אמרי שפר י' סיון ה'תשע"ח

איש כי יפליא לנדור נדר. אומר האבן עזרא שהאיש שמפריש עצמו מהעולם הזה זה פלא.

   אמר מרן הראש"ל הרב עובדיה יוסף זיע"א, שיש שלוש מצוות שהאישה חייבת בהן (אע"פ שכל מצוות שהזמן גרמא נשים פטורות) מטעם שאף הן היו באותו נס, והן: מצות ארבע כוסות בפסח, מצות מקרא מגילה בפורים, ומצות נרות חנוכה. וזהו שנרמז בפסוק: "ואמרה האישה אמן אמן", "אמן" - ראשי תיבות: ארבע כוסות מקרא מגילה נרות חנוכה.

=

    ופרע את ראש האישה. למה צריך לפרוע את שערה, חז"ל אומרים שכל שיער יש לו גומא אחת, ואם היו שתי שערות בגומא אחת, האדם היה מתעוור רח"ל, כך אצל האישה צריך שיהיה לה בעל אחד.

    "חג השבועות חל בדרך כלל בשבוע של פרשת נשא. רמז לכך בפרשה: 'נשא את ראש בני גרשון' – גם מי ש 'גירש' את עצמו מהקב"ה, זוכה לעלייה בשבועות" (רבי פינחס מקוריץ

המצה העלימה את הצליאק (שיחת השבוע, עלון 1361)

בסעודת משיח המתקיימת מדי שנה בבית הכנסת ביישוב ניצן, נוהג שליח חב"ד במקום, הרב יגאל קירשנזפט , לציין את נס המצה של אחד המשתתפים, הרב יצחק גולן . אחרי שהסועדים מרימים כוס 'לחיים' ומברכים את בעל הנס, קם בעל המעשה עצמו ומספר את סיפורו. בשיחה עמנו.

"בשנת תשמ"ד עברנו לשכונת נווה 67 "בעבר גרנו בעיר רחובות", משחזר הרב יצחק ( דקלים בגוש קטיף. קודם המעבר כתבנו מכתב לרבי מליובאוויטש, וביטאנו את הערכתנו ליחס החם שזכינו לקבל מרב קהילת חב"ד בעיר, הרב מנחם-מענדל גלוכובסקי . זמן מה לאחר מכן קיבלנו מהרבי מענה ברכה לרגל המעבר, ובו בירך אותנו כי יקוים בנו 'משנה מקום משנה מזל לטובה ולברכה'".

מזון במעקב

ישראל, בנם-בכורם של הרב יצחק ורעייתו, סבל מֶצְלָיאק (רגישות לגלוטן, חלבון החיטה). "היום כבר התרגלנו שעל כל מוצר יש סימון אם הוא מכיל גלוטן", אומר ר' יצחק, "ויש בימינו הרבה מוצרים בלי גלוטן. לפני שלושים שנה היה צריך לבדוק היטב-היטב מה מותר לאכול ומה לא.. היה קמח מיוחד, שממנו היה אפשר להכין לחם ועוגות לסובלים מצליאק".

ההורים ידעו שעליהם לבקר היטב את מזונו של הילד. "ילדים הסובלים מצליאק שאוכלים גלוטן עלולים לסבול כאבי בטן קשים, לחוות בעיות התפתחותיות ועוד בעיות חמורות, השם ישמור".

מצת הרפואה

כשלוש שנים לאחר שמשפחת גולן עברה לגוש קטיף, היא נסעה להתארח בחג הפסח אצל משפחת גלוכובסקי ברחובות. במהלך הסעודה שוחחו על הצליאק של הבן. "ואז אמר הרב גלוכובסקי", מספר הרב יצחק, "שהרבי מליובאוויטש התבטא שלא יכולה להיות מחלה שמונעת קיום מצווה, ומאחר שיש מצווה לאכול מצה, צריך לאכול מצה. הרב אמר שברשותו מצה שקיבל ערב החג מהרבי והציע לתת חתיכה ממנה לבננו.

"בהתחלה חששנו. אמנם רמת האלרגיה של הילד לא הייתה גבוהה מדיי, ובכל-זאת הקפדנו שלא לתת לו מוצרים המכילים גלוטן. לבסוף החלטנו להיעתר, והרב נתן לו חתיכת מצה. הבן בירך ואכל".

תוצאות מפתיעות

חלפו כמה חודשים וההורים באו עם בנם לבדיקה שגרתית, במסגרת המעקב אחר הצליאק. "כשהתוצאות נתקבלו היינו מופתעים", מספר הרב יצחק בהתרגשות. "הרופא אמר שהרגישות של הבן ירדה פלאים, וכמעט אין לה זכר. מיד נזכרנו במצה של הרבי שבננו אכל בפסח, והבנו שהתרחש לנו נס גדול. עד אז סברנו שגם בננו הקטן רגיש לגלוטן, אבל אחרי אותה בדיקה שניהם חזרו לאכול כאחד האדם".

הרב יצחק אינו מחמיץ בכל שנה את סעודת משיח. "יש בסעודה הזאת אווירה מיוחדת. כל אחד ואחד בא עם היין שלו והמצות שלו. שרים, משמיעים דברי תורה, ומתחזקים באמונה בביאת המשיח. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. אנחנו צריכים לצפות ולייחל שהגאולה האמתית והשלמה תתרחש עוד בחודש הקרוב. כל מי שמשתתף בסעודת משיח מחזק בליבו את האמונה בגאולה השלמה, ובוודאי מחיש את בוא הגואל".

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 http://dosanova.co.il/

נקודה שבועית פרשת השבוע פרשת "מקץ" ה'תשע"ו

פרשת "מקץ" שנקרא השבת מתרחשת למעשה כשנתיים לאחר המפגש של יוסף עם שר המשקים ושר האופים בכלא המצרי: "ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור". 

יוסף, בשעה שפתר לשר המשקים את חלומו בכלא, קיווה שבעזרתו יוכל להשתחרר מהר ולצאת לחופשי. הוא ממש ביקש ממנו שיזכור אותו כשיהיה הוא, שר המשקים, בחוץ: "כי אם זכרתני איתך כאשר ייטב לך ועשית נא עימדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה" - הוא ביקש ממנו פעמיים שיזכור אותו ולא ישכח ויעזור לו לצאת לחופשי, אך זה "דווקא" שכח אותו וכך נוספו ליוסף עוד שנתיים בכלא.

יוסף תלה תקוותו באדם שממנו תבוא לו הישועה וזה מצביע על פגם מסוים באמונה בה' שהוא זה שיציל אותו. על שתי הפעמים שביקש יוסף משר המשקים שיזכור אותו הוא נענש בעוד שנתיים של ישיבה בכלא.

שנתיים אלו הקנו לו שנות חינוך ותיקון על איבוד האמונה בה', כשפנה אליו פרעה בבקשה לפתירת החלומות שלו הוא מיד ענה: "בלעדי, אלוקים יענה את שלום פרעה".

ודבר נוסף שקרה בזכות אותן שנתיים בכלא, כלכלת מצרים התדרדרה ועקב כך נדרש יוסף לפתרון הכלכלי הזה למצרים כולה, ואילולי היה משתחרר מוקדם יותר על ידי שר המשקים, לא היה מגיע יוסף לגדולה שכזאת במצרים.

הנה אנו רואים כמה היא מחשבתו של האדם בתחילה: יוסף רצה ששר המשקים יזכור אותו וימליץ על שחרורו, זה האחרון שכח, ובעקבות זאת ישב יוסף עוד שנתיים שבדיעבד הביאו אותו אל כיסא המלכות.

כך הפכו הבור שאליו נזרק על ידי האחים, והכלא, לבתי הגידול האמתיים של יוסף.

פרשת מקץ, שמזכירה בתחילתה דווקא את השכחה של שר המשקים, נקראת תמיד בחנוכה.

זהו חג שבכל יום ויום אנו נדרשים להראות ממש לכל הסובבים אותנו כמה אנו כן זוכרים את מה שארע לפני כאלפיים שנה. אנו מדליקים את נרות החנוכה בכל מקום הפונה אל הציבור כדי לומר בקול רם וברור שאנו לא שוכחים! אנו זוכרים היטב ומזכירים לכל העולם שנס נעשה פה על ידי ה' יתברך.

איננו זקוקים לשכחה של מאן דהוא על מנת שאנו נזכור בעצמנו את מה שעבר על אבותינו בימי שלטון היוונים.

אנו מאירים באור גדול דווקא בשעה שחשוך בחוץ כי אנו רגילים לכל הדברים הטובים שיש לנו,משפחה, בריאות ועוד, ועל זה אמרו חז"ל שתדליק נרות עד שתכלה רגל מהשוק, עד שתכלה את מה שאנחנו כל כך רגילים ופשוט לא מודים על זה!

שבת שלום ומבורך וחנוכה שמח

תודות : לצחי מיכאלי

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

חנוכה – ה'תשע"ה