אמרי שפר י"ט אדר ה'תשע"ז

  ''אין לך כל פורענות שבאה לעולם שאין בה אחד מכ"ד בהכרע ליטרא (כלומר דבר מועט) של עגל הראשון" (סנהדרין קב.(.

      אמר הקב"ה למשה: אם ביקשת לעמוד על מנינם של ישראל,  טול את ראשי האותיות של השבטים ובכך תעמוד על מנינם.  ואכן, מנין האותיות מורה על מנינם של ישראל. ר' של ראובן - מאתיים אלף, ש' של שמעון - שלש מאות אלף, י' של יהודה - עשרת אלפים, י' של יששכר - עשרת אלפים, ז' של זבולון - שבעת אלפים, ב' של בנימין - אלפיים, ד' של דן - ארבעת אלפים, נ' של נפתלי - חמישים אלף, ג' של גד - שלשת אלפים, א' של אשר - אלף וי' של יוסף - עשרת אלפים. כאשר יצאו בני ישראל ממצרים היה, אמנם, מנינם שש מאות אלף איש, אך מנין ראשי תיבות השבטים אינו מגיע אלא לחמש מאות תשעים ושבע אלף, שכן בחטא העגל נהרגו, כמבואר בתורה, שלשת אלפי איש. )נחלת יעקב(

      אנשים חזקים, לא מורידים אנשים למטה, הם מרימים אותם למעלה!

    הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, שביקש לחזק את סדר הלימוד ביום שישי בישיבתו, ישיבת סלוצק, אמר לתלמידיו, כי מנהגם לדחות את כל סידוריהם הפרטיים ליום השישי בשבוע, גורם קיפוח לסדר הלימוד ביום זה. אילו היו מפזרים את סידוריהם אלו על פני שאר ימות השבוע, ...  והנזק היה פוחת לאין ערוך... (ספר דרך עץ החיים)

     הטיפשים יותר חזקים מהחכמים, פשוט בגלל שהם רבים יותר..

     הקושי לדעת את האמת צריך לעשות אותנו ענווים יותר.  היחס שלנו לאנשים מעורר בהם חלקי אישיות שתואמים את מה שאנו מצפים למצוא.

      ''ונתנו איש כפר נפשו... מחצית השקל תרומה לה'" - רבינו יעקב בן אשר, בעל הטורים, מפרש, כי המילה: " שקל" היא בגימטריה "נפש". כל הנותן צדקה מציל הוא בזה את נפשו מכל רע. כמו שכתוב: "צדקה תציל ממות".

     זֶה יתנו: 3 דברים משה לא ידע כיצד לעשותם והקב"ה הראה לו אותם: מנורה, שקלים, החודש: ר"ת משה וס"ת משה.

אושוויץ (דברים טובים –תרומה)

     מסופר על אחד של"ע שש עשרה שנה לא נושע בזש"ק יום אחד מצלצל אליו אביו ואומר לו, אני מבקש ממך אל תשאל שאלות תעשה לך יום פנוי אני רוצה לקחת אותך נסיעה, והבן לא ידע מה אביו רוצה ואמר לו בסדר וקבעו תאריך, והוא לא שאל את אביו לאיפה נוסעים, הוא חשב אולי לארץ ישראל, אבל מה קרה הגיע לשדה התעופה, והנה הוא לוקח אותו לאושוויץ, וכל הדרך הוא כמעט לא דיבר, ולא הבין מה קרה עם אביו נכון שהוא בן יחיד אבל , מה הביא עכשיו את אביו, לנסוע,

     והנה מגיעים למקום שבו נהרגו המון יהודים ושם האבא שהיה לו מספר על היד עומד , ומסתכל מסביב והבן מפחד לומר משהו כי ראה שלא הזמן המתאים לדבר עכשיו, והנה האבא, מרים את עיניו כלפי מעלה ומטה, והנה הוא פורץ בבכי וצועק רבונו של עולם הנה אני עמדתי כאן בפעם אחרונה בסוף המלחמה ולא רציתי ללכת מכאן כי לא היה לי לאן ללכת, אבל הנה איבדתי את כל משפחתי כבר עברתי את הגיהנום בגיא צלמות, והנה אמרו לי בתורה כתוב "לא תהו בראה לשבת יצרה", והנה הלכתי ולא היה קל חתכתי מגופי כדי שאוכל להתחתן, והנה נולד כאן בני ואין המשך האם זה נקרא "לא תהו בראה" והרים כאלו צעקות, לרבונו של עולם, ואני לא הייתי מסוגל לפתוח את הפה, וככה חזרנו והנה בסוף השנה נולד לי בן זכר, אבל הבן סיפר. לא החכמה שהתפילה פועלת אלא הסוג של תפילה עם מלא אמונה..

חיזוק באמונת חכמים  [הרב גואל אלקריף שליט"א]

     בירושלים ישנה ישיבה גדולה שנקראת "אור ברוך". יש להם קמפוס מפואר בקרית יובל, איך הם זכו לבנות את הקמפוס המפואר הזה.

     מספר רבי מיכאל טולדנו שהוא נסע לצרפת על מנת לאסוף כסף לישיבה, היתה לו רשימה של פגישות עם כל מיני גבירים. והנה בדרך לאחד התורמים, בנמל התעופה היתה ביקורת של דרכונים, עומדת אישה זקנה ניצולת שואה, בודקים במחשב אומרים לה שיש לה חשבון בשוויץ. שואלים אותה מאיפה יש לך חשבון בשוויץ, את כנראה מלבינה כספים, והיא אומרת אין לי שום חשבון בשוויץ. לא הייתי אף פעם בשוויץ,  אני לא יודעת על מה אתם מדברים, והפקחים צועקים עליה יש לך חשבון בשוויץ.

     רבי מיכאל עמד לידה, והוא מספר: מאד מיהרתי לפגישה עם הגביר, אבל ראיתי אשה יהודיה שנמצאת בצרה לא יכלתי לעזוב אותה. הוא ניגש אליה ואמר לה אין לך חשבון בשוויץ? והיא אומרת לא. אז הוא אומר לה טוב, תחתמי שאת מעבירה לי את החשבון, חיפש עו"ד נוטר??ון, והיא חתמה עם הנוטריון שהיא מעבירה לו את החשבון בשוויץ, ואז הוא אומר לפקחים, עכשיו היא העבירה לי את החשבון לה אין כבר חשבון תנו לה להיכנס, והם שחררו אותה. לפני שהיא עזבה הוא רשם את הכתובת שלה והמשיך בדרכו להתרים את הגבירים. לאחר שסיים, חשב לעצמו נשארו לי עוד יומיים עד התאריך שאני צריך לחזור. החליט לנסוע לשוויץ לבדוק את החשבון, ומגיע לבנק בציריך. מראה להם את מס' החשבון ואומר להם שהחשבון בבעלותו ורוצה לדעת כמה כסף יש בחשבון. הם בודקים ואומרים לו שיש מיליון דולר, אבל רק בעל החשבון יוכל לקבל את הכסף, אבל יש לי אישור של נוטריון שהחשבון בבעלותי, הוא טוען, אבל מנהל הבנק בשום אופן לא מוכן לתת לו את הכסף, הוא ניגש לראש הקהל, ומספר לו את הסיפור, והוא אומר לו שזה כנראה חשבון מלפני השואה, והבנקים השוויצרים בכוונה מנסים למנוע להוציא את הכסף כדי שיוכלו לקחת את הכסף לעצמם. אמר לו ראש הקהל,  בא נלך לבנק ביחד, ונראה מה אפשר לעשות, והוא פונה למנהל בצעקות ואומר לו אם לא תיתן לו את הכסף אני אפרסם אתכם בכלי התקשורת שאתם גונבים את הכסף של הנספים בשואה ואתם לא נותנים למשפחות. מנהל הבנק החליט שעדיף לו לוותר על חשבון אחד מאשר כל הבלגאן, והוא רשם צ'ק לרבי מיכאל טולדנו,

     מתברר שאח של אותה אשה היה עשיר גדול,  וכאשר ראה שהוא בסכנה הפקיד לאחותו בבנק בשוויץ את הכסף, הוא נעקד על קידוש ה' ועכשיו הוא מחזיק במיליון דולר.  הוא נסע אליה חזרה לצרפת, לבדוק אם היא לא מתחרטת כי היא לא חלמה כנראה שיש שם סכום כזה, והוא אמר לה שהוא מתכונן עם הכסף הזה להקים ישיבה, והיא הסכימה להשאיר לו את הכסף, ועם הכסף הזה הקימו את הישיבה, וליד הארון קודש ישנה הנצחה של האיש והאחות שבכסף שלהם נוסדה הישיבה.

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

אמרי שפר י"ג סיון ה'תשע"ו

    ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת" נסוב "על החזן שאינו מקים ספר תורה להראות פני כתיבתו לכל". (הרמב"ן)

     דברים שהתקשה בהם משה, ר"ת "משה": מ'נורה, ש'קל (וי"א ש'רצים(, ה'חודש = המולד.

"     האוהב את שכיניו וכו' עליו הכתוב אומר אז תקרא וה' יענה תשווע ויאמר הנני"] יבמות ס"ג[

     ויהי העם כמתאוננים רע באזני ה'. האיש אשר יש לו טענות ולא שמח בחלקו, הוא רע בעיני ה'.

וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת (במדבר ג,מז(  (המגיד מדובנא זי"ע)

     משל נפלא המשיל המגיד מדובנא זי"ע בדרכי האמונה והביטחון,  מעשה בקבוצת אנשים עיוורים שהיו מהלכים יחדיו ברחובה של עיר, היה שם 'לץ' גדול שפנה אל העיוור הראשון שעמד בשורה ואמר לו בקול גדול (שישמעו כל בני לווייתו), הא לך מאה דינרים, ותן לכל אחד מחבריך ההולכים עמך כמה דינרים, ולא הניח ה'לץ' בידו אפילו דינר אחד, והנה כל העיוורים אשר אינם רואים מאומה ורק באוזניהם שמעו איך שהלץ אומר כן ל 'מנהיגם' תבעו מאתו את הממון המגיע להם,  אך הלה הכחיש ואמר שלא הניח אותו אדם בידו אפילו דינר אחד, פנו נא אל השני ההולך לאחורי – אולי הוא קיבל את האוצר הגדול בידו,  אך גם הלה טען לאמור שלא הגיע לידיו שום ממון כלל וכלל, לא האמינו להם כל בני הקבוצה, והחלו מריבים באלו השניים – החזירו מהר את ה 'גזלה' אשר בידכם, והללו בשלהם – לא בא מאומה לידינו, וכך נעשית שם מהומה ומריבה גדולה.

     והנמשל, כל באי עולם עיוורים הם בעיני שכלם, וחושבים ומדמים בנפשם שפלוני ופלוני ממון יש להם, ותצא נפשם מרוב קנאת איש מרעהו, ולא עוד אלא שעומד ומחשב עד כמה עושרו של רעהו נלקח ממנו ועל חשבון שלו – בהשיגו את גבולו וכיו"ב. ובאמת – לא דובים ולא יער, אף לזה אין מאומה בידו וגם להלה אין ממון, ואף אם יש לו, יש לו כמה וכמה דאגות וטרדות, אלא שנראה לך כך מחמת... וכו'. וכי אילו היו יודעים היו חוסכים מעצמם כל קנאה ויגון.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

ארור,חזן,מקים,משה,מנורה,שרצים,המולד,אוהב,מתאוננים,שמח בחלקו,גולגולת,

נקודה שבועית פרשת ואתה תצווה -זכור.

לאחר שבפרשה הקודמת, פרשת "תרומה", התחלנו לקרוא על הוראות הקמת המשכן והכלים שבו, פרשת השבוע שלנו, פרשת "תצווה", תמשיך בעניין בגדי הכהונה, אופן לבישתם והקדשת הכוהנים למלאכת הקודש. אולם, דווקא בפתיחת הפרשה יש מספר פסוקים שעוסקים בעניין אחר לגמרי שנראה קצת שלא במקום- פסוקים העוסקים בשאלות כיצד להעלות את אור המנורה שעדיין כלל לא נוצרה והיכן היא תעמוד. "ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך...להעלות נר תמיד". מה מיוחד דווקא בשמן הזה שבו צריך להדליק את המנורה שמקדש? כמו שאר הכלים, גם הנר הוא סמל לאדם ובייחוד לעם ישראל. במדרש רבה כתוב: "כל המשקים המתערבים זה בזה, והשמן אינו מתערב אלא עומד. כך ישראל אינן מתערבים עם העכו"ם" - הייחוד של עם ישראל אל מול שאר העמים שלעולם הוא יישאר בפני עצמו ולא יתערבב בין האומות. הוא כלל לא מסוגל לזה. גם אם בהמשך הדורות ניסו ישראל להתבולל הם לא הצליחו ותמיד נשארו כגוף אחד ושלם, בדיוק כך, כפי שהשמן מאיר את המקדש כך בית המקדש מאיר לכל העולם ומכאן ישראל נקראו גם "זית רענן" שהם מאירים לכל. דווקא העובדה שעם ישראל לא מתערבב בין האומות היא התרומה הגדולה לאנושות מפני שהיא מאפשרת לנו כעם להאיר לכל באור המיוחד שלנו. כמעט תמיד פרשת "תצווה" נקראת בסמוך מאוד לחג פורים, והשנה אף נקרא ביחד איתה את פרשת זכור. המן הרשע שרצה לאבד את עם ישראל, היה מצאצאיו של עמלק אותו אנו מצווים למחות וסיפור מגילת אסתר, ממחיש עד כמה ישראל מהווים מגדלור גדול ומאיר בתוך החושך הגדול של העמים הרוצים להשמידם ובראשם עמלק וצאצאיו. מרדכי ואסתר אחייניתו נלחמים בחירוף נפש ממש על מנת להשאיר את האור הגדול של עם ישראל בהיסטוריה העולמית וב"ה שמצליחים במשימתם ובעזרת ה' מתהפכת לה גזירת המן והוא זה שבסופו של דבר נענש. החיבור המיוחד הזה בין האור הנצחי של ישראל והקמת המשכן הוא הפתיחה המיוחדת של פרשת השבוע שלנו, שבת שלום ומבורך! תודות : לצחי מיכאלי חוויית השבוע שלי http://h-y.xwx.co.il/ לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם