח מן המקום. בינתים הערבי החמישי שנותר בחיים אסף את הסכינים ונעלם אף הוא כוחות המשטרה שהגיעו למקום נדהמו, התמונה שנתגלתה לעיניהם היתה חד משמעית, בוצע כאן טבח! פתחו מיד במצוד נרחב ועוד באותו לילה תפסו את החייל היורה כל טענותיו שהוא היה המותקף נפלו על אוזנים ערלות. 'היכן הסכינים?!' שאלו החוקרים, 'איך יתכן שאדם מותקף מצליח לפגוע ולהרוג ארבעה אנשים בהצלחה מדהימה כזו, בוודאי אינך חייל תמים אלא שהדבר היה מתוכנן'. הוא נשפט וקיבל עונש חמור, ארבעה מאסרי עולם בבית הסוהר ביקש צחי להטיב את תנאי מאסרו, אך סורב שוב ושוב. היחס אליו היה כאל רוצח מסוכן לבסוף השיח על מר גורלו בפני רב בית הסוהר. אף שהוא לא היה דתי היו לו שאלות על בורא עולם. 'א-לוקים הציל אותי ממוות, אז למה הוא השליך אותי בכלא למשך שארית חיי שאלו הרב: 'מהיכן אתה יודע שא-לוקים הציל אותך'. השיב: 'באותו רגע בו התקרבו אלי אותם רוצחים אכזריים ועמדתי בפני המוות, ביקשתי מא-לוקים שיציל אותי'. המשיך הרב ושאלו: 'ומאיפה ידעת לבקש מא-לוקים, הרי אינך נראה דתי?!'  השיב החייל: 'באותו רגע נזכרתי בדברי סבי שהיה רגיל לומר לי: "צחי, א-לוקים עוזר גם למי שלא מכיר אותו!" היתה זו תשובה מפתיעה ידידי, הרה"ג ז"ב שעמד במקום ושמע את הדברים, נכנס אל מרן בעל "איילת השחר", סיפר לו את שארע, ואת טענותיו של אותו חייל. אמר רבי אהרן לייב: 'הוא ראה שא-לוקים עזר לו למה הוא לא מבקש שוב מא-לוקים שיעזור לו? שיתפלל עוד למה הוא לא מתפלל?'  אמר ידידי: 'מה יש להתפלל פה, מילא אז הוא התפלל כדי להנצל מן הרוצחים, היה לו רובה ביד, אבל פה הוא כבר נשפט ונידון לארבעה מאסרי עולם ?!' רבי אהרן לייב החל לצחוק: 'וכי הוא יודע לירות?! ובכל זאת הוא התפלל והצליח להרוג את תוקפיו, שיצעק, שיבקש שוב מה' שיציל אותו!'  המשיך ידידי וסיפר: 'בביקורי הבא בבית הכלא סיפרתי לצחי את דבריו של רבי אהרן לייב, עודדתי אותו ואמרתי לו 'תתפלל לה', תתפלל מכל הלב '. לאחר זמן הלכתי ברחובה של עיר והנה לפתע למולי נקרה אותו חייל. שאלתיו בתדהמה: 'צחי, מה אתה עושה פה, ברחת מבית הסוהר, הרי קיבלת ארבעה מאסרי עולם ?!' תשובתו היתה מפתיעה: 'ה' שמע לתפילתי ויצאתי לחופשי השב"כ תפסו את הערבי החמישי, במהלך חקירתו סיפר את שארע, הוא הודה שהם באו לרצוח והוא שלקח את הסכינים עמו לכפר. שם הם מצאו את הסכינים. מיד שיחררו אותי למעשה ישבתי בכלא ארבעה חודשים בלבד'. 
חוויית השבוע שלי