אמרי שפר ט' שבט ה'תשע"ז

אין דבר כזה "יהודי פשוט". אומנם רואים איזה גזע בודד, משהוא שלא עושה הרבה רושם ורעש, אך צריך לדעת שאם נחדור פנימה את הגזע הזה, נגלה שהוא חובק עולמות ומחובר באלפי שלוחות לכל מיני נקודות, נגלה לפתע עד כמה הוא באמת מיוחד. כן כן, כך יש להביט על כל יהודי. לדעת שדווקא בזכות פשטותו וצניעותו - מושפע שפע בעולם. 

    בגימטרייה "עבירה" זה 287, שזה גם הגימטרייה של המילה "אפור". ללמדך, שכל עבירה מלכלכת את הנשמה לנצח. גם אחרי התשובה, הנשמה כבר לא לבנה, בבחינת "נייר חלק", אלא היא קיבלה כבר גוון "אפור", בבחינת "נייר מחוק".

    ''ועברתי בארץ מצרים" (יב, יב  - ( ועברתי... אני ולא מלאך.  כתבו המקובלים, שאווירת מצרים הייתה כה טמאה, עד שאילו היה מלאך יורד אליה היה נטמא! אז נכון שהרחוב כאן איננו כמו טומאת מצרים, אבל גם אנחנו איננו מלאכים... כמה יש לנו להדיר ולשמור אותנו מאוירת הרחוב! (מעיין השבוע(

     חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה (משלי כ"ב ו')  , הרי שלכל אחד מנערותו ועד זקנותו יש את הדרך שבה הוא צריך לעבוד את בוראו, וצריך להיזהר לא להיסחף ולערבב. אמת, הכול נכון וקדוש, לכל השקפה אפשר למצוא מקור תורני, אך למרות זאת, האדם לא צריך לחקות את הכלים של אנשים אחרים, אלא להתבונן "בכלי שלו", שהרי לכל כלי יש צורת מילוי שונה. כוס ממלאים עם קנקן, חבית ממלאים עם דלי, צלחות ממלאים עם מצקת, לא כל הכלים שווים, וצריך למלא כל כלי בצורה המותאמת לו.

"אפילו חרב מונחת על צווארו של אדם - אל יתייאש מן הרחמים!".

     רבותינו אמרו: "אפילו חרב מונחת על צווארו של אדם- אל יתייאש מן הרחמים!". צריכים אנו לזכור, כי עלינו לשים את מבטחנו ומאוויינו במי שאמר והיה העולם. ורק הוא יכול לעזור ולהושיע אותנו מכל צרה וצוקה.

     מספר ידידי ורעי, ר' עודד מזרחי, בספרו 'עין רואה', מעשה נפלא שאירע בימינו: "הרב יהודה יוספי שליט"א, מזכה הרבים בדורנו, מקיים שיעור קבוע בפרשת השבוע מדי יום חמישי, שיעור הנערך בבת-הכנסת של קהילת עולי משהד הפרסית, מאחורי 'בית הכנסת הגדול' בבני ברק.  אורן, אחד המשתתפים הקבועים בשיעור, ניסה לשכנע את אייל, חברו שעדיין לא זכה לראות את האור, שיגיע לשיעור.  הוא הבטיח, שמדובר בשיעור רציני ומעמיק שבו יוכל להרחיב אופקים. בתחילה סירב הלה, ואלם לבסוף, התרצה והסכים להגיע.  תחילה עסק השיעור בפרשת השבוע. הרב דיבר על המדרש מהגמרא: 'לאחר שראה משה מצרי מכה עברי וטמנו בחול,  ציווה פרעה לעבדיו ללכוד את משה ולהביאו לפניו. משה הובא לפני פרעה והוצא להורג. ציווה פרעה על אחד מעבדיו לערוף את ראשו של משה בחרב, ואז נעשה נס... כאשר הונפה החרב על צווארו, צווארו של משה הפך לשיש, וכך לבסוף הצליח משה להימלט מארמון פרעה.  הרב יהודה יוספי שליט"א סיים את המדרש בהתלהבות עצומה ואמר: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם,  אל יתייאש מן הרחמים!" . אייל שמע את המדרש ואת מסקנתו והחל לגחך בקול רם: " האם באתי לכאן כדי לשמוע סיפורי אגדות על צוואר שהפך לשיש?! מה הסיפור הזה על חרב חדה?!" . הוא יצא בעזות מופגנת, ואף הרב הבחין בכך.

     אורן הצטער על כך שהשיעור נפתח במדרש כה מופלא, שגרם לאייל לברוח מהשיעור בטרם ישמיע הרב דברי הסבר והתחזקות . והשיעור השבועי המשיך להתנהל כסדרו...  לאחר כשנתיים מבחין הרב יוספי בסיום השיעור בבחור חמד עם זקנקן. הצעיר ניגש לרב ושאל במבוכה: "האם כבוד הרב זוכר אותי?"... הרב ניסה להיזכר. "לא כל כך, למען האמת...", הודה. " אני אייל, הבחור שצחק בשיעור שלך לפני שנתיים, על המדרש עם משה רבנו". "אה, נכון... נו, ומה עבר עליך מאז?"... אייל פנה לרב וסיפר: "לאחר זמן מה מהשיעור,  נסעתי למזרח הרחוק והגעתי עד ליפן". "רציתי להרוויח שם כסף ונכנסתי ל"ע לעסקים עם המאפיה היפנית הנקראת בשם 'היאקוזה'. לאחר תקופת עסקים עימם, עשיתי טעות חמורה. ניסיתי להערים עליהם, אך הם הצליחו לעלות עליי.

     המאפיה לקחה אותי וערכו לי 'בית דין שדה', מה לעשות איתי ובמה להענישני. לאחר דיונים פסקו להוציאני להורג בחרב סמוראית חדה ומפחידה". "הזדעזעתי, כל גופי רעד עד למועד ההריגה. והנה, הגיע יום ביצוע גזר הדין הנורא. הם השכיבו אותי על מיטה מיוחדת,  כשגופי קשור היטב לקראת הריגתי בחרב סמוראית" . מה עובר לאדם בראש ברגעים שכאלו? ממשיך מיודענו מספר: " כששכבתי שם בפחד כולי מול היפנים צמאי הדם, קפץ לראשי אותו שיעור, ששמעתי מפי הרב. אותו משפט, שנחקק בזיכרוני: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים!" . מיד כשנזכרתי בכך, הרמתי את עיניי למרום וזעקתי: "ריבונו של עולם. אנא הוציא אותי מפה! נראה, אם יש אמת בדברים שלך", התחננתי.

     היפני נעץ בו את עיניו הצרות והניף את החרב... אייל עצם את עיניו.... ו.... לפתע נשמע קול דק בוקע מפאתי החדר. היפני פקח את עיניו המבועתות והבחין באישה יפנית שנכנסה לחדר והחלה לצעוק: "מה קרה לכם, מה פתאום אתם מוציאים אותו להורג?! הרי הבחור הזה הציל את חיי ואת חיי ילדיי!" ... לאחר מספר רגעים התברר, שמדובר באשתו של ראש היאקוזה, שבפקודתו נערכה ההוצאה להורג. הבעל ניסה לברר על מה אשתו מדברת, והיא החלה לומר לו, שלפני חמש שנים הייתה רעידת אדמה גדולה בעירם, ומיודענו הציל בחירוף נפש את חייה וחיי ילדיה. אני מביט בה בזווית עיני, כשראשי עקוד ולא מאמין למשמע אוזניי.  ראש המאפיה התייעץ עם אנשיו והוחלט, שלפי חוקי היאקוזה יש להכיר טובה למי שהציל אחד מאנשיהם.

