אחת המצוות ה"חברתיות" ביותר שקיימות בתורה, שנקרא השבת
בפרשת "ראה" היא מצוות הצדקה.
"כִּֽי-יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד
שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר-יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ
אֶת-לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת-יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ
הָאֶבְיֽוֹן:כִּֽי-פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת-יָדְךָ֖ ל֑וֹ וְהַעֲבֵט֙
תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ:"
ובהמשך: "כִּ֛י לֹא-יֶחְדַּ֥ל אֶבְי֖וֹן מִקֶּ֣רֶב
הָאָ֑רֶץ עַל-כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר פָּ֠תֹחַ תִּפְתַּ֨ח אֶת-יָדְךָ֜
לְאָחִ֧יךָ לַעֲנִיֶּ֛ךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ בְּאַרְצֶֽךָ"
הרש"ר הירש בפירושו אומר שנפשו של האדם מישראל נדיבה וידו של
היהודי פתוחה בפני מי שזקוק.
ועל כן התורה הזהירה לא לאמץ את הלב נגד רצון האדם ולא לקפוץ את היד
נגד מהלכו הטבעי אלא האדם צריך לתת לנטייה שבלב להתפתח ללא כפייה מצידו.
האלשיך רואה בפסוקים האלה הדרכה מוסרית לאדם שבאה להסביר את ההיגיון
במצווה. הרי בלאו הכי תצטרך לפתוח ביום המיתה את ידך הקפוצה שאז לא ילוו אותך לא כסף
ולא זהב אלא המעשים הטובים שלך.
כפילות הלשון "פתוח תפתח", שהיא בעצמה נכתבה פעמיים, באה
להדגיש שבנתינת הצדקה האדם פותח שער לא רק לאחרים אלא גם ובעיקר לעצמו.
כשהאדם פותח ידו לעני הוא נקרא גם לפתוח את שער נפשו הסגור ולהתרפא
מהרעה של חוסר שליטה בנכסיו.
אור החיים מסביר על זה שעל ידי שהאדם פותח את ידו לאחרים פותחים לו
שערי שפע ועשירות.
שהאדם נותן מעצמו, בין אם צדקה בכסף ממש ובין אם בנתינה במעשים
ובעזרה הוא למעשה פותח את ליבו. הוא מרומם אצלו את מידת הנתינה. אדם שנותן זוכה גם
לקבל ואדם שמקבל זוכה לתת. הוא נותן לנותן הצדקה לפתוח את ליבו וידיו.
שנזכה תמיד להיות בצד הנותן ולדעת גם לקבל שנותנים לנו.
התורה
מבטיחה לאדם, תן צדקה, וכמה שתיתן - הנתינה תביא לך מזל.
כיצד?
"עשר
תעשר" - "עשר" את המילה "תעשר", כלומר:
עשירית
של האות ת' (=400) הוא מ' (=40).
ת >
מ
עשירית
של האות ע' (=70) הוא ז' (=7).
ע >
ז
עשירית
של האות ש' (=300) הוא ל' (=30).
ש >
ל
עשירית
של האות ר' (=200) הוא כ' (=20).
ר >
כ
קבלנו:
"מזלך". כלומר,
המעשר - הוא מזלו והצלחתו של האדם!...
שבת שלום ומבורך!
תודות : לצחי מיכאלי
החוויה היהודית
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק
שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
