אמירת פיטום הקטורת
בכוונה במתינות ובדקדוק: מצילה מגזירות קשות ורעות, מפיגועים ומסכנות, מצרות
כלליות ומצרות פרטיות וניצול מדינה של גיהינום ויש לו חלק לעולם הבא. אדם
שחש כי עומדת לפרוץ מריבה בביתו: יעמוד על יד המזוזה ויקרא את פיטום הקטורת, יתחיל
אתה הוא ה', עד וכשנים קדמוניות. להקפיד לומר לפני התפילה מתוך התבוננות בתוכן הנאמר. בכוחה
להביא אהבה וזריזות בלב האדם.
האדמו"ר מויז'ניץ הסביר את הפסוק
'חנוך לנער על פי דרכו' (משלי כ"ב ו) על פי דרכו של האב; הדוגמא האישית של
ההורים בהתנהגותם, בדיבורם, בהקפדתם על קיום המצוות היא אבן-היסוד לחינוך הילדים.
אך אולי נאמר שיש עצה הנחשבת בבחינת 'ואת עלית על כולנה' וזו הארת פנים, שההורים
יקרינו אווירה של תורה, אווירה של קדושה, כל ההנהגה כבר תהיה בדרך של קירון פנים. אין
ספק, שזוהי ההשפעה הישירה על חינוכו של הילד.
הגמרא אומרת (סנהדרין ע"א):
"בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות. ולמה נכתב? – דרוש וקבל שכר".
ללמדנו כי חובת לימוד התורה היא לא רק כדי לדעת מה לעשות ולקיים, אלא הלימוד עצמו
הוא מצווה, אף אם אינו מביא לידי מעשה. (רבי ישראל מסלנט)
זכור את אשר עשה לך עמלק" (כה, יז( -
נאמר בלשון יחיד ״לך״, ולמה לא נאמר ״לכם״ ? ונראה שעמלק לא היה יכול לנצח אלא את היחיד
והבודד שהיה ביחידות בפני עצמו, אז הענן פולטו ובא לידי עמלק אבל אלו שהיו ביחד,
בתוך הענן לא נפלו לידי עמלק. )חידושי הרי״ם(
כרטיס כניסה לעולם הבא (אלעד גרין)
סיפר הרב ירמיהו אברמוב, שכאשר התחיל לעבוד ולעסוק
בקירוב עם ישראל לאביהם שבשמים, הוא רצה להיפגש עם הרב אלכסנדר לינצ'נר, תלמידו של
מרן החפץ חיים, מי שהקים את 'קריית נוער' ואת ישיבת תפארת שרגא. הוא אמר לו –
"הרב, אני צעיר ועכשיו מתחיל להיכנס לתחום – האם נוכל להיפגש וללמוד מהניסיון
הגדול שצברתם?" הגיע אליו למשרד. הרב לינצ'נר הוציא תמונה מהמגירה והראה לרב
אברמוב ואמר לו: "זה כרטיס הכניסה שלי לעולם הבא". הרב אברמוב מסתכל
בתמונה, נראה בה
הרב לינצ'נר צעיר לימים, באירוע כשמסביבו הרבה אנשים שנראים מזועזעים, הוא ללא
כיפה על הראש, עם ידיים פרוסות לצדדים והוא צועק משהו. רבי מה זה ? והרב
לינצ'נר מספר:
היה לי חלום, להקים
בית ספר תורני למשפחות שאינם ממש שומרי מצוות, כאלו שלא ישלחו את ילדיהם לישיבות או
לחיידרים, הורים שרוצים שהילד ילמד בבית ספר מקצועי ברמה גבוהה – רציתי לפתוח מקום
שיהיה גם איכותי ומוצלח אבל גם תורני שילמדו בו תורה ומצוות. "קריית נוער “.נסעתי לאמריקה לאסוף כסף. היה
מיליונר אחד שהרעיון מצא חן בעיניו. הוא בירר כמה עלויות של הקמת מקום שכזה – מיליוני
דולרים. אומר אותו עשיר, אני משיג לך את הכסף: אני אעשה דינר, אזמין בעצמי חברים
עשירים, ובערב אחד נעשה את כל הסכום – ויהיה לך מקום. התפקיד שלך הוא לבוא לערב
הזה להציג את החזון, ובסוף הארוע לקחת את השיק. וואו.
חלומו של כל בעל מוסד . ואכן, אותו
גביר שכר את מלון 'וולדורף אסטוריה' בניו יורק – שהיה נחשב אז המלון היוקרתי ביותר
באמריקה, ארגן שם דינר מפואר והזמין עשירים תורמים לאירוע. באולם
היו שולחנות ערוכים, במה למוזמנים החשובים ומעל הבמה עוד במה קטנה לרב לינצ'נר
עצמו – הוא יושב מעל כולם.
האירוע מתחיל, הרב דורש, אנשים מתחייבים על סכומי כסף ואוכלים מנה ראשונה. מפנים
את המנה הראשונה והתזמורת מנגנת ואז.. . האורחים ניגשים לרחבת הריקודים ומתחילים לרקוד. בלי הפרדה,
בתערובת. הרב לינצ'נר מזדעזע. מה זה?? אסור בתכלית האיסור! הוא פונה
לעשיר שהפיק את הערב ומבקש ממנו שיפסיק את זה מיד. " תרגע
רבאיי, ככה זה אצלנו. קצת ירקדו ועוד מעט ישבו חזרה לאכול" . "בשום פנים ואופן, שיפסיקו מיד!". והמיליונר
מנסה להרגיע אותו: "אם זה מפריע לך אתה יכול לצאת החוצה ונקרא לך כשיגמר הערב
רק תיקח את הכסף" אבל הרב
לינצ'נר, תלמידו של החפץ חיים לא מוכן לשמוע – באירוע שלי, כשאנחנו מקימים מוסד
קדוש וטהור ירקדו חס וחלילה זוגות במעורב? לא ולא!! הגביר
אומר כן והרב אומר לא. הרב לינצ'נר מזנק מעל הבמה, מעל הראשים של המכובדים, קופץ
ממקומו לתוך הרחבה כשבקפיצה הכיפה שעל ראשו נופלת, הוא נעמד באמצע וצועק מעומק
ליבו: "אסור, ממש אסור, תפסיקו מיד.." ארבעה מאבטחים תופסים אותו, גוררים
ומשליכים אותו החוצה. פוצץ את הארוע, הכל ירד לטמיון. הוא חזר הביתה בלי שקל..
ומסיים הרב לינצ'ר, מאותו רגע הייתה לי סייעתא דשמיא לא רגילה. אנשים פשוט הרעיפו
עלי, עזרו לי, פתאום מהעירייה הקצו לי שטח ענק בבית וגן – שהייתה אז רק חולות, קיבלתי אישורים, כסף –
הכול הסתדר לי. והכול אני תולה בזכות אותה מסירות נפש..
החוויה היהודית
