גדול יום הפורים
מיום הכיפורים, שביום הכיפורים המצווה היא לענות את הנפש, ואילו בפורים חייב אדם
להתבסם עד דלא ידע. וכי יש בעולם
עינוי גדול מחסרון הדעת? ) רבי בונם מפשיסחה(
הגאון רבי העשיל, כאשר היה רוצה לבחון את
הקולמוס, היה כותב את שם עמלק או המן, ואחר־כך מוחקם, כדי לקיים את "תמחה את זכר עמלק."
הצחוק נובע רגש מתוך נפשי , עמוק כיצד תדע להשתמש .. בו ברצינות
זהו שאנו
אומרים בתפילת שמונה-עשרה "ונפשי כעפר לכול תהיה, פתח ליבי
בתורתך": על-ידי שהאדם מרגיש את עצמו כעפר, הוא זוכה ל"פתח ליבי
בתורתך". (הרבי מליובאוויטש)
השריפה
בבית אורון הולידה... בית-כנסת! (ברכת דוד)
השריפה הגדולה שהייתה בחנוכה תשע"א
ביישוב בית אורן וסביבותיו, בה ניספו 44 אזרחים וצוערי שב"ס שנלכדו באוטובוס,
המחיש לעם ישראל יותר מכל שכאשר אנו אומרים את הווידוי ביום הכיפורים ובו המילים
"מי בסקילה, מי בשריפה, מי בחרב ומי בחנק". מילים אלו אכן צריכות להרטיט
ליבנו בזמן שאנו צריכים לחשוש ממיתות שיכולות לבוא על האדם בפתע-פתאום, ולא תמיד
ניתן להימלט מאחת מגזירות קשות אלו. איש לא האמין שכאשר משתוללת שריפה ביערות הכרמל,
ילכדו 44 בני אדם באוטובוס, שהגיעו כדי לחלץ אסירים מכלא, והאש ברגע אחד תכלה אותם.
אחד המקומות בו האש כילתה כמעט יישוב שלם,
היה היישוב בית אורן. רבים פנו וביקשו לעזור לתושבי היישוב לאחר האסון
הנורא. אחת הקבוצות שביקשו לסייע הייתה מניו ג'רזי שבארה"ב, שביקרה במקום
וביקשה לסייע ככל האפשר. מספר
מוטי דגון, מוותיקי היישוב ומורה דרך במקצועו: "בפגישה שאלו חברי המשלחת: 'מה
חסר לכם? מה נוכל לתרום לכם כדי להתחיל בשיקום?' יו"ר ועד היישוב השיב: 'חסר
לנו ספר תורה.' שאר הנוכחים במפגש הסכימו אף הם לדבריו. היישוב קיים כבר 70 שנה
ומעולם לא היה כאן בית-כנסת או ספר תורה. זה מה שהם הרגישו שחסר לנו. למה לא ביקשו
10,000 דולר – קשה לי להסביר. זה מדהים."
כמה חודשים לאחר מכן התקשר אחד מראשי
הקהילות בניו-ג'רזי אל יו"ר הועד. "זוכר אותנו מהביקור?", שאל. "אחרי מאמצים הצלחנו
להשיג לכם ספר תורה בן 100 שנה ובקרוב נשלח לכם אותו." ההתרגשות של התושבים הייתה גדולה. אבל לא מושלמת,
מכיוון שלא היה להם בית-כנסת. "שאלנו את עצמנו: מה
טעם לספר תורה בלי בית- כנסת?" – מספר דגון. התפנית המפתיעה לא איחרה לבוא. "כמה ימים
אחרי שקיבלנו את הבשורה נפטרה אחת מוותיקות היישוב, הגב' ברטה בן חיים.
בצוואתה ביקשה שבביתה ייפתח בית-כנסת. יד ההשגחה הייתה מדהימה – בתוך זמן קצר
קיבלנו גם ספר תורה וגם בית-כנסת..."
היישוב לבש חג ביום שבו נערכה החגיגה המשולבת של חנוכת בית-הכנסת והכנסת ספר
התורה. "כולם כאן בכו מהתרגשות", מתאר דגון. "האירוע סימל פריחה
חדשה, עידן חדש. כעת יש תפילות קבועות בבית-הכנסת. בעיקר בשבתות, אבל אולי בהמשך
זה יתרחב". דגון מתגורר סמוך לבית-הכנסת. "נוסף על התפילות הקבועות, עצם
הנוכחות של בית-הכנסת ביישוב עושה לנו טוב בלב. זה דבר שלא היה לנו, וכעת אנחנו
מבינים כמה הוא היה חסר. רק חבל שזה הגיע בצורה כה כואבת, ומי יודע אם היה
בית-הכנסת אולי... האסון היה נמנע.".
חוויית השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה