בפרשת
השבוע שלנו, פרשת "כי תשא", אנו נחשפים לאחד האירועים הקשים שעובר עם
ישראל, חטא העגל.
משה רבנו
יורד מהר סיני כשבידיו לוחות הברית וסופג מכה קשה ביותר כשמולו נגלה מחזה קשה בו
עם שלם עומד ומשתחווה לעגל זהב שבנו במו ידיהם, וכל זה רגע אחרי ששמעו את דבר ה'
קורא להם שלא יעשו פסל ומסכה.
זו היתה
נקודת שפל של עם ישראל וצניחה אדירה אחרי הגבהים הרוחניים שהם היו בהם בשעה ששמעו את ה' מקריא להם בקולו
שלו את עשרת הדיברות.
אחת
התוצאות הישירות לאירוע היתה קשה: "...ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות
וישבר אותם תחת ההר" - משה מנפץ את הלוחות שזה עתה קיבל מה' ושובר אותם
לחלוטין והתורה טורחת לציין בפנינו שזה נעשה דווקא "תחת ההר" כדי לומר
לנו שאמנם עמדו בני ישראל ליד ההר אך כעת הם נמצאים בתחתית. לשם הם התדרדרו.
מה היתה
תכלית השבירה של הלוחות בידי משה?
משה לא
עשה זאת מתוך יאוש. זה לא נעשה מתוך קבלת כישלון אלא ההפך הגמור, זו היתה שבירה על
מנת להתחיל בבניה מחדש של התהליך.
כאשר משה
ראה את העם סוגד לפסל ממש רגע אחרי המעמד הגדול של קבלת התורה הוא הבין שהעם עדיין
שרוי בהערצה למשהו מוחשי. למשהו גשמי. לעם היה קשה להתחבר כעת לדבר רוחני גדול ככל
שיהיה.
משה חשש
שעכשיו אחרי שיפתרו את בעיית חטא העגל ימשיך העם לסגוד לדבר גשמי ויהפכו את הלוחות
שהוריד איתו מההר לאליל חדש עבורם.
הוא פחד
שהעם יעניק לאבנים את הכח האלוקי ויחלו להשתחוות אליהם מבלי להבין את התכלית
האמיתית של הלוחות.
זו היתה
הסיבה שמשה החליט לנפץ מול עיניהם ולזעזע אותם כדי שילמדו אחת ולתמיד שהאלוקים הוא
אחד וזה ה' שבשמים ואין בלתו. אין קדושה בחפץ כלשהו כאלוקים. הלוחות, כלי המקדש,
הר סיני,המשכן והמקדש עצמו, כל אלה הם קדושים אך הם משרתים את המטרה שהיא קבלת
הקדושה בה' יתברך.
לעיתים
עלינו, בדיוק כמו משה, לנפץ ולשבור מהלכים בחיינו כדי להתחיל אותם מחדש. כדי לשבור
ולרסק מחשבה שמראש כנראה היתה מוטעית ולפתוח דף חדש. יש מקרים שאין ברירה וחייבים
זעזוע קשה כדי להבין את המשמעות האמיתית וכך נהג משה וכך עלינו ללמוד ממנו בשעת
אמת במקרים הקטנים שלנו.
שבת שלו
ומבורך!
תודות :
לצחי מיכאלי
חוויית השבוע שלי
לע"נ
יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר
אחרון למשפחתם
כי תשא,חטא העגל,לוחות הברית,פסל,מסכה,עשרת
הדיברות,סגידה,לנפץ,לשבור,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה