אמרי שפר כ"ה אייר ה'תשע"ו

 ב'לכה דודי' אנו אומרים " לא תבושי ולא תיכלמי ". המילים 'שבת מלכה' מורכבות מאותן אותיות של המילים 'בשת כלמה . ' לכן אומרים "לא תבושי ולא תיכלמי , " כי בזכות השבת תתהפך 'ה בשת 'ל' שבת ', 'וה כלמה 'ל –' מלכה

     החיד"א כותב שדרך העולם לא להזכיר את שם שונאו רק בכינוי, וכמו שמצינו שכינה שאול את דוד "בן ישי" ולא הזכירו בשמו, וזהו שנאמר "במספר שמות" דהיינו מחמת שחביבים ישראל אצל הקב"ה על כן ציווה למנותם בשמותם דווקא.

     העת הביאה את הסיבה ולא הסיבה הביאה את העת.

     שכר לולב ואתרוג מי שקונה לולב עם אתרוג זוכה לחיי העולם הזה ועולם הבא ובנים צדיקים שיש להם לב בתורה (מהרי"ל)

וילונות (אפריון שלמה, גליון 169)

     אבות: איזהו עשיר? השמח בחלקו. למה יש וילונות בבית ? כל אחד יודע, בשביל שלא יראו מבחוץ מה שיש בפנים...

     פעם אחת היה עשיר גדול שהיה לו ה-כ-ל ! היה לו הכל, אבל הוא לא היה מאושר.  הוא החליט שהוא הולך לחפש משהו שאין לו.  נסע להרים, חיפש בכפרים, עד שהגיע לעיר גדולה, שם היתה שדרת חנויות ענקית... הוא הסתובב בין כל החנויות לחפש אם יש משהו שאין לו, אבל יש לו כבר הכל...  בסוף הוא הגיע לאיזו חנות של יהודי, ששם באמת היה פריט שעדיין אין לו לעשיר הזה. היתה זו תמונה גדולה של שתי עיניים, ומעל מתנוססת כותרת: "העיניים הגדולות" . פונה העשיר ליהודי ואומר לו: את העיניים האלה אין לי,  אני רוצה עיניים כאלה, אפשר לקנות את התמונה? " בבקשה, אך דע לך שלתמונה הזו אין מחיר". "אין מחיר?! אז למה היא עומדת למכירה?", שאל העשיר.  אמר לו היהודי: "אני אסביר לך איך מחשבים את המחיר שלה. יש פה מאזניים, נשים את התמונה בכף אחת של המאזניים, ובכף השנייה תשים כמה כסף שאתה רוצה בשביל לקנות את התמונה, אתה יכול להוסיף כסף כמה שתרצה... ברגע שיהיה איזון – התמונה שלך!".

     העשיר התחיל להעמיס מטבעות, אבל כלום לא זז.  הוא שם דולרים, אבל המאזניים לא זזים.  הוא הוציא את היהלומים והמרגליות שהיו לו, שם על המאזניים, אבל כלום לא עוזר, התמונה לא זזה. עבר שם אדם חכם, ושאל אותו: "מה אתה עושה?".  אמר לו העשיר: אני רוצה את התמונה עם העיניים, כמה שאני שם זה לא עוזר, אני לא יודע מה לשים...".  אמר לו החכם: "שים שם רק 10 דולר" . העשיר שם 10 דולר. הלך החכם, לקח וילון וכיסה את העיניים... איך שהוא כיסה את העיניים – מיד כף המאזניים נפלה, והכריעה את הכף שעליה היתה התמונה.

     עין של בן אדם, ככל שאתה מראה לה יותר – כך היא רוצה יותר, היא רוצה לבלוע את כל העולם! אם אתה רוצה להשביע את העין, אל תראה לה כלום.  וילונות צריך לשים כדי שלא יראו מבפנים מה שיש בחוץ... 

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

אמרי שפר י"ז אלול ה'תשע"ה

אמרי שפר י"ז אלול  ה'תשע"ה

א"ר יוסי מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי" (שבת קי"ח) היינו, שלא למדתי תורה והסתכלתי לאחורי לראות כמה דפים למדתי, אלא הסתכלתי "לפני לראות מה שיש לי עוד ללמוד''. 

    

     וירד מצרימה... ויהי שם לגוי גדול (כו, ה(.  - שאלו לילד יניק וחכים: חכמינו אמרו: "אוי לרשע ואו לשכנו" התוכל להביא ראי' מן התורה, ששכנים רעים השפעתם רעה?  השיב הילד בתוך כדי דיבור: "הלא פסוק מפורש הוא בתורה: 'וירד מצרימה ויהי שם לגוי גדול".

      וכפי שאמר פעם הרה"ק מרוזין זי"ע כשנכנס לביהמ"ד וראה החסידים עוסקים בסיפורי צדיקים,  דלכך נאמר פעם "הללו את שם ה' הללו עבדי ה " ובפסוק אחר כתוב להיפוך 'הללו עבדי ה' הללו את שם ה' " להורות כי שני הדברים עומדים בשווה ובאותה דרגא, והמהלל עובדי ה " ' ומספר מצדקותם נחשבה זאת כאילו היה מתפלל ומהלל "את שם ה' וזהו הכוונה במה שכתוב "מקבילות הלולאות ששני ההללוים הללו מכוונות ומקבילות זה לעומת זה ושני  " הדברים שוי בדרגא.

השָּגָחה מְפָלָאה 'ב' (פניני עין חמד, גליון 503)

     להלן סיפור המראה לנו, כי הרבה שלוחים למקום. ולעיתים אנו מגלים את דרכי ההשגחה המופלאה של הבורא, ולמעשה למרות שבאותם רגעים עלול האדם לחשוב, כי אותו מקרה שעובר עליו עלול לפגוע בו, אולם לאחר מכן מגלה, כי אלמלא אותו מקרה דווקא היה מפסיד.

     ומעשה שהיה - כך היה: ר' יוסף ישב במונית, כשכולו מדוכדך ורוחו שבורה. למורת רוחו, התנהלה הדרך בעצלתיים וסופה לא נראה בדרך. נראה היה כי מעשה שטן בדבר. "דווקא היום", חשב בלבו, "יש עומס כה רב בכביש, ואני כה ממהר לפגישה עם מר סלומון". מיודענו הנו עסקן צדקה מפורסם החולש על מוסדות צדקה וחסד רבים. הוא אומנם מתגורר באמריקה אך מצודתו פרוסה עד ארץ ישראל, שם הקים רשת בתי תמחוי לעניים, קרנות עזר וסיוע לאלמנות ויתומים, חלוקת מזון לנזקקים בדרך של כבוד ופעולות רבות ונשגבות, שהוא עצמו כבר אינו זוכר, מרוב טרדת החסד בה הוא נמצא. זמן מה קודם לכן, נקרתה הזדמנות מיוחדת לפתחו של מיודענו, איש החסד: רשויות הרווחה באחת מערי הארץ פנו אליו בהצעה לרכוש בניין רחב ידיים, ולהקים בו מסגרת שיקומית לנפגעי מחלה נדירה הפוגעת ל"ע במערכת העצבים ומקשה על תנועת האדם ותפקודו התקין.

     לא בכדי פנו ראשי העיר לר' יוסף, זה מכבר התוודעו לאישיותו הנדירה והתמסרותו למען הזולת ללא משוא פנים. נוסף לעובדה, שארגון החסד בראשו עמד מיודענו, הקים זה מכבר מספר מבני שיקום דומים ברחבי הארץ. הלה שקל את ההצעה בחיוב ושמע על האפשרות לסייע לרפויים והחלמתם של מאות חולים. אולם, בדיקה מהירה בקופת הארגון העלתה, כי חסר לו סכום עצום של מאות אלפי דולרים, על מנת להגשים את חזונו ולהקים שם מרכז שיקום ארצי. ר' יוסף ניסה, אפוא, להעלות בזכרנו את ידידיו בעלי היכולת, אותם יוכל להתרים למען מטרה נשגבה זו, ושמו של מר סלומון הבזיק במוחו. הוא מיהר ליצור עימו קשר, והלה שמח לשמוע את קולו, אך ביקש לקבוע את הפגישה לשעת הצהריים, בטענה, כי כעת עליו לצאת מן המשרד בענייני מסחרו, ולא יהיה לו פנאי לשמוע כרגע את בקשתו. נחפז מיודענו לצאת לדרכו, אולם הוא איחר את מועד הפגישה בשל העומס הרב על הכביש. כשירד מהמונית, ראה לאכזבתו את מר סלומון יוצא מפתח הבניין, כשהוא ממהר לעסקיו ומסמן לו, כי יוכל לפגשו רק בעוד ארבע שעות!

     "גם זו לטובה", חשב וקיבל באהבה את העיכוב השמימי. "לאן אלך עתה?", הרהר. ולפתע נזכר במר אריה, אחד מידידי המוסד הוותיקים, אשר משרדו ממוקם אף הוא בקרבת מקום, וכבר זמן רב עבר מאז התרימו לטובת פעולות הצדקה והחסד. מיודענו הוא איש נמרץ ומעשי. בדיקה קצרה בפנקסו, וכבר הטלפון בידו והוא מבקש מאריה, ידידו הוותיק, להיפגש עימו בעוד דקות ספורות. להפתעתו, נעתר אריה והזמינו בשמחה לעלות למשרדו הממוקם בקרבת מקומו. בתחילה, לא חש בנוח מאחר שלא קבע עמו פגישה מבעוד מועד. אולם קבלת הפנים החמימה שהפגין ר' אריה הפיגה את תחושת חוסר הנוחות. מהר מאוד מצא מיודענו מספר לאריה על מטרת ביקורו באזור, ועל חזונו להקמת מבנה שיקום מרכזי לריפוי החולים בחולי הנדיר.

     לפתע חוורו פניו של אריה, והוא החל לרעוד בכל גופו. ר' יוסף נבהל לרגע, אולם אריה הרגיעו וביקש ממנו לסגור את הדלת ולהקשיב לו. הוא פתח לפניו את סגור לבו וסיפר לו דבר, שנודע לו לפני זמן קצר, אותו לא גילה אף לבני משפחתו. זה עתה נודע לו כי הוא עצמו, חלה במחלה נדירה זו ל"ע. אולם המחלה עודה בשלביה הראשוניים, ויהיה עליו לקבל טיפולים כדי למגר את תופעות החולי. אמש, הצליח ב"ה לסיים בכי טוב את אחד מעסקי המסחר שלו והוא הרוויח סכום עצום! לפי חשבונו, דמי המעשר עולים בדיוק לסכום החסר להקמת המוסד, ועל אתר הושיט המחאה עם הסכום האגדי, כתרומה לייסוד המרכז השיקומי, כאשר מבקש הוא, שזכות המצווה תיזקף לרפואתו השלמה.

     ר' יוסף נותר פעור פה. להשגחה פרטית כזו הוא לא פילל. הוא הרי כלל לא תכנן לפגוש את ר' אריה, והנה הלה מושיט לו בבת אחת את כל הסכום הדרוש כדי להקים את הבניין. אכן נפלאות דרכי ה'.

     ואם תשאלו, מה יצא בסוף בפגישה עם הנדיב הראשון? הוא הצטדק, שעסקיו כשלו לאחרונה ואין ביכולתו לתמוך כעת בפעולות החסד, ונתן סכום סמלי בלבד. אך ר' יוסף יצא מלפניו בשמחה ובשבח והודיה לבורא העולם, כי הרבה שלוחים למקום, והמוסד קם לתפארת ולרווחת חוסו.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/