בפרשת השבוע שנקרא, פרשת "קדושים",
נקרא למעשה את כל התורה כולה.
הפסוק: "ואהבת לרעך כמוך אני ה'"
שעליו אמר רבי עקיבא שזה כלל גדול בתורה והילל אמר עליו שזו התורה על רגל אחת.
.
למעשה אם נקרא היטב, הצו לאהבת הזולת מתחיל בצו
נוסף שהוא איסור לאו: "לא תשנא את אחיך בלבבך" וביניהם עוד כמה צווים
כגון: "הוכח תוכיח את עמיתך" ו"לא תקום ולא תיטור את בני עמך"
והכל יחד קשורים בשנאה ואהבה.
.
התורה ביססה את ה"אני" שבאדם על ידי
כך שכל מה שאני דורש מהשני לעצמי אני חייב לעשות לזולת ומכאן שהילל ור' עקיבא ראו
באדם בעל מעלה גבוהה שנברא בצלם שגם הוא "כמוך" מעשי ידי הקדוש ברוך הוא.
.
על כך מוסיף הרד"צ הופמן שזאת הייתה כוונת
התורה שחתמה במילים "אני ה'", כלומר אני ה' בראתי את כולכם ואני מחייב
את אחדות המין האנושי באמצעות מוסר אנושי.
.
בספרא חולקים ה"תנאים" בפירוש הפסוק.
ר' עקיבא אומר שזהו כלל גדול בתורה ובן עזאי אומר שזה ספר תולדות האדם.
.
ר' עקיבא שסובר שאהבת האדם לזולת היא הכלל
הגדול בתורה ובלעדיה לא תיתכן כלל תורה ומצוות ואילו בן עזאי סובר שבלעדי מצווה זו
לא תהיה כלל אנושות, והיא לא רק כלל גדול בתורה חתימת הפסוק במצוות אלו "אני
ה'" לא נשמרת ונאמרת על ידי הרוב ומעטים המקיימים את ואהבת לרעך
"כמוך" אולם במידה שאדם מודד מודדים לו וכמו שפירש הבעל שם טוב את
המילים "ה' צילך", כשם שצילו של אדם עושה את מה שהאדם עושה ככה מתנהג
עימו גם בורא עולם.
ממשיך בקו זה הבעל שם טוב ומסביר שה' אומר
שימדוד לאדם בדברים אלו כמידתך אם תגמול חסד ואהבה אף אני אגמול עמך אהבה וכפי
שתתנהג לזולת כך תהיה התנהגות ה' אליך.
שנזכה לקיים באמת "ואהבת לרעך כמוך אני ה'.
שבת שלום ומבורך!
החוויה היהודית
תודות : לצחי מיכאלי
ע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק,
מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