     לאחר שניצלתי בדרך ניסית, ניסיתי להבין, כיצד הגיעה האישה הזאת ברגע האחרון, ועל איזו רעידת אדמה היא שחה, הרי היא מדברת על הצלה, שהתרחשה לפני חמש שנים ואילו אני כאן נמצא פחות משנתיים...  סיפרתי על המקרה לידיד שניסה לתרץ זאת בכך שכפי הנראה מישהו אחר הציל את אשת ראש המאפיה וילדיה, אבל בעיני היפנים כולנו (היהודים) נראים אותו דבר, והיא אינה מבחינה ביני לבין מישהו אחר...

     הרב יוספי התפעם מהסיפור, ואייל סיים את דבריו באומרו: " איך שלא יהיה, חיי ניתנו לי במתנה בזכות המדרש המופלא על החרב החדה, שהשלכתי באותם רגעים הכול על בוראי. שאני בוטח בבורא העולם ולא מתייאש. לאחר המקרה החלטתי מיד לחזור לישראל, וכמובן גם לחזור לשיעוריו של הרב".

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

אמרי שפר א' אדר ה'תשע"ה

אדם נעשה חכם רק כשהוא לומד לקח ממה שעשה כשהיה טיפש. אם רוצה אדם לעשות רצונו של מקום, אין לו לתת דעתו רק על עצמו, כי אם לדאוג גם לזולת, שגם רעהו יהיה יהודי נאמן , שגם בנו של רעהו ילמד תורה - אתה חזק יותר ממה שאתה נראה . אמיץ יותר ממה שאתה מאמין . וחכם יותר ממה שאתה חושב אסור לאדם לזלזל בעצמו. אתה עובד בשביל לחיות – אבל העבודה הורגת אותך " ברגע שגילית איזו מכפות הרגלים היא הכף הימינית, כבר אין לך הרבה התלבטות לגבי מי מהן היא השמאלית, ואז נותרה רק הבעיה-באיזו מהן להתחיל לצעוד. גם מי שנותן צדקה לעני ביד רחבה , אבל חסרה אצלו הרגשת מצב זולתו , הרי זה בבחינת "שופך דמים ". והיּו הכֻרבים פְרשי כָנַפִיים לַמְעָלה סֹּוכֲכִים בְּכַנְפֵיהֶם. הארון רומז לתורה שבו היו הלוחות, והכרובים מרמזים על תינוקות של בית רבן שדמות פרצוף תינוק היה להם. ובא ללמדנו, שהתינוקות והילדים העוסקים בתורה מגינים ו"סוככים בכנפיהם" על כלל ישראל. כמו שכתוב "ולשון רכה תשבר גרם" - לשונם הרכה תינוקות של בית רבן, "תשבר גרם" - ראשי תיבות ת'ינוקות ש'ל ב'ית ר'בן - ג'זרות ר'עות מ'בטלים. (צרור המור( והשולחן משפיע מזון ופרנסהֶ ''אתַ הְמנֹוָרה נַֹכחַ הֻשְּלָחן'' כאשר נכחו מאירה המנורה – אור התורה)..מהרי"ד מבעלזא( אמונה אדם נכנס למספרה ובאמצע התספורת החלו הוא והספר לשוחח על מגוון נושאים, הם הגיעו לנושא שדן בקיומו של אלוקים.. "אני לא מאמין שיש א-לוקים בעולם" אמר הספר, "למה אתה אומר את זה?" שאל האיש "די לצאת לרחוב ולראות שא-לוקים שם!" תגיד לי אתה, אם א-לוקים היה קיים, אתה חושב שהיו אנשים חולים? שהיו אנשים נטושים? אם א-לקוים היה קיים—לא היה צער וכאב!! אני פשוט לא יכול לדמיין א-לוקים אחד אוהב שהיה מרשה לכל הזוועות האלה להתרחש.. חשב האיש לרגע, אבל העדיף לשתוק כדי לא להתחיל ויכוח. הוא קם לדלת, עמד לצאת לרחוב, ואז ראה הומלס, שוכב ממש בכניסה למספרה, הוא נראה מוזנח מאוד עם שיער פרוע וזקן עבות.. חזר האיש לעבר הספר ואמר:"אני לא מאמין שקיימים ספרים!!" מה??- שאל הספר?? זה בלתי הגיוני להגיד כך...! הרי רק לפני שנייה סיפרתי אותך! לא!! ספרים לא קיימים!! כיוון שאם היו קיימים, לא היו בעולם אנשים עם שיער ארוך וזקן עבות!, כמו האדם הזה שבחוץ.." אה..- ענה הספר- "זה לא שאין ספרים, זה מה שקורה שאנשים לא באים אלי..""בדיוק!" ענה האיש, " זו הנקודה. א-לוקים בהחלט קיים, אבל זה מה שקורה לאנשים שלא באים אליו ולא פונים אליו לעזרה. מכאן מגיע כל הצער והכאב שבעולם!!" ביטחון אמיתי (שמעתי מהרב יעקב ישראל לוגסי שליט"א ( מעשה ביהודי פשוט, שומר תורה ומצוות, בעל משפחה ברוכת ילדים, שבקושי מסיים את החודש, היה לו ברשותו כרטיס הגרלה של מפעל הפיס. יום חמישי אחד מתקשרת אליו אריאלה ממפעל הפיס ומודיעה לו שכרטיסו עלה בגורל והוא זכה במיליון ₪. השמחה כמובן הייתה גדולה והתחילו לתכנן מה עושים בכסף? חיסול המשכנתא בסך חצי מיליון ₪, קניית רכב חדש, חיסול החוב לגמ"חים וסגירת יתר הכסף כחיסכון לנשואי הבת בעוד שנה. ביום ראשון הגיע שוב פעם טלפון ממפעל הפיס, הפעם התנצלות, הייתה טעות, מישהו אחר זכה, נעמוד אתך בקשר ונפצה אותך... וכעת אחים יקרים נעצור לרגע ונשאל את עצמנו כיצד אנחנו היינו מגיבים? ובכן, לדעתי, רובנו היינו עונים משהו כמו: 'מה זה טעות? אתם תשלמו על זה ביוקר.' וגם אם לא היינו עונים הייתה מתגנבת לליבנו השאלה: 'למה ה' עשה לי ככה? אם לא מגיע לי לזכות אז למה לענות אותי?' מספר בנו של אותו יהודי: אבא לא כעס ולא רגז, אלא ענה ואמר: 'תודה רבה, להתראות' ולא גילה שמץ של עצבות, וחזר אמר את הפסוקים : "אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני" "הכול מאת ה' הכול לטובה..." שאל אותו הבן: "אבא, איך אתה מצליח להיות רגוע? אמר האב: "תראה בני היקר, באחד השיעורים בנושא אמונה וביטחון למדנו שאין בעל הנפשות פוגע בנפשות תחילה אלא בממון, כנראה שהייתה צריכה להיות ל"ע גזירה קשה בגוף של אחד מבני הבית, והקב"ה רצה להמיר אותה בממון, אלא שכנראה הממון שיש ברשותי לא הספיק כדי לבטלה מה עשו? נתנו לי ידיעה שיש לי מיליון ₪ שהרי "אין עשיר אלא בדעת" ואז לקחו אותו בחזרה ופדו אותנו מפגיעה קשה בגוף. אז איך ייתכן שלא אודה לה' על כך? באיזו רחמנות ה' התנהג איתי... וזהו הסוד שלנו אחים יקרים, אומר בעל "חובות הלבבות" מהו הביטחון האמיתי בה'? "מנוחת נפש הבוטח, ושיהיה לבו סמוך ובטוח על מי שבטח עליו שיעשה הטוב והנכון לו" ביטחון בה' אין פירושו שה' יעשה את מה שאני מבקש ורוצה, ביטחון בה' היא הידיעה וההפנמה שכל מה שה' עושה זה הכי טוב בשבילי. חוויית השבוע שלי http://h-y.xwx.co.il/