אמרי שפר כ' אדר א' ה'תשע"ו

"בני, לוו עלי ואני פורע", אם תלוו "עלי" לצורכי, ולא לצורככם, אזי אני פורע. אך אם הוא לצורך מילוי כריסכם, אזי "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות", כאשר הוא "שבתך", עדיף שתעשנו חול, כי אינני פורע לשבת שכזו... (חז''ל)

     ושמרו בני ישראל את השבת (לא, טז). מי הוא השומר לישראל, השבת הוא השומר לבני ישראל. (אמרות משה – קאברין)

     פרנסה לכל השנה. ונראה לפרש דברי המשנה: מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית. שהמשנה באה לרמז זכותה של הסוכה שעל ידה נשפע שפע פרנסה לכל השנה. והוא שעל ידי ישיבה ראשו ורובו בסוכה. אז שולחנו בתוך הבית נשפע פרנסה ועשירות המרומז בשולחן בתוך הבית. אף כשיושב בביתו בכל ימות השנה. (תפארת שלמה)

     "פתח תפתח את ידיך" מעשה בעני שהיה מחזר על הפתחים כדי להביא טרף לביתו. נעליו התלכלכו בבוץ מחמת הגשמים שירדו, ונכנס לביתו של עשיר אחד כשהוא מלוכלך. בביתו של העשיר הייתה רצפה מאבני שיש לבן ויקר, וכשדרך העני המלוכלך על הרצפה, צעק עליו העשיר וציווה עליו שיצא מיד מהבית, מפני שלכלך את כל הרצפה בבוץ. העני סרב לצאת ואמר: הנה בכל יום אנו אומרים ב'ברוך שאמר': ברוך מרחם על הארץ, ברוך מרחם על הבריות. ואני ראיתי שלמדת לרחם כל כך על הארץ, אז אולי תרחם גם על הבריות ותיתן לי די צרכי כדי שאוכל להאכיל את משפחתי? התבייש העשיר ונתן לו צדקה הגונה.

הסנדק (נעם שיח – פרשת תצוה)

     פעם אחת הזמין אחד מתלמידי הגאון רבי אליעזר מן ש"ך זצ"ל ראש ישיבת פוניבז' את רבו לשמש כסנדק בברית מילה לאחד משני ילדיו התאומים שנולדו לו למזל טוב.  כששמע הרב ש"ך שמדובר בתאומים , שאל מי ישמש כסנדק לתינוק השני,  ענה לו אבי הבן שאחד מזקניו ישמש כסנדק,  אמר לו הרב ש"ך שהוא מוכן לבוא רק אם הוא יהיה הסנדק אצל שני הילדים,  ולא לתינוק אחד בלבד,  ואם הוא יכבד את זקנו לשמש כסנדק לילד השני הוא לא יקח סנדקאות...

     כמובן שאבי הבן התפלא מאוד לשמע הדברים, אך הוא לא שאל את רבו טעם לכך , ומחוסר ברירה כיבד את הרב ש"ך להיות סנדק לשני ילדיו.  לאחר הברית הסביר הרב ש"ך להאב ולמקורביו

את פשר דרישתו,  וכך אמר להם:  תארו לעצמכם אם הייתי סנדק רק לאחד משני הילדים התאומים, אזי כשיגדלו הנערים,  ואחד יאמר להשני אתה יודע מי היה הסנדק שלי? –  הרב ש"ך!  ואילו

הסנדק שלך מי היה ? ... והלא בתאומים מדובר,  שיש להם קשר נפשי חזק אחד עם השני , והדבר יכול לצער ופגוע מאוד בזה שלא הייתי אצלו הסנדק – ומה חשבתם – וכי אסכים להיות סנדק

בידיעה שהדבר תגרום חלילה לעגמת נפש לילד יהודי?  ולכן אמרתי לאבי הבן שאני מסכים להיות סנדק רק לשני בניו , וכך לא יהיה חלילה שום צער לאחד מהם...

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

אמרי שפר ט"ו שבט ה'תשע"ה

הרה"ק רבי יחיאל מאיר ליפשיץ אומר: קל להיות מבין באבנים טובות ומרגליות, אולם קשה להיות מבין ב"קוצו" של יהודי. הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין אומר: אין להתייאש משום יהודי: איזו נקודה כלשהי ביהודיות חייבת להיות גם אצל הרשע, דלי הנופל לתוך באר עמוקה, אפשר להוציא מן התהום, רק אם הוא קשור לחבל, חבל עבה או חבל דק, ובלבד שיהיה חבל. הרה"ק רבי מרדכי מלכוביץ אומר: אדם מישראל - הריהו כדינר של זהב, גם אם לפעמים מעלה חלודה או מלוכלך ברפש, צריך לרוחצו ולמרקו ואז יחזור אליו אורו. הרה"ק רבי פנחס מקוריץ אומר: בכל אדם יש דבר יקר, שאינו נמצא בשום אדם אחר. הפרופסור וספלי שוקולד (פרפראות וגימטריות עלון 107) לפעמים אנחנו שוכחים את המטרות שלנו, ודעתנו מוסחת על ידי דברים חסרי משמעות אמיתית, שאנחנו חושבים שחשובים לנו אך הם למעשה לא. הסיפור הבא הזכיר לי כיצד להסתכל על הדברים החשובים באמת בחיים. קבוצה של בוגרי אוניברסיטה, כולם בעלי קריירות מזהירות, ישבו ודיברו על החיים שהיו להם בזמן הלימודים. הם החליטו ללכת לבקר את הפרופסור שהיה להם באוניברסיטה, וכבר פרש, שתמיד הביא להם השראה. בזמן הביקור, השיחה הוחלפה בתלונות על לחץ בעבודה, על החיים ועל מערכות היחסים שלהם. הפרופסור הציע לתלמידים שלו שוקולד חם, הלך למטבח וחזר עם קערה גדולה של שוקולד חם ומבחר ספלים. הספלים היו מחומרים שונים, פורצלן, זכוכית, קריסטל וחרסינה. חלקם היו בעלי מראה יוקרתי, השאר פשוטים, חלקם יקרים וחלקם זולים. הוא הזמין את התלמידים שלו לבוא ולמזוג בעצמם את השוקולד. בזמן שלכל אחד מהם היה ספל של שוקולד חם בידו, הפרופסור שיתף אותם במחשבותיו. "שימו לב לכך שכל הספלים היוקרתיים, כל הספלים שנראים טוב, נלקחו, בעוד הזולים והפשוטים למראה נשארו מונחים לצד הקערה. זה נורמלי שתרצו את הטוב ביותר עבורכם, אבל זה המקור של כל הלחץ והצרות שלכם. הספל ממנו אתם שותים לא מוסיף דבר לאיכות של השוקולד שבתוכו. ברוב המקרים הוא סתם יותר יקר ולפעמים אף מסתיר את המשקה שבתוכו. מה שכל אחד מכם רצה באמת, זה כוס שוקולד חם. אתם לא רציתם את הספל... אבל במודע לקחתם את הספלים היוקרתיים. ובתוך שניות, התחלתם לפזול זה אל כוסו של האחר. כעת, חברים, בבקשה חשבו על זה כך: החיים הם השוקולד החם. העבודה שלכם, הכסף והמעמד החברתי הם הספלים. הם רק כלים להחזיק ולשמר את החיים. הספל לא מגדיר את חייכם ולא משנה את איכותם. לפעמים, בגלל שאנחנו מתרכזים רק בספל, אנחנו לא נהנים מהשוקולד החם שקיבלנו במתנה. תמיד זכרו את זה... אנחנו מקבלים את השוקולד החם, ועלינו לבחור את הספל. האנשים השמחים הם אלה שאין להם הכל. הם פשוט מוציאים את המירב ממה שיש להם". מוסר השכל: האנשים העשירים הם לא אלה שיש להם הכי הרבה, הם אלה שיודעים להסתפק במועט. חוויית השבוע שלי http://h-y.xwx.co.il/