יום רביעי, 8 בפברואר 2017

נקודה שבועית פרשת "בשלח" ה'תשע"ז

בשעה טובה יוצאים בני ישראל ממצרים אחרי שנים ארוכות של שיעבוד וגזרות קשות.
ביציאתם ממצרים הם מגיעים אל מדבר סיני דרכו יצעדו לכיוון ארץ ישראל.
אמנם רק לפני רגע ראו את ישועת ה' מול עיניהם גם בדמות עשרת המכות וגם בקריעת ים סוף אך הם עדיין מוצאים מקום להתלונן שאין להם מה לאכול לעומת השפע שהיה להם במצרים.
בשלב זה מודיע ה' למשה שהוא ידאג לעם לאוכל: "... הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא".
ה' יוריד לעם ישראל מידי יום לחם מן השמים והם יצטרכו ללקט כל יום ממנו וביום שישי ללקט כפול גם עבור שבת.
עניין איסוף המן בא להשריש בעם ישראל את מידת האמונה והביטחון בה'. צו זה של ה' "לא תותירו" בא לחנך את העם להאמין בה' ולבטוח בו שגם מחר הוא ידאג למן חדש מהשמים.
הכלי יקר רואה בניסיון הזה ניסיון של עושר, לעומת מפרשים אחרים שרואים בדרישה זו חיבה לישראל שיצטרכו לבוא במגע יומיומי עם אלוקים כפי שעני בא יום יום אל המלך לבקש פרנסה.
אולם יש גם פרשנות הרואה במעשה המן גם מידת חינוך. בעל 'מעשי ה' ' אמר שהקדוש ברוך הוא רצה להחדיר בישראל שילמדו להסתפק במה שהם מקבלים ויהיו מרוצים מגורלם, ויעסקו בתורה בישוב דעת. ולכן מה שאמרו חז"ל "לא  ניתנה תורה אלא לאוכלי המן" פירושו שהתורה ניתנה רק למסתפקים במה שיש להם כמו אוכלי המן.
לא סתם כתבה המשנה בפרקי אבות "איזהו עשיר השמח בחלקו". אמנם זכו בני ישראל למן פשוט שירד מהשמים אך היה עליהם לראות ולהנהיג עצמם שהם עשירים ומלאים כל טוב ולבטוח בה'.
שנזכה גם אנו לעמוד במדרגות אלו של בני ישראל.

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית


תודות : לצחי מכאלי

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה