יום ראשון, 21 באוגוסט 2016

אמרי שפר י"ז אב ה'תשע"ו

 


בחיים אין הגבלות, חוץ מאלה שאתה יוצר.

   המבחן לאהבה - רוצה אדם לדעת אם הוא באמת אוהב את ה' בכל ליבו ובכל נפשו? קנה המידה הוא "בכל מאודך" – כשהוא נדרש לתת מממונו לצדקה. זה הסימן האמיתי אם יש בו אהבת ה'. (ייטב לב)

     ''ואהבת" אינו ציווי אלא הבטחה – סופך לבוא לידי אהבה. כאשר אדם מתבונן בכך ש 'הוי-ה', שהוא למעלה מהטבע, הוא 'אלוקיך' – כוחך וחיותך, מובטח לו שיבוא לידי אהבת ה'. (המגיד ממזריטש)

     "ובכל מאודך" (דברים ו,ד). מפרש רש"י: "ובכל מאודך – בכל ממונך". אפילו כשהכסף מצוי אצלך אל תשכח את ה' א-לוקיך. (מאוצרנו הישן)

אמת מנצחת – (אריק סגל)
כשהגיעה ההזמנה לביתה של גברת כהן, היא הייתה בטוחה שמדובר בטעות בכתובת. מה לה ולבית המשפט? מעולם לא ביקרה במקום, ולא היו לה כל עסקים עם הרשויות או עם המשטרה. אבל שמה הופיע באותיות ברורות על המעטפה, והיא הבינה כי לא תהיה לה כל ברירה אלא לבדוק מהי מקורה של ה'טעות'. היא פנתה למשרד התובע המחוזי עם המכתב שבידה וניסתה לברר עם הפקידים במקום האם המכתב שנשלח אליה אכן מיועד עבורה.
למרבה ההפתעה, עוזר התובע המחוזי אמר לה בקול שקט ובפנים חתומות, כי המכתב אכן מיועד עבורה וכי הוא היה ממליץ לה להיעזר בעורך דין מהשורה הראשונה. הוא הוסיף כי מדובר בעבירת מיסים חמורה שיכולה לשלוח אותה אל הכלא לשנים ארוכות.
גברת כהן המבוהלת פנתה מיד לעזרת חברותיה ואלו המליצו לה על עורך דין שנחשב למומחה בתחום המיסים. היא קבעה אצלו פגישה בדחיפות, וכשהגיע הזמן ישבה מולו וניסתה להשיב לשאלותיו: 'האם יש לך עסק?' שאל עורך הדין.
'לא', השיבה האישה 'בעלי עובד כשכיר בסניף הדואר המקומי'. עורך הדין הביט בה בפליאה אבל המשיך בשאלותיו: 'האם העבירו דרכך כספים או דרך חשבון הבנק שלך?'
'מעולם לא העבירו דרכי כספים...' אמרה גברת כהן בביטחון מלא. עורך הדין גרד בפדחתו במבוכה ואמר: 'אם את משוכנעת במאה אחוז שמעולם לא הפעלת עסק כלשהו, או שלא ארעה פעולה חריגה בחשבון הבנק שלך - אני מציע שתכחישי הכול. ייתכן שהם רק סתם מנסים לגשש במה מדובר...'
הגברת כהן הודתה לעורך הדין ולאחר ששילמה לו את שכר טרחתו אמרה: 'ייתכן שיש משהו אחד שאולי בגללו קיבלתי את המכתב, לפני כשנה פרסמה חברת ממתקים שמשווקת 'ביצי הפתעה' משוקולד - כתב חידה שהמפענח אותו עשוי לזכות בפרס גדול. בני הקטן שלח את פתרון החידה לחברה ואנחנו זכינו בפרס שכלל מאה ביצי הפתעה משוקולד, שבתוכם מסתתרת הפתעה קטנה לילדים כמו מכונית פלסטיק או בובה קטנה. לא היה לנו מה לעשות עם מאה ביצי הפתעה, ולכן הצעתי לבן שלי למכור 90 מהביצים לילדים בשכונה תמורת סכום פעוט של שני שקלים. ובסכום שנאסוף, נוכל לרכוש מתנה גדולה יותר כמו ספר קריאה או צעצוע בעל ערך...'
