אמרי שפר כ"ז סיון ה'תשע"ח

  אמר בעל חידושי הרי"ם זצ"ל: כל הטעות של קורח הייתה,  שהוא חשב שאפשר לקחת לבד, "וייקח קרח" - אני לוקח ! והאמת שהאדם צריך בכל עת להכניס אל לבו: "אני לא לוקח לבד". אני סך הכול מקבל. אם משמים נותנים לי, אני לוקח, ואם לא נותנים לי, אני לא לוקח...

     בכוחה של כל אישה לבנות את ביתה בדרך של "חכמת נשים", על-פי חכמת התורה, ולהשפיע גם על סביבתה בכל ענייני הקדושה.

     הבן איש חי אומר: קורח התעשר בגלל הגזלה שגזל את אוצרות פרעה במצרים... אך הוא לא הסתפק בזה וגם חיפש כבוד...  סופו שהודח מהעולם. זה רמוז במילה ג זֵ לָ ה: אותיות לפני גזלה הם כָ בוֹ ד. ואותיות שאחרי גזלה הם מ ו דָ ח שנידחה מן העולם . ועוד אפשר להסביר: כ וֹ בֵ ד = גזלה = חוֹמֵד. למרות שהיה כָ בֵ ד בכסף רצה לחמוֹד עוד...

  חַ לּ ה: מרימים את התינוק הבכוֹר מן הערִיסָה בשבִיל: ח-ימיֹםֹ למילה, ל-ימיםֹ לפדיוןֹ הבֹּן, ה- בןֹ 5 למִקרֹא. 

הכרת הטוב [איש לרעהו שמות תשע"ו[

     בתקופת ימי מלחמת העולם השנייה, זכה רבי נחום זאב דסלר (בנו של רבי א. דסלר זצ"ל) להינצל ברחמי שמים מגיא צלמוות, ולאחר תלאות וטלטולים - להגיע לאמריקה.  חלפו שנים אחדות, מלחמת העולם שככה, והרב דסלר הגיע לאמריקה להתראות עם בנו אהובו, אחר שנים ארוכות שלא התראה עמו.  במהלך שיחתם, גולל רבי נחום זאב בפני אביו, את הקורות אותו בתקופת המלחמה, תוך שהוא מציין בפניו את אותם גדולי תורה שעמדו לימינו במשך אותן שנים, ועל כולם הפליג רבי נחום זאב בשבחה של הכנסת האורחים הנפלאה לה זכה במעונו של רבי אליעזר סילבר, רבה של סינסינטי.  מיד בשמוע הרב דסלר על פעלו של רבי אליעזר סילבר, אמר שברצונו להודות לו.  רבי נחום זאב הבין, כי בדעתו של אביו להודות לו באמצעות שיחת טלפון, ומיד הוציא מכיסו פנקס כתובות כדי לאתר מספר הטלפון שלו. אך הרב דסלר, אמר כי אין די בהודיה טלפונית, וביקש מבנו להתלוות אליו לנסיעה ברכבת לסינסינטי, עירו של הרב סילבר.  רבי נחום חשש, שמא הנסיעה הארוכה לסינסינטי, אינה לפי כוחותיו של אביו. לכן הציע לו להודות לרב סילבר באמצעות מכתב או שיחת טלפון. אך הרב דסלר עמד על שלו.

     לאחר נסיעה ארוכה בת תשע שעות, הגיע הרב דסלר בליווי בנו לסינסינטי. הם זירזו צעדיהם לבית הרב סילבר. משם יצאו שלושתם לבית הכנסת.  בתום התפילה, הזמין הרב סילבר את אורחיו החשובים לביתו לסעוד עמו ארוחת בוקר, כשתוך כדי כך התפתחה ביניהם שיחה בדברי תורה - כדרכם של תלמידי חכמים.  במשך שעה ארוכה השתעשעו הרב סילבר ואורחיו בדברי תורה, עד אשר פנה הרב סילבר אל הרב דסלר בשאלה "ובכן, מה הביאכם לסינסינטי"? טבעי היה לו לרב סילבר, כי סיבת טרחתו של הרב דסלר עד לביתו, לא הייתה בכדי. " באתי" - הפתיע הרב דסלר בתשובתו - "להביע הערכתי העמוקה על כל החסד אשר גמלת עם בני".  רבים וטובים פקדו את מעונו כשבפיהם בקשות שונות , ולפיכך סבר, כי גם הרב דסלר בא לשם כך. המענה לא סיפק את הרב סילבר. ענוותנותו לא הניחה לו לחשוב, כי מעשיו זכאים למידה מופלגת שכזו של הערכה. ומשחלפו להן דקות אחדות שב ושאל שנית - "נו... מה באמת מביאכם לסינסינטי"? לגודל פליאת מארחו חזר שוב הרב דסלר: "אין סיבה אחרת לבואי לכאן. מטרת בואי אחת היא - להביע הכרת הטוב באופן אישי".  רק כאשר חזר הרב דסלר בשלישית על דבריו, נכנע הרב סילבר לדברים, תוך שהוא מחייך ואומר "כעת מבין אני עד כמה חשובה הכרת הטוב".

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 http://dosanova.co.il/

אמרי שפר כ"ג אלול ה'תשע"ו

 

אדם שיש לו חוק קבוע ללמוד בזמן מסוים בכל יום, נעשה חוק זה "נדר". (או"ח רל"ח ב'

מג"א ומשנ"ב שם, הרוצה להחכים יעיין "כל נדרי" פרק ס'

     אנשים שנמצאים לבד מעדיפים את המצב הקיים מאחר שזהו המצב היחיד שבו הם חייהם כרצונם. -שמואל אייזיקוביץ)

    

     ''ברוך פרי בטנך...ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך" )כ"ח ד' ה'(. "ברך אתה בבואך" לשנה החדשה,  בזמן ש"ברוך אתה בצאתך" מן השנה בתשובה ומעש"ט, ומתי התשובה שלמה? "וברוך פרי בטנך" אם גם הבנים הם בכלל ברכה, הולכים בדרך התורה והיראה. (שארית מנחם(

   

  ''הבט מה אדם עושה (ולא מה שהוא אומר) ותדע מה הוא באמת רוצה'' (שמואל אייזיקוביץ

הילד והסבתא (דברים טובים – פרשת ראה)

     ילד אחד ישב במטבח עם סבתו והתלונן בפניה על כך ששום דבר לא מסתדר לו: ”אימא כועסת עלי, רבתי עם החבר הכי טוב שלי, קשה לי בבית הספר... נמאס לי כבר!!!“ הסבתא הקשיבה בשקט לדבריו ושאלה אותו באהבה. ”אולי אתה רוצה לאכול משהו טעים?“ ”בטח“, הוא ענה לה. ”אז הנה, קח לך מעט שמן“, אמרה הסבתא. ”איכס!!!“ – אמר הילד ועיקם את פרצופו, ”זה ממש דוחה!“ אמרה הסבתא: ”אז אולי, אתה רוצה כמה ביצים טריות? או כוס קמח? או בעצם אולי תעדיף כפית של אבקת אפיה?“ הילד התחיל לאבד את סבלנותו ואמר לסבתו: ”סבתא, מה יש לך? כל הדברים האלה ממש מגעילים!“ ענתה לו הסבתא: ”אתה צודק נכד שלי, לכל אחד מהדברים האלה יש טעם נורא. אבל תראה מה קורה להם כשמערבבים אותם יחד הם הופכים לעוגיות טעימות!... אז מה אתה אומר נכד שלי? נלך לאפות יחד קצת עוגיות?“

     במהלך החיים אנו עוברים דרך חוויות שלא כולן נעימות לנו. אנו כועסים ולא מבינים למה זה מגיע לנו, ומדוע עלינו להתנסות בחוויות כאלה. אבל אנו מרגישים כך מכיוון שאנחנו לא יכולים לראות את התמונה השלמה – אנו יכולים לראות רק חלקים קטנים ממנה. האמינו )ודעו ( שכל התנסות )טובה יותר או פחות(, היא שיעור חשוב בבית הספר הגדול של החיים. כשנקבל את הלימוד, נבין טוב יותר את עצמנו, ונגלה חלקים חדשים של מי שאנחנו באמת. וזהו ראה אנכי נותן לפניכם היום תראו ש"אנכי" היה כאן לפניכם והוא נותן הוא יודע את כל התמונה ולכן את הברכה אשר תשמעו אל מצות ד' א-לוקיכם ואם תשמעו ותקיימו אז יהיה לכם טעם ערב והקללה אם לא תשמעו כי רק לראות לא תבין כלום תקיים ואז יהיה לך אך ורק טוב.

.

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/