אומרים
בתפילה: ״והסר ממנו יגון ואנחה, ומלוך עלינו אתה השם לבדך בחסד וברחמים״. כלומר על
האדם לבקש מהשם שיסיר ממנו את היגון והאנחה ושיהיה שמח בחלקו ואז ממילא יאיר עליו
אור מלכותו של השם בחסד וברחמים.
אחד מגדולי ישראל בהיותו ילד, לימדו אותו בליל ה 'ניטל' לשחק שחמט. לאחר שתיארו לו את כללי הצעדים של הכלים השונים, אמרו לו שיש כלל יסודי: לאחר שעושים
מהלך אין דרך חזרה. א"א להתחרט. אמר: א"כ איני מוכן לשחק במשחק הזה, כי
זה לא משחק יהודי. יהודי יודע שגם אם עשה מהלך שגוי ומוטעה, הוא יכול לחזור בתשובה.
באו נזכור! שהכול,
כל מאורע של כל רגע, נגזר עלינו בראש השנה ה'תשע"ח.
בתוך כל גוש אבן שוכנת "יצירת אומנות" צריך לדעת להסיר את
החומר המיותר, כדי לחשוף את עבודת האומנות שבתוכו, כך גם האדם.
דרכו של עולם לבקר ולשפוט את הזולת, לפיכך הורתה התורה – שפטים ושוטרים –
אותה מדת בקורת שהנך מפנה כלפי אחרים – תיתן לך – תהיה מכוונת כנגד עצמך, וכשם שהנך תובע
מהזולת שיהיה ירא ושלם, כך לפחות תנהג כלפיך לדרוש מעצמך אותה דרישה לשלמות. (תולדות יעקב יוסף)
חזרו בתשובה עכשיו ותעקפו את הפקקים
של אלול-
יש הנוטים להפוך את המצוות לסגולות: זו סגולתה לשמירה, זו מביאה לעשירות,
האחרת לזרע של קיימא, ועוד כהנה וכהנה. אולם לא זוהי דרכה של תורה. הקב"ה
מצווה אותנו להתהלך עמו בתמימות, מבלי לחקור אחר העתידות ומבלי לתור אחר 'חכמות'
באמונה, עלינו להניח את ה 'מושכות' בידי מי שאמר והיה העולם, ולהכניע את עצמנו
בפני ידו המכוונת את העולם.
יש מקום לפילוסופיה ביהדות, אנו מוצאים את הרמב"ם שואל במורה נבוכים
שאלות פילוסופיות רבות, אולם כל מקומה של הפילוסופיה הוא רק אחרי האמונה התמימה.
ברכה או קללה (עלינו לשבח(
יהודי אחד נכנס
לבית הכנסת 'לידרמן' בשיכון חזון אי"ש בבני-ברק, וביקש לברר, היכן מתגורר מרן
הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א. המתפללים, שהבחינו שהוא הגיע ממרחקים, ויש לו
משאלה חשובה מאוד, ניסו לדובב אותו כדי לשמוע, מה מציק לו. לאחר הפצרות חוזרות
ונשנות סיפר להם: "אני רוצה לבקש מהרב קניבסקי 'קללה'..." השיב. סתם ולא
פירש. כיוון שעל פניו נראה היה, שמדובר ביהודי טוב, ושומר מצוות,
הביאוהו המתפללים לביתו של הגאון ר' חיים, ומשהגיע תורו, חזר
על המשאלה המוזרה. "באתי לבקש מהרב 'קללה'..." וביאר את בקשתו:
"לפני מספר חודשים, עליתי ארצה עם אחי, לאחר
שההורים שלנו נפטרו, הרכוש המשפחתי היה גדול מאוד, והגיע לסכום של חמישה מיליון
דולרים!". " הכסף היה אצל אחי, כיוון שסמכתי עליו במלוא המובן,
ובדמיונותייַ השחוריםַ ביותרַ לאַ חלמתי, שהואַ ינסה לעשוקַ אותי, לא
חתמתי איתו על שטר, לראיה שהכסף אצלו. והנה, משהגענו ארצה, ובקשתי מאחי שייתן לי
את מחצית הסכום. אולם הוא התעלם מכל העניין, ואף הגדיל לעשות באומרו, שמעולםַ לאַ
היהַ אצלו כסף, בוודאיַ לאַ סכוםַ גדולַ שכזה"... "בנוסף, אחיַ הלך כברַ ועשהַ מעשה, והשקיעַ
אתַ כלַ הכסףַ בשיפוץַ בית-מלוןַ באילת. אני מבקש, שהרב יקלל את אחי בגין
מעשיו", סיים היהודי את דבריו.
הגר"ח השיב,
שמעולם לא הוציא מפיו קללה על שום יהודי, וגם עכשיו לא יעשה זאת. " אבל
אני מוכן לברך אותך שהכסף המגיע לך, יחזור אליך", ואכן כך עשה. סופו של המעשה
היה, שבאחת השריפות הגדולות שהתחוללו באילת, עלה באש כל בית המלון המשופץ, ולא
נותר ממנו, כי אם עיי חרבות. האח ששיפץ את המקום, לאַ עשהַ עדיין ביטוח, כךַ שהואַ
איבדַ בן-לילהַ אתַ כלַ הכסףַ שהשקיע.
סוף הסיפור היה, שמשרדַ התיירותַ החליטַ להחזירַ למשפץַ מחצית מסכוםַ ההשקעתו, בסךַ
שנייםַ וחציַ מיליוןַ דולרים, כאותַ הוקרה עלַ 'הדאגהַ שגילהַ לעירַ אילת'. האח,
שראה בכך את יד ה', והבין כי מעשה זה אירע בגלל שהוא עשק את אחיו, החליט לאחר
חשבון נפש, להחזיר את הסכום שקיבל, לאחיו, ואף התעורר מכל העניין לתשובה
שלימה.
התחרות (נשלח ע"י יוסי אייזיקוביץ)
שתי ערים תאומות, האחת ישראלית והשנייה יפנית, החליטו להתחרות
בחתירה. הגיע יום התחרות, והנבחרת היפנית ניצחה בהפרש ניכר. המורל
בצד הישראלי היה, באופן טבעי, נמוך, והחליטו שבתחרות הגומלין בשנה
הבאה הם מנצחים..., ויהי מה!
הוקמה ועדת חקירה לבדוק את שורשי הפאשלה. מסקנות הוועדה היו: היפנים
הציבו לתחרות שבעה חותרים ומנהל אחד, בשעה שבסירה הישראלית היה חותר אחד
ושבעה מנהלים, כמקובל.
גויס יועץ חיצוני, על מנת לבחון מקרוב את מבנה הקבוצה הישראלית. לאחר
חודשים של עבודה, הגיע היועץ למסקנה: "שיש בקבוצה הישראלית יותר מידי
מנהלים ופחות מידי חותרים". לאור הדו"ח שהגיש היועץ, נערכו
מספר שינויים במבנה הקבוצה הישראלית, כדלהלן: במקום שבעה מנהלים וחותר
אחד, נבחרו ארבעה מנהלים בכירים ביותר, שני מנהלים בכירים, מנהל
אחד בדרגת ביניים וחותר אחד.
בנוסף, נקבעה טבלת בונוסים, המבוססת על הישגים לצורך עידוד ותמריץ
החותר. בתחרות הגומלין, שנערכה, כאמור, לאחר שנה, ניצח
הצוות היפני בפער כפול מהשנה הקודמת.
לאור ההישגים העלובים, הוחלט לפטר לאלתר את החותר, ולשלם בכל זאת
בונוסים למנהלים, כהערכה על מאמציהם, ובעקבות הכישלון הוזמן שוב הבוחן
החיצוני, והגיע למסקנה, שכנראה הבעיה היא בסירה...
אדם מנסה להתחמק מעבודה קשה, אך צריך לדעת, שאם לא נשקיע - לא
נגיע...
החוויה היהודית