עורך הדין צחק ואמר: 'על כזה דבר אין צורך לדווח, המשטרה ובית המשפט לא זימנו אתכם על אי דיווח מס של מכירת ביצי הפתעה עשויים משוקולד..' אבל גברת כהן נשארה במקומה ואמרה בנחישות: 'אני חייבת לומר לך שמעולם לא שיקרתי, ואינני מתכוונת לעשות זאת עכשיו. אם ישאלו אותי, אספר על מכירת הביצים הללו, ואם עלי לשאת בעונש – אני אקח אותו על עצמי בהבנה מלאה!'. עורך הדין הביט באשה בתמיהה מהולה ברחמים: 'אל תעשי את השטות הזו, הם עוד יחשבו שהיה לך עסק רציני של ממכר ממתקים. אני מזהיר אותך לא להזכיר זאת!'. הגברת כהן לא הגיבה ועזבה את המשרד בשתיקה.
חודשיים חלפו ויום המשפט הגיע. הגברת כהן מלווה בבעלה ועורך הדין הופיעו בבית המשפט ושם הופתעה לגלות נציגים מהתקשורת והעיתונות, קצינים בדרגות גבוהות ואנשים מבכירי הפרקליטות. 'כל האנשים האלו הגיעו בגלל משפט על מיסים?', תמה עורך הדין, וחזר בלחש על האזהרה לגברת כהן: 'אל תודי בכלום, את לא עובדת ובעלך הוא פקיד בסניף הדואר'. גברת כהן לא השיבה, והתיישבה על ספסל הנאשמים. השופט נכנס, ופקיד בית המשפט דרש מכולם לעמוד. השופט הורה לתובע המחוזי לפתוח בדבריו, וזה הכביר במילים על חומרת עבירות מרמה בסחר בלתי חוקי, ואז פנה ישירות לגברת כהן: 'האם את עובדת בעבודה כל שהיא גבירתי?' '
'לא!' השיבה האישה בקול צלול ובוטח. אבל המשיך התובע להקשות, 'האם עבדת בעבר או הפעלת עסק בביתך?' עורך הדין עצר את נשימתו ושמע באכזבה את הגברת כהן משיבה בבטחה: 'כן אדוני, לפני כשנה קיימנו מכירה קטנה של ממתקים...'
'איזה ממתקים?' שאל התובע להפתעת הקהל, והגברת כהן השיבה: 'ביצי הפתעה עשויים משוקולד...'התובע היה נראה מאוכזב אך המשיך לשאול: 'האם זכור לך משהו מיוחד מן המכירה הזאת?' הגברת כהן הנהנה בראשה לחיוב, ואמרה: 'היה משהו אחד קטן. אחד הילדים החזיר את ביצת ההפתעה בטענה שבמקום מתנה הכילה הביצה חתיכת אבן או זכוכית. כמובן שפיצינו אותו מיד והבאנו לו ביצה אחרת...'
'והיכן הביצה הפגומה?' שאל התובע, 'אצלנו בבית' ענתה האישה. התובע החליף מספר מילים עם השופט והלה הכריז: 'המשטרה תתלווה לגברת כהן, והביצה המדוברת תעבור לרשות בית המשפט. לאחר מכן הגברת משוחררת וזכאית מכל אשמה...'
'אתה יכול להסביר לי מה הולך כאן?' דרש עורך הדין של גברת כהן לדעת. התובע במשפט לא ענה לו, ובמקום זאת, הוא נעמד לפני העיתונאים שהקיפו אותו והסביר: 'בחודשים האחרונים קיבלנו מידע על יהלום יקר ערך שנגנב, והוסתר בתוך ביצת הפתעה משוקולד. העקבות הובילו הישר למשפחת כהן שהחזיקה את ביצת השוקולד, שבה הוסתר היהלום. חשדנו שהמשפחה שייכת לכנופיה של גנבי יהלומים מתוחכמים, וניסינו להפתיע אותה במשפט מבוים על מיסים. אלא שאז האישה הודתה בתמימות על המכירה הקטנה שביצעה בביתה והסבירה במה מדובר, הבנו שלא מדובר כאן בפושעים אלא באשה תמימה שלא ידעה אפילו שהיא מחזיקה ביהלום יקר ערך. כעת היהלום יחזור לבעליו המקוריים והגברת כהן משוחררת מכל אשמה...'
עורך הדין ניגש לגברת כהן ואמר לה בבושה: 'תודה שהתעקשת לומר את האמת, אילו היית מכחישה את המכירה ייתכן מאד שהיית מוצאת את עצמך בכלא לשנים ארוכות...'



חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה